עד 40 ק"מ מהרצועה: טיפול גם בחולים שאינם מהקופה

שלום יקרה, תודה ששיתפת במה שאת עוברת. אני מבינה את התסכול והכאב שאת מתארת, וחשוב לי קודם כל להרגיע אותך – אין שום דבר בגוף שלנו שקורה "סתם". הכאב שאת חווה הוא מסר חשוב שהגוף שולח, והוא יכול לעזור לנו להבין איפה יש צורך בטיפול, תשומת לב, או שחרור רגשי. הכאב לפי הגישה ההוליסטית המותן הימנית קשורה לאנרגיות זכריות, לעשייה, לניהול אחריות ולחוויית הכוח האישי שלך. הכאב כאן עשוי להצביע על מתח מצטבר או קושי "לשאת" משהו, בין אם זה עומס פיזי או רגשי. היבטים רגשיים אפשריים: עומס יתר: האם את נושאת אחריות רבה מדי לאחרונה? האם יש תחום שבו את מרגישה שאת חייבת להיות חזקה במיוחד? תחושת תסכול או כעס מודחק: צד ימין קשור לפי הרפואה הסינית למרידיאן של כיס המרה, שקשור להתמודדות עם כעסים, החלטות לא פתורות או לחצים פנימיים. מה המשמעות מבחינת המרידיאנים? הכאב שלך עשוי להיות קשור למרידיאן של כיס המרה או למרידיאן של הכליות: מרידיאן כיס המרה: קשור להחלטות, קונפליקטים פנימיים וליכולת לשחרר מתח. מרידיאן הכליות: אחראי על אנרגיית החיים שלנו (צ'י), תחושת ביטחון וכוח פנימי. איך תוכלי לעזור לעצמך? רמה פיזית: מנוחה ותנועה מותאמת: חשוב להקשיב לגוף. מנוחה היא קריטית כרגע, אך גם תרגילים עדינים כמו מתיחות או תנועות יוגה שמרגיעות את המותן יכולים לעזור. נסי מתיחות כמו "תנוחת הילד" או "חתול-פרה." עיסוי עצמי לאורך המרידיאנים: עסי בעדינות את הצד החיצוני של הירך (מסלול מרידיאן כיס המרה) ואת הגב התחתון (מרידיאן הכליות). רמה רגשית: התבוננות פנימית: שאלי את עצמך: האם יש תחום בחיים שבו אני מרגישה עומס יתר? האם יש רגשות שלא שחררתי? נסי לכתוב את מה שאת מרגישה ביומן או לשתף אדם קרוב. מדיטציה או דמיון מודרך: עצמו עיניים, נשמי עמוק, ודמייני שהכאב שלך מתפוגג בהדרגה עם כל נשימה. אפשר גם לדמיין אור רך עוטף את אזור המותן. רמה אנרגטית: החזרת האיזון למרידיאנים: נקודה לעיסוי: GB34 (מרידיאן כיס המרה), שנמצאת מתחת לברך בצד החיצוני של הרגל. עסי את האזור בעדינות כדי להרגיע את האנרגיה. נשימות להרגעת הכאב: נשמי עמוק תוך דמיון של זרימת אנרגיה חמה ונעימה במותן. מתי כדאי לפנות לעזרה נוספת? מאחר וכל הבדיקות שערכת יצאו תקינות, הכאב עשוי להיות ממקור שרירי, עצבי או רגשי. יחד עם זאת, אם הכאב נמשך או מחמיר, בהחלט מומלץ לפנות לאורטופד, מטפל בכאב, או מטפל אנרגטי שיכול לעזור לך ברמה עמוקה יותר. את גם מוזמנת ליצור איתי קשר בפרטי

אני בת 72, פעילה מאוד ומתעמלת שנים רבות. לפני למעלה משבוע החלו לי כאבים חדים במותן ימין האחורית והם נמשכים כל(!) הזמן, כמעט ללא הפוגה. עברתי מספר בדיקות-שתן, דם, סי טי בטן והכל יצא תקין. משתמשת לצערי, בהרבה משככי כאבים ואין הקלה. אשמח לשמוע את דעתך. תודה

ניר שלום, יש לי כאבים לגמרי זהים לשלך, האם אפשר לדעת האם מצאת פתרון לכאבים?

רוב תודות על התשובה המהירה

מעבר לגיל 40 בהפסקה וחזרה לפעילות יש לצפות לכאבים באים והולכים. ראשית תמיד הייתי ממליץ לבצע בדיקה שגרתית אצל רופא המשפחה. יותר ספציפי: סביר להניח כי הכאב מקורו בחזרה מהירה לפעילות, גם אם מתונה. אני מבין כי חזרת לפעילות יומיומית. רצוי תמיד לחזור בהדרגה הכוללת יום פעילות ויום מנוחה. לגבי הכאב. אם הוא ממשיך מעבר לשלושה-ארבעה ימים רצוי לגשת לבדיקה פיזית אצל רופאך האישי ובדרך גם לבקש בדיקות לתחילת הפעילות. אינני חושב מתשובותיך לשאלותיי כי יש מקום לדאגה אך הייתי ממליץ לבצע את הביקורת.

