דלג לתוכן

שמירת פגיעה מינית בילדים בסוד - פגיעה כפולה

אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה בקרב הנפגע, אלא גם שבר משפחתי עבור המשפחה כולה. בכדי למזער את השפעות התקיפה יש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים.

מאת: תמי קויפמן, עובדת סוציאלית ופסיכות
תאריך פרסום: 08/05/2009 תאריך עדכון: 21/08/2013
2 דקות קריאה
אחד הדברים המאיימים ביותר, עבור הורים, הוא פגיעה מינית בילדם. פגיעה מינית מהווה לא רק שבר אישי קשה בקרב הנפגע, אלא גם שבר משפחתי עבור המשפחה כולה. בכדי למזער את השפעות התקיפה יש צורך לגייס משאבי התמודדות רבים.

למרות שתקיפות מיניות גורמות למצוקה נפשית קשה של הקורבן, רק שלושים אחוז מהנפגעים, מדווחים עליהן. ההסתרה והתמודדות עם המקרה באופן אישי, גובים מחיר נפשי כבד ומביאים לא אחת, את הנתקף לחוש בדידות, בושה ואף אשמה על המקרה, זאת בנוסף לתחושות הקשות שהוא חווה מעצם התקיפה.

הנטייה שלא לדווח על האירוע, נובעת ממספר סיבות, לעיתים ישנו איום מפורש של התוקף לא לספר על כך לאיש. לעיתים, במקום איום, התוקף נותן טובות הנאה או מתגמל את הקורבן או מציג בפניו את האירוע כסוד משותף (שכיח בעיקר בתקיפות מיניות של ילדים). לעיתים ישנו חוסר אמון או היעדר תמיכה של הסביבה, והנתקף מעדיף לשמור את פרטי המקרה לעצמו. חשוב לציין כי כפי שהנושא המיני נתפס כנושא אישי ככלל, הרי שתקיפה מינית נחשבת לדבר שהסביבה אינה מעוניינת לשמוע, מתוך הצורך להכחיש, "זה לא קורה אצלנו". גורמים במערכות שאמורות לשים לב למקרה של תקיפה מינית, פעמים רבות, לא מעיזים לשאול את השאלה, האם אכן היתה תקיפה מינית?



עם זאת, ישנם מקרים, שנפגעי תקיפה מינית ידווחו על האירוע שחוו בצורה סמויה, לא ישירה, או דרך התנהגות מינית שאינה הולמת את גילם, כגון בדיחות בנושא, יומנים ישנים שיישארו פתוחים בדיוק בעמוד בו הם כתבו על התקיפה וגם בצורות אחרות.

אנו נוטים לחשוב, שהנפגע הוא היחיד שמתמודד עם התקיפה, אך האמת היא שגם המשפחה שלו מתמודדת איתה מהרגע בו היא מודעת לאירוע. הסיבה לכך היא, שהתקיפה כוללת שני נושאים טעונים ורגישים, אלימות ומיניות בשילוב עם גורם משפחתי קרוב, לרוב ילד או ילדה. חשיפת תקיפה מינית לבן או בת המשפחה, יוצרים חרדות, מעלים רגשות אשם (כיצד לא שמרנו עליהם?), בושה וכאב. ההורים חווים את ההשלכות הקשות ביותר, במיוחד כאשר הסוד מתגלה זמן רב אחרי האירוע. במקרה כזה עולות בקרב המשפחה השאלות, כיצד הם לא שמו לב, והאם הילד שלהם לא בוטח בהם מספיק כדי לספר להם על התקיפה בעבר.

גילוי הסוד למשפחה והפנייה לקבלת סיוע בעקבות זאת, הוא תהליך מורכב וקשה עבור נפגעי התקיפה המינית. הם מעדיפים להתנתק מהאירוע ולהדחיק אותו ולא לעלות אותו שוב ולדון בו עם גורמים מוכרים או זרים. חשוב לומר שהניסיון להתנתק או להדחיק את האירוע, בדרך כלל נכשל, ורק מגביר את תחושת הפחד, הבדידות וכן מעצים את תחושת ניתוק מהסביבה. זו הסיבה שיש לעודד נפגעי תקיפה מינית לספר ולדבר על התקיפה שעברו.

מאת: תמי קויפמן, עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
 רעיה בן חור
רעיה בן חור פסיכותרפיה
 תמי לוי סלע
תמי לוי סלע פסיכותרפיה
 אסנת אלפייה גולן
אסנת אלפייה גולן טיפול באמנויות, יצירה והבעה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו