דלג לתוכן

טיפול בסיוטי לילה של PTSD בעזרת תרפיית דמיון חזרתי

סיוטי לילה כרוניים הינם סוג אחד של סימפטומים נפוצים ומטרידים של PTSD. אחת מטכניקות הטיפול היא תרפיית הדמיון החזרתי, אשר לטענת כותבי המאמר הנידון זכתה לתמיכה המחקרית הרחבה ביותר ממחקרים אמפיריים ומבוקרים העוסקים בטיפול בסיוטים.

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 24/07/2012 תאריך עדכון: 02/03/2014
3 דקות קריאה
סיוטי לילה כרוניים הינם סוג אחד של סימפטומים נפוצים ומטרידים הנלווים להפרעה הפוסט טראומטית. טכניקות שונות כגון היפנוזה, חלומות צלולים, דה-סנסיטיזציה ו-EMDR עוצבו במטרה להתמודד סימפטומים מסוג זה. אחת מטכניקות אלו היא תרפיית הדמיון החזרתי (IRT- Imagery rehearsal therapy) אשר לטענת כותבי המאמר זכתה לתמיכה המחקרית הרחבה ביותר ממחקרים אמפיריים ומבוקרים העוסקים בטיפול בסיוטים.

 
מחקרים אלו הצביעו על ירידה בתדירות הסיוטים, במצוקה הנגרמת בגינם ובסימפטומים פסיכיאטריים כמו דיכאון, חרדה וסימפטומים פוסט טראומטיים.


שלבי הטיפול ב- IRT


תרפיית ה-IRT מורכבת משני אלמנטים בסיסיים שהינם חופפים במידה מסוימת. האלמנט הראשון הוא רכיב דידקטי-קוגניטיבי הממוקד בהכוונת המטופל לתפיסת חלומותיו כחלק מבעיית שינה הדומה לאינסומניה פסיכו-פיזיולוגית. האלמנט השני הוא רכיב דידקטי-דמיוני המבוסס על אימון במהלכו לומד המטופל על טבע הדמיון האנושי ורוכש טכניקות ליישום מספר צעדים דמיוניים המיועדים להפחית את סיוטי הלילה. הטיפול מורכב מארבעה מפגשים מובנים אותם ניתן להעביר בפורמט פרטני או קבוצתי.


מפגש ראשון


המפגש הראשון כולל מספר רכיבים בסיסיים:


- הגדרת הטיפול ככזה שאינו ממוקד בטראומה ובתכני הסיוטים אלא בהפחתת הסיוטים ובהתמודדות איתם.


- המשגת הסיוטים כבעיה של אינסומניה במקום כבעיה הנוגעת לטראומה, וכחלק מכך מתן הסבר על האופן בו יכולים סיוטים להוביל לאינסומניה ועל התהליך בו הופכים מבעיה אקוטית נקודתית לבעיה כרונית. כך לדוגמא, מקבלים המטופלים הסבר על האופן בו סיוטים פוגמים באיכות השינה מביאים לנטייה להימנעות ממנה.


- זיהוי האפשרות לקיומם של רווחים משניים המתקבלים מהסיוטים.


מפגש שני


המפגש השני מבוסס גם הוא על הבנת מהות הסיוטים ובעיות השינה וכן על הכרות ראשונית עם עקרונות הדמיון החזרתי. מפגש זה כולל את הרכיבים הבאים:


- דיון בסיבה להתקבעותם של הסיוטים זמן רב לאחר קיום האירוע הטראומטי וביסוס ההבנה כי הסיוטים אינם תוצר ישיר ובלעדי של הטראומה ולכן הם ניתנים לטיפול באמצעות טיפול ממוקד שאינו עוסק בהיבטים נוספים של ההפרעה הטראומטית. 


- דיון בשאלה מה היה קורה לסימפטומים נוספים אילו היו הסיוטים מטופלים ישירות, והצגת רעיון 'החלפת הסימפטום'. היבט זה מכוון לסייע למטופלים לזהות כי הם תופסים את הסיוטים כאמצעי לעיבוד ופורקן רגשי וחוששים כי בהיעדרם יתפרצו סימפטומים גרועים יותר. למשל, רבים מהמטופלים מדווחים על כך שהסיוטים מאפשרים פורקן של אגרסיות ומביעים חשש מהאפשרות שאגרסיות אלו יתפרצו במציאות במידה וייעלמו הסיוטים. בנוסף, מציגים למטופלים בשלב זה נתונים המלמדים כי ירידה בסיוטים מביאה דווקא לירידה בסימפטומים דוגמת חרדה ודיכאון, ולא להגברתם.


