ערים בלילה – על נדודי שינה

אנו מבלים כשליש מחיינו בשינה, לכן לא מפתיע כי לאיכות השינה יש השפעה על רמת התפקדו שלנו כשאנחנו ערים. עבור רובנו, שינה היא חלק טריוויאלי מהחיים שלא מתייחסים אליו – אלא אם כן משהו משתבש.

נדודי שינה יכולים לגרום למחלות והרגשה פיזית לא טובה, מכיוון שהגוף מפרש חוסר שינה כמצב מתח או לחץ ולכן מגיב בהתאם.

שינה טובה היא אחד הגורמים החשובים ביותר לבריאות האדם, לגוף ולנפש. לפיכך שינה היא מצרך הכרחי שבלעדיו הרבה מאוד מערכות בגוף יכולות לצאת מאיזון.

 נדודי שינה הטרידו אנשים משחר ההיסטוריה. דוד המלך התלונן על שנתו הטרופה (כנראה בשל ייסורי מצפון על חטאיו עם בת-שבע), ואף איוב התלונן בפני שלושת חבריו הבאים לסעוד אותו, על כך ששנתו נודדת.

בין 15%-10% מהאוכלוסייה סובלת מנדודי שינה (אינסומניה) כרוניים. אחוז לא מבוטל לכל הדעות. יתרה מכך, מחצית מהאוכלוסייה תסבול ממצב של נדודי שינה זמניים בשלב כלשהו בחייה.

למה אנחנו סובלים מנדודי שינה?

ישנם מספר משתנים המשפיעים על הסבירות ללקות בהפרעת שינה, כגון:

• גיל מתקדם

• מין (נשים סובלות יותר מהפרעות שינה)

• שימוש בסמים, תרופות, אלכוהול, קפאין

• הפרעות בריאותיות נפשיות (מצבי חרדה או הפרעות במצב הרוח) או כלליות (בעיות נשימה, בעיות לב, כאבים וכדומה).


אבחנה של נדודי שינה מתבססת על תלונות חוזרות בגין קושי להירדם או על שינה לא יעילה במשך חודש לפחות.

השפעתם של נדודי שינה על התפקוד היומיומי

כאשר אינם מטופלים כראוי, נדודי שינה רק מתגברים עקב התסכול והעייפות מחוסר השינה. כך שבמקרים רבים נוצר מן מלכוד, בו המחסור בשינה מגביר את המצוקה הנפשית, שמגבירה את הקושי לישון.

במקרים קיצוניים, הנמשכים תקופות ארוכות, אנשים עוברים תהליך של התניה, ו"לומדים" לא לישון. כתוצאה מכך רבים חשים מצוקה ואף עוררות מוגברת ככל שמתקרב הלילה.

הטיפול בנדודי שינה

הטיפול בתופעת נדודי שינה מתרכז בשני מישורים:

- תרופתי

- התנהגותי

תרופות ממשפחת הבנזודיאזיפינים יכולות להיות יעילות, אך יש לזכור כי תרופות אלו יכולות לגרום להתמכרות וכן לתופעות לוואי, ולכן יש להתאים ביחד עם הרופא את התרופה המתאימה.

תרופות הפועלות על הקולטנים של בנזודיאזפינים (BRAs או benzodiazepine receptor agonists) נחשבות סלקטיביות יותר מאשר בנזודיאזפינים, עם פחות תופעות לוואי.

כמו כן, במקרים מסוימים נהוג לעשות שימוש גם בתרופות מקבוצות אחרות, כגון נוגדי דיכאון, נוגדי פסיכוזה וכדומה.

רבים מהעוסקים בנושא סבורים כי טיפול התנהגותי בנדודי השינה יכול להיות יעיל יותר בטווח הארוך, למרות שהוא איטי ומורכב יותר מטיפול תרופתי.

הטיפול ההתנהגותי בנדודי שינה כולל מספר מאפיינים:

- סיגול הרגלי שינה נכונים, כמו: הימנעות מקפה, ניקוטין ואלכוהול לפני השינה, הימנעות מפעילות גופנית מאומצת כשעתיים לפני מועד השינה, הימנעות מארוחות כבדות (ובמיוחד סוכר) לפני השינה. כמו כן, יש להקפיד על סדירות וקביעות בשעות השינה והיקיצה.

- תרפיה קוגניטיבית. המטרה היא לתקן ציפיות בלתי מציאותיות לשינה מושלמת, ולהתייחס למחשבות שליליות לילה צפוי של שינה טרופה.

מאת: ד"ר אולג שומייקו, פסיכיאטר