מיגרנה, איכות חיים ודיכאון

שני מחקרים אשר פורסמו בגיליון ה 12 לספטמבר של כתב העת Neurology
עוסקים בקשר שבין מיגרנה, איכות חיים ודיכאון.

המחקר הראשון ביקש להעריך את איכות החיים של הסובלים ממיגרנות
לעומת האוכלוסיה הכללית. המחקר מצא כי אלו הסובלים ממיגרנות מדווחים
יותר על אסתמה ועל כאבי שרירים ועצמות. בהשוואה לאנשים אשר אינם
סובלים ממיגרנות, ולאנשים אחרים אשר סובלים ממחלות כרוניות, אלו
הסובלים ממיגרנות מדווחים יותר על פגיעה בתפקוד הגופני, הנפשי,
והחברתי. הדבר מתבטא בעיקר אצל אנשים אשר סובלים מתדירות גדולה של
התקפים.

במחקר השני ראיינו החוקרים 389 אנשים אשר סובלים ממיגרנה, ו 379
אנשים אשר אינם סובלים ממיגרנה, ששימשו כקבוצת ביקורת. גם כאן ראו
החוקרים כי אלו הסובלים ממיגרנה זכו ל"ציונים נמוכים יותר" במבחני
איכות חיים נפשית וגופנית.

בנוסף לכך נמצא קשר הדוק בין מיגרנה לבין דיכאון. אף על פי שמיגרנה
ודיכאון היו קשורים זה בזה, שתי המחלות תרמו באופן עצמאי לירידה
באיכות החיים. המשמעות היא כי אם מחלה אחת קיימת, חשוב לבדוק קיום
של המחלה השנייה, ואם שתי המחלות קיימות יש לטפל בכל אחת בנפרד.

בניגוד למחקרים קודמים אשר השתמשו בקבוצות שאובחנו כסובלות
ממיגרנות, ואשר הופנו למרכזי טיפול, בשני מחקרים אלו נעשה שימוש
בקבוצות מתוך האוכלוסייה הכללית אשר סובלות ממיגרנות קלות ואשר אינן
פונות בגללן לרופא. כך מתקבלת תמונה ברורה יותר של המחלה והשפעתה על
איכות החיים של אלו הסובלים ממנה. אנשים רבים הסובלים ממיגרנה אינם
נבדקים אצל רופא, ורבים אשר הולכים להיבדק אצל רופא המשפחה אינם
מופנים לרופא מומחה.

[19/09/2000]