בניו-יורק לא חוקי לעשן מתחת לגיל 21. בקרוב אצלנו?

החל משבוע שעבר, רק תושבי ניו יורק מעל גיל 21 יוכלו לרכוש סיגריות באופן חוקי. בכתבה בנושא שהתפרסמה בניו יורק טיימס, מציינת ג'ולי טורקוויץ את ההחמרה ההדרגתית בעשור האחרון במדיניות של העיר ניו-יורק נגד הטבק על מוצריו השונים.

צעד זה מתווסף לשורה של צעדים מחמירים נוספים כגון איסור עישון במקומות ציבוריים, איסור הנחות לרכישת מוצרי טבק, מיסוי כבד והעלאת מחיר חפיסה לעשרה וחצי דולרים (כ-37 שקלים). העיר ניו יורק מייצבת עצמה כיום כעיר המובילה בעולם בחוקים נגד עישון.

עוד מציינת הכותבת, כי בכירים בעירייה טוענים שחקיקה זו נועדה להציל חיים וההיגיון מאחוריה הוא למנוע התמכרות בגיל צעיר. אחוז המעשנים הצעירים בעיר ניו יורק ירד מ- 17.6% בשנת 2001 ל- 8.6% בשנת 2007, תקופה של החמרת המדיניות נגד טבק ומוצריו.

מה עוד לא נכתב על נזקי העישון?

מחקרים מראים שאנשים מעשנים נמצאים בסיכון גבוה יותר של תמותה ותחלואה. העישון נקשר לעשרות תחלואות גופניות, בין היתר - מחלות לב, מחלות ריאה, סרטן והזדקנות מוקדמת עור הפנים. כבר עשרות שנים שמשרדי הבריאות וארגונים שונים ברחבי העולם עומלים על פרסום העובדות הקשות בנוגע לנזקי העישון ומעודדים אותנו ללא הרף להפסקה בכל גיל, על מנת להקטין את הסיכון הבריאותי הקשור לעישון.

למה, למרות האזהרות, ממשיכים לעשן?

התמכרות לסיגריות הינה התמכרות מורכבת - פיזית ונפשית כאחד.

ההתמכרות הפיזית נגרמת בעקבות הניקוטין המצוי בסיגריות. כשאדם לוקח שאיפה מסיגריה, הניקוטין נספג דרך כלי הדם אשר בריאות ישירות אל המוח. במוח הוא נקשר לקולטנים ניקוטינים ומשפיע על תהליכים שונים, שהחשוב בהם הוא שחרור דופמין. הדופמין הוא נוירוטרנסמיטר הגורם לתחושות של הנאה, אושר ועונג. כך, למעשה, מתחיל מעגל ההתמכרות.

האדם מתמכר לתחושת העונג וצריך להזין אותו לאורך היום כדי לא לסבול מתחושות של גמילה. כשאדם מנסה להפסיק לעשן הוא חווה תחושות לא נעימות, מצבי רוח שליליים, חרדה ולחץ.

ההתמכרות הנפשית מתחילה עם ההרגשה הטובה שהניקוטין מעורר - תחושה של הנאה, עונג ואושר שהמעשן מחפש לחזור אליה. מרכיביה של ההתמכרות רבים החל מהרגל של תנועות היד, תחושת שאיפת העשן, והתחושה הרגשית בעת עישון הסיגריה.

המעשן גם קושר את פעולת העישון לרגעים מסוימים (למשל עישון סיגריה עם קפה), לפעולות יומיומיות וחברתיות, עד שלא נותרו פעילויות או מצבים בהם לא נדרשת למעשן סיגריה. הוא ידליק אותה לפני ואחרי הארוחה, עם הקפה, עם אלכוהול, במסיבה, כהפסקה מהעבודה, בעת שעמום, כעס, לחץ, עצב ועוד.

בנוסף, את פגעי הסיגריות לא מרגישים בטווח הקצר, בדומה לכמה סמים אחרים, אלא לאחר שנים על גבי שנים של שימוש, כך שסכנות העישון אינן מצליחות "לאיים" מבחינה פסיכולוגית על המשתמש.

ישנן שיטות אינספור להפסקת עישון

שיטות של עיצוב התנהגות, דיקור, תרופות, טיפול פסיכולוגי, "הדרך הקלה" של אלן קאר, היפנוזה, מכון אברהמסון, ועוד רבבות אחרות. שיטות אלו מתמקדות בהפסקת העישון ברמה הפרטנית של האדם עצמו. עם זאת, מחקרים הראו שגם חקיקה ברמת המדינה יכולה להוריד את אחוז המעשנים. תוכניות התערבות כאלו של טיפול בגמילה לא דורשות שינוי התנהגותי מאדם יחיד בלבד, אלא משפיעות על המערכת הסביבתית שבה הוא חי וכתוצאה מכך אחוז מסוים של אנשים יפסיק לעשן. דוגמא טובה לכך מגיעה ממדינת ניו יורק שהראתה הפחתה של כחצי מכמות המעשנים במספר שנים בלבד של חקיקת חוקי אנטי-עישון.

גם בישראל ניתן לראות החמרה בחקיקה נגד מוצרי עישון: העלאת המיסוי והמחיר על חפיסות הסיגריות ואיסור עישון במקומות ציבוריים.

האם גם אצלנו יעלה הגיל החוקי לרכישת סיגריות ל-21?

לא ניתן לדעת מה המחוקק הישראלי יעשה, אך די שבטוח שצעד כזה יעורר מחלוקת רבה בציבור הישראלי (שמתגייס לצבא בגיל 18). גם חוק איסור העישון במקומות ציבוריים עורר מחלוקת רבה בתחילת דרכו ולבסוף התקבל בברכה בקרב רוב הציבור.

מה שבטוח הוא שעישון הוא אחד ההתנהגויות היותר מסכנות ונפוצות שיש וחקיקת חוקים היא דרך עקיפה אך יעילה להפחתה באחוז המעשנים.

מאת: מערכת אינפומד