דלג לתוכן

מורדמים בניתוח ומרגישים הכל! איך זה קורה?

דמיינו שאתם מורדמים על מיטת הניתוחים, שומעים ומרגישים הכל, אך לא מסוגלים לזוז או לדבר. נשמע כמו סיוט? מדובר בתרחיש אפשרי לחלוטין שחוקרים עדיין מנסים לפצח ולמנוע.

מאת: אורלי נעמן, מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 24/02/2014
2 דקות קריאה

דמיינו שאתם מורדמים על מיטת הניתוחים, שומעים ומרגישים הכל, אך לא מסוגלים לזוז או לדבר. נשמע כמו סיוט? מדובר בתרחיש אפשרי לחלוטין שחוקרים עדיין מנסים לפצח ולמנוע. 


לפני יותר מעשור, אישה בת 43 נכנסה לניתוח כריתת רחם. היא הייתה תחת הרדמה והיה נראה שהכל מתנהל לפי התכנית, עד לרגע הנורא בו ההרדמה שלה הפסיקה לעבוד. היא לא יכלה לפתוח את עיניה או להזיז את האצבעות. היא ניסתה לנשום, אבל גם רפלקס בסיסי זה לא עבד - צינור היה תקוע בגרונה. היא הייתה ערה ומודעת לכך על שולחן הניתוחים, אבל קפואה, ללא יכולת לאותת לאף אחד על מצבה.


הרדמה היא הליכה על חבל דק. לכן מחקרים העוסקים במודעות בזמן הרדמה מלאים בסיפורי זוועה כמו זה. למה חבל דק? כי מינון גבוה מדי של הרדמה עלולה להרוג, אך מינון נמוך מדי עלול להשאיר את המטופל מודע להליך ללא יכולת לתקשר את העובדה שהוא בהכרה.

סיוט שאי אפשר למנוע


על כל אלף אנשים בהרדמה כללית, יהיה אדם אחד או שניים שלא יגיעו לחוסר הכרה בזמן ההרדמה, למרות שזה ייראה כאילו הם כן (במצבים אלו זוכרים את הרופאים מדברים ומודעים לסכין המנתח). עבור אותם 0.13% חסרי המזל אצלם ההרדמה משתבשת, אין דרך מוצלחת למנוע את המצב, שכן הרדמה מוצלחת דורשת חוסר הכרה מלא, והכרה היא לא משהו שאנחנו יודעים ומסוגלים למדוד.

ממצא מרגש בתחום


במחקר שפורסם באוגוסט 2013 השוו חוקרים את פעילות המוח של מטופלים בטווח מלא של התודעה (ערות, שינה) תחת השפעה של חומרי הרדמה (בתרדמת) לעומת פעילות המוח של אנשים הסובלים מ"תסמונת נעילה", בה הגוף נראה כלכוד במצב שמזכיר תרדמת, אך המוח פעיל ומודע.

החוקרים גירו את מוחם של מטופלים אלו על ידי שדה מגנטי והשתמשו בבדיקת EEG כדי להתחקות אחר נתיב הדופק. המוחות שנתפסו כבעלי הכרה ואלו שנראו כמחוסרי הכרה הגיבו לגירוי בדרכים שונות.

ממצא זה נחשב מרגש בתחום, כי הוא מחזק את התאוריה הקיימת, המתארת כיצד ההכרה עובדת. כלומר, המחקר מצא ראיות ברורות לכך שבניגוד לדעה הרווחת, רשתות חושיות במוחם של אנשים מחוסרי הכרה ימשיכו לתפקד באופן מקומי, אך התקשורת בין חלקים שונים של המוח לא תעבוד. כדי להקל על ההבנה, אפשר לתאר את זה כאילו האורות ברחוב דולקים, אך אין חיבורי טלפון ואינטרנט.


איך בכל זאת אפשר למנוע את התופעה?

יש כלים בהם משתמשים רופאים מרדימים לבחינה טובה יותר , האם ההרדמה פועלת היטב, אך הם לא מושלמים. הדבר קשור לשתי תעלומות שטרם פוצחו: הראשונה היא, שהמדע עדיין לא מבין לגמרי את האופן בו עובדים חומרי ההרדמה, לפחות לא על בסיס נוירולוגי. השנייה היא, שהמדע עדיין לא פיצח עד הסוף את ההכרה - כיצד המוח יוצר אותה, או אפילו מהי בדיוק.

בהעדר דרך למדוד הכרה באופן ישיר, רופאים מרדימים עוקבים אחר השליחים שלה (נוכחות סוגים מסוימים של גלי מוח, תגובות פיזיות ורגישות לכאב) ומתאימים את המינון במידה ומדדים אלו מתעוררים. כדי לשפר את השיטה, מדעני המוח מנסים לאתר את מה שהם מכנים פעילות מוחית מותאמת של התודעה (השינויים בתפקוד המוח כאשר אדם נע ממצב של הכרה לחוסר הכרה). ככל שידעו יותר על שינויים אלו, כך בתקווה יבינו טוב יותר מהי מודעות / הכרה.

מאת: אורלי נעמן, מערכת אינפומד

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר יורם דקל
ד"ר יורם דקל אורולוגיה
ד"ר מיכאל קורץ
ד"ר מיכאל קורץ כירורגיה
פרופ' שמואל ארגוב
פרופ' שמואל ארגוב כירורגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום כירורגיה כללית

בניהולו של פרופ' משה פפא
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו