מות התינוק בניתוח בהדסה עין כרם - רשלנות רפואית?

הטרגדיה בבית החולים בירושלים, בה תינוק בן חצי שנה נפטר במהלך ניתוח ראש מורכב - האם מדובר ברשלנות רפואית?

בחודשים האחרונים, סוגיית הרשלנות הרפואית בישראל עולה שוב לכותרות, בעקבות מותו הטראגי של תינוק בן חצי שנה בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים (ב- 16 בינואר, 2014). התינוק אושפז בבית החולים לצורך ניתוח ראש מורכב וטרם תחילת ההליך הניתוחי, הוא הורדם והונשם על ידי צוות הרופאים. עם זאת, זמן קצר בלבד לאחר תחילתו של הניתוח, חלה התדרדרות מהירה במצבו של הפעוט. 

הרופאים ניסו לייצב את המנותח על ידי שורה של פעולות החייאה כגון הנשמות, עירויים ועיסויי לב. עם זאת, המאמצים לא הואילו והרופאים נאלצו לקבוע את מותו של הילד. בעקבות האירוע, בית החולים הדסה עין כרם פתח בבדיקה של וועדה פנימית אשר תעביר את מסקנותיה למשרד הבריאות. כמו כן, בית החולים הודיע כמובן על השתתפותו בצער המשפחה. חשוב לציין כי טרם הוברר האם מדובר ברשלנות רפואית או שמא האירוע היה בלתי נמנע בהתחשב בנסיבות. 

האירוע הטראגי בבית החולים הדסה עין כרם מתרחש כשלושה שבועות בלבד לאחר מקרה נוסף של מות תינוק בבית החולים העמק בעפולה. במקרה הנ"ל, מדובר בפטירתו של תינוק בן יומיים אשר נולד במשקל תקין ובמצב רפואי טוב. חרף כך, ומסיבה לא ברורה, הוא נמצא במחלקת התינוקות ללא רוח חיים. הצוות הרפואי ניסה לייצב את מצבו במשך כשש שעות, עד אשר נקבע מותו של הילד בשעות הבוקר המוקדמות. 

כמו כן, במאי 2013, בית המשפט המחוזי בחיפה פסק פיצויים בסך כמיליון וחצי שקלים להורים אשר בנם נפטר בגין רשלנות רפואית בבית החולים "הלל יפה" בחדרה. במקרה זה, בית המשפט קיבל את התביעה על בסיס חוות הדעת הרפואית שהוצגה על ידי התובעים. בפסק הדין נקבע כי הרופאים התרשלו באבחון מחלתו של הילד, בן שש במותו, ואי לכך לא השכילו להעניק לו את הטיפול הראוי במועד. 

מבקר המדינה מותח ביקורת 

סוגיית הרשלנות הרפואית בישראל היא מהאתגרים המורכבים ביותר אשר רובצים לפתחה של מערכת הבריאות. על פי דו"ח מבקר המדינה אשר התפרסם במאי 2012, הרשלנות הרפואית במערכת הבריאות הציבורית גורמת לנזקים כלכליים חמורים ביותר. זאת כמובן לצד הפגיעה הקשה במטופלים ובני משפחותיהם. המבקר הפנה בדו"ח אצבע מאשימה אל עבר משרד הבריאות ומשרד האוצר בגין העדר פעילות מספקת אשר תוכל למנוע רשלנות רפואית במוסדות הבריאות בישראל. 

בדו"ח המבקר צוין כי נכון לסוף שנת 2010, סך כל התביעות בגין רשלנות רפואית בישראל כנגד בתי החולים הממשלתיים עמד על כ-3.2 מיליארד שקלים. כמו כן, המבקר הדגיש כי מדי שנה חלה עלייה של כ-7% בהיקף הגשת התביעות בגין רשלנות רפואית בישראל. 

רשלנות רפואית בישראל – מבחן ה"רופא הסביר"

תביעות רשלנות רפואית עוסקות בנושאים שונים כגון רשלנות רפואית בלידה, רשלנות בהריון, רשלנות באבחון מחלה, רשלנות רפואית בטיפול במחלת הסרטן, רשלנות בניתוחים ועוד. חשוב להדגיש כי על פי המשפט הישראלי, לא כל טעות רפואית מהווה עילה להגשת תביעה כנגד הרופא ו/או המוסד הרפואי. המבחן בעניין זה הוא מבחן "הרופא הסביר". דהיינו, כאשר בית המשפט נדרש לתביעה בגין רשלנות רפואית, הוא איננו מבקש לבחון את הסוגיה בחוכמה שלאחר מעשה. הלכה פסוקה היא כי אי הצלחתו של הליך רפואי איננה מקיימת לכשעצמה חזקה בדבר קיומה של רשלנות רפואית. מבחן "הרופא הסביר" קובע כי יש לבדוק האם הרופאים פעלו בסיטואציה הנדונה בהתאם לשיקולים סבירים ועל בסיס הרמה הרפואית המקובלת. 

כעת, ניתן לקוות כי בבית החולים הדסה עין כרם ישכילו להתחקות אחר סיבת מותו של התינוק ולבדוק האם היה ניתן למנוע אותה מבעוד מועד. מומחים רפואיים אשר התבטאו באמצעי התקשורת בנוגע לפטירתו של התינוק בבית החולים הדסה עין כרם, העלו השערה כי מדובר ברשלנותו של הרופא המרדים. עם זאת, חשוב להדגיש כי הפרטים טרם הובררו והנסתר רב על הגלוי. כמו כן, ידוע כי נזקים בגין הרדמה במהלך טיפול רפואי אינם שכיחים. למעשה, הרדמה רפואית מסתבכת רק אחת לכ-200,000 מקרים. 

מאת: שחר דניאלי, מערכת אינפומד