מווסתים את הסוכר בדם: הכל על השתלת לבלב

השתלת לבלב מיועדת לחולים בסוכרת נעורים או במצב מסכן חיים שבו הגוף אינו מייצר אינסולין – אותו הורמון חיוני המאזן את רמות הסוכר בגוף. ד"ר אביתר נשר עושה סדר ומסביר מה תפקידו של הלבלב, מי מועמד להשתלה ומה החידושים בתחום

בעת השתלת לבלב משתילים איבר בריא, שנתקבל מתורם, בגופו של אדם הלוקה בסוכרת נעורים חריפה או שאינו מייצר אינסולין. אך לפני שנדבר על התהליך הכירורגי של ההשתלה עצמה, נסביר מה תפקידו של הלבלב, האינסולין וההסכנות שבסוכרת לא מאוזנת בגוף.

אינסולין

הגוף מאזן את רמות הסוכר בדם על ידי הורמון בשם אינסולין המופרש על ידי הלבלב בכמות מתאימה לרמות הסוכר בדם. האינסולין גורם למעשה כניסת סוכר לתאי הגוף ובכך שומר על רמות סוכר בדם ברמה תקינה.

לבלב

הלבלב הינו בלוטה הממוקמת מתחת לקיבה ואורכה כ-17 סנטימטרים. לבלוטה זו שני סוגי רקמות ותפקידים עיקריים: חלקה הגדול של בלוטת הלבלב מפרישה נוזלים העשירים באנזימי עיכול, בשילוב סודיום ביקרבונט, הסותר את ההפרשה המאוד חומצית של הקיבה).  ואילו 2-3 אחוזים מרקמת מהלבלב היא רקמה "אנדוקרינית", המפרישה הורמונים למחזור הדם, שהעיקרי ביניהם הוא אותו אינסולין, האחראי על ויסות הסוכר בדם וברקמות.

סוכרת

סוכרת הינה מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוהה של גלוקוז בדם ובשתן ונחלקת לשני סוגים עיקריים:

"סוכרת נעורים סוג 1" - מאובחנת לרוב בגיל הילדות או הבגרות הצעיר, נחשבת למחלה אוטואימונית בה מערכת החיסון תוקפת את התאים המייצרים אינסולין ורמת ההורמון יורדת בגוף לרמה אפסית.

"סוכרת מבוגרים סוג 2" - מאובחנת לרוב בגיל מעל 40 וב- 80% מהמקרים מופיעה בקרב אנשים בעלי משקל עודף. בחולים אלו נוצרת עמידות של קולטנים על פני התאים האמורים לזהות את האינסולין ולא חוסר באינסולין עצמו.

במהלך השתלה הלבלב משתילים איבר הנלקח מתורם איברים לאחר מוות מוחי. הלבלב נילקח יחד עם חלק מתריסריון, בשל שיתוף באספקת הדם לשני האיברים. הלבלב החולה אינו מוצא מהגוף במהלך ניתוח ההשתלה ואילו הלבלב המושתל ממוקם בבטן ימנית תחתונה ומחובר לכלי הדם של המקבל והתריסריון.

זה המקום לציין כי מאחר ומקור הלבלב להשתלה תלוי בהיענות של הציבור לתרומת איברים מצליחה חיים, עליה בהיענות זו תביא לעליה במספר ההשתלות הכה נדרשות.

מי זקוק להשתלת לבלב?

המועמדים להשתלת לבלב הם כאמור קבוצת החולים עם סוכרת נעורים וחוסר ייצור אינסולין עצמוני. סוכרת שנותרת לא מאוזנת למשך שנים רבות עלולה להביא לסיבוכים רבים כגון:

פגיעה בעיניים: רטינופטיה העלולה לגרום לעיוורון

פגיעה כליתית: נפרופטיה העלולה להוביל לאי ספיקה כלייתית וצורך בדיאליזה

פגיעה עיצבית : נאורופטיה העלולה לגרום לחוסר תחושה ברגליים

טרשת עורקים העלולה לגרום למחלת לב איסכמית ומחלת כלי דם ברגליים, ועלולים גם לגרום ליצירת כיבים בכפות רגליים

פגיעה במערכת העיכול העלולה לגרום לבעיות בתנועתיות מערכת העיכול ושילשולים

היפוגליקמיה לא מודעת - ירידת סוכר הדם לרמות נמוכות מאד שאינה מורגשת על ידי החולה - הינה מצב מסכן חיים שעלול להגיע לאיבוד הכרה ואף למוות.

תוצאות

הצלחת ניתוח השתלת לבלב עומדת כיום על שייעור ממוצע של 85 אחוז ומוגדרת כריפוי הסוכרת. לאחר השתלת לבלב חוזר הגוף לאזן את הסוכר באופן טבעי ונמנע הצורך בהזרקת אינסולין מספר פעמים ביום או הגבלה על תזונה וסכנה בירידת ערכי הסוכר (היפוגליקמיה) מסכנות חיים. לאחר השתלת הלבלב נחשבים חלק מסיבוכי הסוכרת כהפיכים כגון נוירופטיה, רטינופטיה ונפרופטיה סוכרתית.

לעיתים לא די בהשתלת לבלב בלבד. מאחר וסוכרת גורמת לאי ספיקה כלייתית במקרים מסוימים נדרשת גם השתלת כליה, בנוסף ללבלב. במצב של היפוגליקמיה לא מודעת עם תפקוד כלייתי שמור תתבצע השתלת לבלב בלבד.

כמו בכל ניתוח כירורגי קיימים סיבוכים סביב הניתוח עצמו כגון דמם, זיהומים, דלקת של הלבלב  או דחיית האיבר על ידי הגוף. 

בנוסף, קיימים סיבוכים מאוחרים התלויים במתן תרופות המדכאות את המערכת החיסון למניעת  דחיית השתל על ידי הגוף כמו עלייה בשכיחות זיהומים וממאירות.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות להשתיל רק את אותם התאים האחראים לייצור האינסולין (ILET CELL TRANSPLANT ) בפעולה חודרנית הדומה לעירוי ללא צורך בניתוח עם סיבוכיו השונים. ההצלחות בפעולה זו עדיין מוגבלות ויש לציין כי גם כאן קיים צורך במתן תרופות מדכאות חיסון למשך כל החיים - בדומה להשתלת איבר שלם.