בולמיה - מה מתרחש בעת המחלה

מאת: מערכת אינפומד

תאריך פרסום: 21/02/2010

4 דקות קריאה

בולמיה נרבוזה יכולה להתפתח לאחר הקפדה ממשוכת על משטר דיאטה קפדני ביותר. התקף הזלילה יכול גם להופיע כתוצאה מאירוע מלחיץ במיוחד, כאשר המזון מעניק תחושה של נחמה. תחושת האשם והבושה אשר באה מיד לאחר התקף הזלילה יכול לגרום להקאה, וזאת על מנת להימנע מעלייה במשקל. וכך מתחילה מחזוריות אכזרית של זלילה וטיהור, אשר הופכת בסופו של דבר להיות דפוס התנהגותי.

ככל שמחלת בולמיה מתפתחת, סביר להניח כי לא תחוש צורך לאכול בתחילתו של כל יום, אך מאוחר יותר תיכנה לבולמוס של אכילה על מנת למצוא נחמה, במיוחד בסופו של יום מפרך ומלחיץ במיוחד.

תהליך ההקאה גורם לגוף להפריש אנדורפינים - שהם כימיקל טבעי אשר גורם לך להרגיש טוב. בסופו של דבר אתה תגרום לעצמך להקיא, גם אם לא אכלת יתר על מידה, וזאת רק על מנת לקבל את התחושה הטובה כתוצאה מכך.

זמן קצר לאחר מכן, אתה תאבד את השליטה על מעגל הזלילה - טיהור. הקאות חוזרות ונשנות, משטרי צום ועיסוק יתר בפעילות גופנית, כמו גם שימוש לרעה בחומרים משלשלים, חומרים מגבירי השתנה, סירופ איפקק (Ipecac Syrup) – סירופ מעורר הקאה, או חוקנים למיניהם יגרמו בסופו של דבר להתפתחותן של בעיות רפאיות מסוכנות וארוכות טווח.

כאשר בולימיה הופכת לדפוס התנהגותי, יהיה קשה מאוד לחזור למשטרי אכילה בריאים ללא קבלת עזרה מקצועית. דפוסי האכילה החולניים יכולים להימשך על פני שנים בטרם תחליט לפנות לקבלת עזרה מקצועית.

במידה ומחלת בולימיה אינה מטופלת, היא יכולה להביא לידי התפתחותן של בעיות בריאותיות חמורות וארוכות טווח. הסתרת הבעיה מן הסובבים, במשך שנים, היא תופעה שכיחה מאוד בקרב חולי בולימיה.

בזמן שהמחלה מתגלה על ידי הסובבים, חולי הבולימיה כבר סובלים, בדרך כלל, מבעיות בריאותיות חמורות ביותר. בעיות רפואיות אלה יכולות לנוע מדרגה קלה עד חמורה, וזאת בהסתמך על דפוסי ההקאות ומשך הזמן שהן כבר נמשכות.

הבעיות הרפואיות אשר יכולות להיגרם כתוצאה ממחלת בולמיה כוללות בין השאר:

· ריקבון השיניים, כאבי שיניים, נפיחות החניכיים, מחלות חניכיים שונות (כגון דלקת החניכיים) והתפרקות שכבת האמייל של השן. כל אלה נגרמים מן החומצות אשר מגיעות לפה כתוצאה מן ההקאות.

· דלדול רקמת העצם (אוסטיאופורוזיס)

· חוסר איזון ברמות האלקטרוליטים ושינויים בחילוף החומרים, אשר יכולים להביא להופעתן של בעיות לבביות, כגון הפרעות בקצב הלב ואף למוות.

· התייבשות, אשר יכולה להביא לידי חולשה, עילפון או נזקים בכליות.

· הופעת דלקת או קרעים בוושט, אשר יכולים להביא לידי הקאות המלוות דם.

· הופעת נפיחות בבלוטות הרוק

· עילפון או אבדן הכרה, בדרך כלל כתוצאה מלחץ דם נמוך

· קצב לב בלתי סדיר (הפרעות בקצב הלב)

· חום גוף נמוך

· חשש להתאבדות, כתוצאה מתחושת ייאוש ודיכאון על היותך חולה בבולימיה, כתוצאה מהישנות המחלה או בעקבות תחושות שליליות לך לגבי מראה הגוף שלך.

· בעיות מתמשכות בפעולות מעיים כתוצאה משימוש יתר בחומרים משלשלים.

שימוש יתר בתרופות (כגון סירופ איפקק) על מנת לעודד את ההקאה, יכול להביא לידי הופעתם של שלשולים, חולשה, לחץ דם נמוך, כאבים בבית החזה וקשיי נשימה. חולה בולימיה עלול למות משימוש יתר, על פני פרק זמן ממושך, של תרופות אלה.

במרבית המקרים בעיות נפשיות אחרות מופיעות יחד עם בולימיה, אלה מצריכות טיפול ארוך טווח ויכולות להקשות על הטיפול במחלת בולמיה עצמה.

בעיות נפשיות אלה כוללות בין השאר:

· דיכאון אשר מתלווה בדרך כלל לכל הפרעות האכילה השונות ומעלה את תחושות האשם, החרדה והכפייתיות המתלוות להפרעות האכילה השונות.

· שימוש לרעה בחומרים ממכרים, אשר מופיע אצל כרבע מכלל החולים בבולימיה.

· הפרעת אישיות גבולית, אשר נפוצה יותר להופיע בקרב חולי בולימיה, מאשר בקרב הלוקים בהפרעות האכילה האחרות.

· חרדות והפרעות חרדה שונות

· הפרעה אובססיבית כפייתית

· הפרעת חרדה חברתית או מגוון חרדות (פוביות) אחרות

· הפרעת פחדים (פאניקה) או התקפי פחד.

למרות שמחלת בולמיה היא הפרעת אכילה ארוכת טווח אשר מקושרת למספר רב של בעיות בריאותיות אחרות, ניתן לטפל בה בהצלחה רבה. כמחצית מבני האדם אשר סובלים ממחלת בולמיה מחלימים לחלוטין בעקבות קבלת טיפול מתאים. כ- 9 מתוך כל 10 בני אדם, אשר פונים לקבלת טיפול, רואים הטבה ניכרת במצבם.

למרות שהטיפול במחלת בולמיה נוחל הצלחה בדרך כלל, בולמיה היא הפרעת אכילה ארוכת טווח, והדרך יכולה להיות רצופת כישלונות. חזרה של התסמינים (הישנות המחלה) נפוצה להופיע בדרך כלל אצל חולי בולמיה אשר ממשיכים לנהוג במשטרי אכילה קפדניים או שהאכילה שלהם מלווה בטקסים ודפוסי התנהגות שונים (כגון תכנון סדר היום בהתאם להתקפי הזלילה) והם אינם בטוחים אם ברצונם לבצע שינויים בדפוסי ההתנהגות הללו. אולם, בעזרת טיפול מתמשך והרבה סבלנות, מרבית החולים מתגברים בסופו של דבר על בולמיה.

נפוץ יותר ויותר למצוא חולי בולימיה בקרב בני נוער מתבגרים אשר לוקים בסוכרת מסוג 1. בני נוער אלה מאבדים לרוב ממשקל גופם זמן רב בטרם מאובחנת אצלם מחלת הסוכרת. לאחר האבחנה משקל גופם עולה בחזרה.

חלק מהם לומדים לרדת במשקל גופם על ידי כך שהם בוחרים לפסוח על מנות האינסולין שלהם. התנהגות זו גרומת לאיבוד השליטה על הסוכרת והיא יכולה להוביל להופעתן של בעיות בריאותיות קשות שתוצאתן יכולה להיות עיוורון או כשל בתפקודי הכליות שלהם.