- דיון בשאלה איזה אחוז מהסיוטים קשור בטראומה ואיזה אחוז מהם קשור בהיווצרותה של התניה.


- הצגת עקרונות בסיסיים של השימוש בדמיון ובפרט בדמיונות נעימים.


- התמודדות עם קשיים הנוגעים לשימוש בדמיון כגון חוויות של בלק-אאוט או חדירה של דימויים שליליים, ולימוד טיפים התנהגותיים המסייעים בהתמודדות איתם.


- בסיום המפגש מונחים המשתתפים לתרגל מספר דקות של דמיונות חיוביים בכל יום, ונערך תרגול קצר לשימוש בדמיון חיובי. 





מפגש שלישי


במפגש זה מוצג השימוש בדמיון באופן מקיף יותר תוך שימת דגש על היכולת להשתמש בו כאמצעי לשינוי. כך לדוגמא, מונחים המשתתפים לתאר שינוי משמעותי שחל בחייהם בשנה האחרונה ונערך דיון על האופן בו הניעה היכולת לדמיין את תהליך השינוי. לאחר מכן נערך תרגול בו מתבקשים המשתתפים לדמיין תחום חיובי או ניטראלי בחייהם בו הם מעוניינים לבצע שינוי (למשל, עיצוב אחד מחדרי הבית מחדש) ולאחר מכן לדמיין את צעדי השינוי. מעניין לציין כי למרות שנאמר למשתתפים באופן ברור כי מדובר בתרגול אשר אינו מכוון לעריכת שינוי ממשי, חלקם מדווחים במפגש שלאחר מכן על שינוי שערכו בתחום לגביו בוצע התרגול.


בהמשך מתמקד המפגש באופן בו מאמצים לעצמם רבים מהמשתתפים את זהות ה'סובל מסיוטים' וכן באופן בו פוגעת זהות זו באפשרות להיפרד מסיוטי הלילה. המפגש מסתיים בהנחיית המשתתפים להמשך תרגול של דמיון מודרך ו ולחשיבה עצמאית על האפשרות להתחיל לחוות עצמם כאנשים המסוגלים לחוות גם חלומות חיוביים.


מפגש רביעי


במסגרת מפגש זה מונחה כל משתתף לבחור סיוט שהינו פחות אינטנסיבי וקשור בטראומה ולדמיין כיצד הוא משתנה בהתאם לרצונו של החולם. בהמשך המפגש, מונחים המשתתפים לחזור על תהליך זה עם חלומות שונים גם מחוץ למסגרת המפגשים הטיפוליים. יש לציין כי בחלק זה מושם דגש על שימוש בדמיון לצורך יצירת דימויי חלום חדשים ולא על שינוי הסיוט הקיים כדי למנוע העברת מסר המעודד את המשתתפים לצאת נגד מערכת החלימה והדמיון שלהם עצמם.

כמו כן, מדגישים הכותבים כי ההוראות לשינוי החלומות ולבחירת החלומות ניתנות באופן המאפשר בחירה חופשית ככל האפשר, אשר אינה מכוונת את המטופלים לבחירת סוג מסוים של חלומות ולדמיון שלהם באופן "חיובי" או "מנצח". זאת, כאמור, מתוך תפיסה המעודדת את המטופל להרחיב את היכרותו ואת יכולתו להשתמש במערכת הדמיון שלו באופן חיובי. מפגש זה הינו המפגש האחרון ועל כן הוא כולל גם דברי סיכום ופרידה המתמקדים, בין השאר, במתן מידע מעודד על כך שרוב שורדי הטראומות מפסיקים בסופו של דבר לחוות סיוטי לילה.


ביבליוגרפיה

Imagery rehearsal therapy: Principles and practice. Krakow, Barry; Zadra, Antonio. Sleep Medicine Clinics, Vol 5(2), Jun 2010, 289-298.
מאת: מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

רופאים בתחום
ד"ר מיכאל ירמייב
ד"ר מיכאל ירמייב פסיכיאטריה
מנהל יחידה במרכז לבריאות הנפש שער מנשה
ד"ר ליליאנה מאואס זינגר
ד"ר ליליאנה מאואס זינגר פסיכיאטריה
לשעבר רופאה בכירה וראש צוות במרפאת שלוותה
ד"ר יצחק צחי בן ציון
ד"ר יצחק צחי בן ציון פסיכיאטריה
פסיכיאטר, סקסולוג
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום חרדה

בניהולו של ד"ר יששכר הרמן
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו