השתלה (Transplantation)

תשובה: סוג הדם במערכת ה- RH- יכול להיות + או -. מכיוון שאת בקבוצת RH-, אינך יכולה לקבל דם מבן אדם שהוא RH+, כלומר חייבת להיות התאמה בין קבוצה זו בין קבוצת ה- ABO. להלן קישור לדף בפורטל אינפומד בו תוכלי לקרוא יותר על סוגי הדם השונים, וביניהם קבוצת ה- RH: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=86

תשובה: לכל שיטת טיפול ישנן התוויות ברורות. שיטה זו לא מתאימה בכל מקרה. כיום זו לא שיטת טיפול מקובלת ואין מספיק ניסיון ומחקר בנושא. מילת חיפוש בגוגל - "TEETH IN AN HOUR". בברכה, ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

תשובה: תוכלי לקרוא על כך בפורטל אינפומד (שם יש גם הפניה לאתרים עם מידע נוסף) : http://www.infomed.co.il/questions/q_070704_5.htm

תשובה: קליטה של שתל ועצם משמעותה דומה לקליטה של כל השתלה אחרת המבוצעת בגוף האדם. בעקבות השתלה ישנה תגובה דלקתית של הגוף אשר מסתיימת או בקליטה של השתל או בדחייתו. דחיה של שתל מתבטאת בכאב, נפיחות ואודם. דחייה של שתל יכולה להיות מוקדמת או מאוחרת כאשר באופן כללי ניתן לחלק זאת לחודש ראשון לאחר ההשתלה או בזמן החשיפה, כלומר בין 3-9 חודשים. ד"ר מיכאל אבא - רופא שיניים

תשובה:

דחייה של השתל (הכליה החדשה) עלולה להיווצר בכמה מנגנונים, המחולקים לפי זמן התגובה לאחר ההשתלה:

תגובת חריפות-יתר (hyper-acute)- תגובה תוך שעות-ימים ספורים מההשתלה, נדירה.

תגובה חריפה (acute)- עד --9060 יום מההשתלה – הכי נפוצה בהשתלת כליה.

תגובה כרונית- מעל 90 יום מההשתלה.

המשותף לכולן היא יצירת תגובה חיסונית ע"י תאי מע' החיסון של גוף המושתל כנגד הכליה החדשה, עקב התקפה של חלבוני ה"עצמי" כנגד ה"זר". דחיית השתל מתבטא בעיקר בעליית חום הגוף, אי מתן שתן, כאבים או הרגשה כללית רעה.מדובר בכ-10-25% מהמקרים המושתלים. דחיית השתל אין פירושה שיש להוציא את הכליה המושתלת באופן מיידי, ולרוב ניתן לאזנה ע"י הוספת תרופות מתאימות.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה:

התורם כליה חשוף לסיכונים הן מעצם הניתוח עצמו (סיכוני הרדמה, דימום, זיהום ניתוחי, נזק לשופכן וכו'), והן מעצם אובדן של כליה מתפקדת אחת. מובן כי לשם תרומת כליה על התורם להיות בריא לחלוטין, ובעל שתי כליות מתפקדות היטב. באופן תקין, אין בעיה לגוף להתמודד עם נוכחות כליה מתפקדת אחת בלבד, והיא מספיקה על מנת לעשות את עבודה בסילוק הרעלים ואיזון משק הנוזלים בגוף. הבעייתיות נובעת במידה והתורם מפתח בעתיד מחלה כרונית, כגון סוכרת או יתר לחץ דם, הגורמת לפגיעה כלייתית, ומשאירה אותו עם רזרבה כלייתית נמוכה. לפיכך, על תרומת כליה להיעשות אך ורק בהסכמת התורם ממניעים ושיקולים אישיים ולא בשל לחצים חיצוניים או כלכליים כלשהם.

תשובה: סיטוס אינוורסוס הוא מום מולד המתבטא בהפיכה, כמו מראה, של האיברים הפנימיים בגוף. מצב זה נחשב לרוב למחלה גנטית אוטוזומלית רצסיבית (מחלה המופיעה רק כאשר יש שני עותקים של הגן האחראי להופעתה). אם המחלה אינה כוללת מומי לב, החולים בה יכולים לחיות חיים מלאים ובריאים. לפי מיטב ידיעתי, אכן אפשר, אך הניתוח מסובך עקב האיברים ההפוכים, שאותם צריך להתאים למערכת כלי הדם של האיברים הנתרמים, שנמצאים במיקומם השכיח. לצערי, אינני יודעת להשיב יותר מזה, ואני מציעה שתפני למומחה לריאות או לכירורג לב וחזה לעזרה. תוכלי לקרוא עוד על סיטוס אינוורסוס כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Situs_inversus

תשובה: השיטה המקובלת כיום להפקת מוח עצם מתורם היא באמצעות איסוף תאי אב בדם היקפי. לאחר שהתורם נמצא מתאים, הוא מקבל במשך כמה ימים זריקות תת-עוריות בשם נאופוגן. זריקות אלו מעודדות את מוח העצם שלו לייצר תאי דם לבנים. הזריקות אינן מסוכנות, ותופעות הלוואי שהן עשויות לגרום להן הן הרגשה דמויית שפעת וכאבי עצמות. כאשר הספירה הלבנה עולה, משתחררים אל הדם תאים לבנים רבים, ביניהם תאים המכונים "תאי אב". תאים אלה הם תאים היכולים להתמיין לסוגים רבים של תאים. איסוף התאים מתבצע בתהליך הדומה לתרומת דם: התורם מתחבר באמצעות עירוי למכונה המפרידה את הדם מתאי האב, ומחזירה לו את הדם ללא תאי האב. התהליך אורך כמה שעות, ואם אין מספיק תאים לאחר יום איסוף אחד - לעיתים יש צורך לחזור על התהליך. תאי האב בגופו של התורם מתחדשים במהירות. השיטה השניה, שהיתה מקובלת בעבר, והיום כמעט ואינה בשימוש במקרה של תורמים בריאים - היא שאיבת מוח עצם מן העצם עצמה, בחדר ניתוח. במקרה זה מדובר בפעולה קצרה ופשוטה, אך מעט מכאיבה.

תשובה:

כיום מקובל, כי הסובלים ממחלה ממארת (סרטן), אי ספיקה לבבית, כבדית או ריאתית, הם אינם מועמדים להשתלת כליה. הסיבות לכך נעוצות בתוחלת החיים הצפויה של מטופלים אלו, שהינה פחותה וסביר כי אינם יכולים להפיק תועלת מהשתלת הכליה, וכן מסיכון יתר ניתוחי (אחוזי תמותה גבוהים יותר מהמצופה בניתוח מסוג זה בשל מחלות הרקע הקשות). סיכון יתר ניתוחי קיים גם במטופלים שהם מעשנים כרונים, או סובלים מהשמנת יתר חריפה (morbid obesity), בעלי BMI > 35 (אולם אין זה אומר כי הם אינם מועמדים להשתלה בצורה מוחלטת). מטופלים בעלי התמכרות לחומרים (סמים, אלכוהול) גם הם אינם מועמדים לניתוח. בניגוד לעבר, כיום מבצעים ניתוחי השתלת כליה בחולי איידס ונשאי HIV.