תודה על התגובה המהירה. בלחיצה על המקום ובעזיבה - אין כאב. לאורך היום תדירות הכאבים נחלשה - מופיע כעת בערך פעם בדקה כאב חד של 2-3 שניות ונעלם. בחלק מהזמן שבין המופעים יש כאב קל עמום או שאין בכלל. הכאב בינתיים נמשך לאורך היום במופעים הנ"ל, ללא קשר למועד האימון. הפעילות כללה גם שרירי רגליים / ידיים / גב - אבל בעומס לא מאוד גדול.. ייתכן ולא היה חימום מספיק קודם לכן?

מספר שאלות על מנת למקד את תשובתי: 1. האם בלחיצה ועזיבה מהירה של המקום בו יש כאב הכאב מתגבר? 2. מה כוללת הפעילות מעבר לשרירי בטן? 3. האם הבנתי נכון והכאב הינו כל רבע דקה גם לא באימון, תמיד? אשמח לאחר התשובות לתת לך מענה מדוייק. בכל מקרה אתה כבר בגיל שאם אתה חוזר לפעילות הייתי ממליץ בדיקות שגרתיות לפני או במקרה שלך בתחילת הפעילות. המטרה היא שתחזור לפעילות, התנועה היא מקור חיים.

מה שאת מתארת בהחלט נשמע מדאיג, ואני מעריכה את זה שאת מקדישה זמן להבין את מה שקורה במקום להיבהל. ברשותך, אתייחס לכאב שלך בגישה הוליסטית ורחבה יותר, שמשלבת בין גוף, נפש ותודעה: אין שום דבר "סתם" לפי הגישה שלי, כאב הוא אף פעם לא "סתם." הוא הדרך של הגוף והנפש לסמן לנו שמשהו מבקש תשומת לב. כאב יכול להיות קריאה להתבוננות, שינוי או ריפוי – גם בגוף וגם בנפש. במקרה שלך, ייתכן שהמכה הראשונית הייתה הטריגר, אבל הכאב שחזר יכול להיות קשור גם לרגשות או קונפליקט פנימי שלא נפתר עד הסוף. מבט על הכאב בגוף ובנפש הקשר לגוף הפיזי: כאב בצלעות קשור לנשימה – פעולה שמחברת אותנו לחיים עצמם. כשהכאב מופיע רק במאמץ או בנשימות עמוקות, הוא עשוי לרמוז על מגבלה או פחד להתמסר לתנועה חופשית. ייתכן שהמכה גרמה לפגיעה פיזית, כמו דלקת מקומית, והגוף נמצא בתהליך ריפוי. הקשר לנפש ולרגש: הצלעות מגנות על הלב והריאות, ולכן כאב באזור הזה עשוי לסמן תחושת פגיעות, קושי "לנשום עמוק" במובן הרגשי, או תחושה של חוסר הגנה. אם חווית בזמן האחרון מתח או קונפליקט פנימי, הכאב יכול להיות הדרך של הגוף להזכיר לך שמשהו מבקש התייחסות. הכאב שאת מתארת (בצלעות, בעיקר במאמץ או נשימה עמוקה) עשוי להיות קשור לזרימת האנרגיה במרידיאנים של הריאות או הכבד, שהם מרידיאנים שעוברים באזור הזה. מרידיאן הריאות: קשור ליכולת שלנו "לקחת" (אוויר, חופש, חיים). במישור הרגשי, הוא עשוי להצביע על תחושת עצב, חוסר יכולת לשחרר או להתמודד עם תחושת אובדן. מרידיאן הכבד: קשור לאנרגיית התנועה והיכולת שלנו לזרום עם החיים. חוסר איזון בכבד יכול לבוא לידי ביטוי במתח, כעס, או תחושה של "תקיעות" רגשית. מה זה אומר בגישה הזו? הכאב הוא קריאה להתבוננות ולחקירה. ייתכן שהמכה הראשונית הייתה הטריגר, אבל הגוף שלך מנסה לסמן לך שייתכן שיש רגש שלא שוחרר לחלוטין, או שיש תחום מסוים בחייך שדורש תשומת לב. דוגמאות לשאלות שיכולות לעזור לך להבין את המסר: האם יש משהו בחיים שלי שאני "לא מצליחה לשחרר"? האם אני מרגישה שאני לא "נושמת מספיק חופש"? האם יש תחום שבו אני מרגישה כעס או תסכול שהצטבר? כשעולה תשובה, אפשר להקשיב לה בכנות ולשחרר. איך תוכלי לעזור לעצמך? נשימה עמוקה ומודעת: נשמי באיטיות והתרכזי באזור הכאב. נסי לדמיין שהנשימה שלך מגיעה לאזור, ממלאה אותו ברוגע ומשחררת את הכאב. תנועה רכה: תרגילים עדינים כמו יוגה יכולים לעזור להחזיר את הזרימה למרידיאנים באזור הצלעות. מגע קל או עיסוי: אם תרצי, תוכלי לנסות לעסות נקודות לאורך מרידיאן הריאות (בחלק הפנימי של הזרוע) או מרידיאן הכבד (בצד הפנימי של הרגל).- יכולה לבדוק באינטרנט מה הערוץ של מרידיאנים אלו למרות שאני מאמינה בריפוי טבעי, הכאב שאת מתארת בזמן מאמץ הוא סימן שחשוב לא להתעלם ממנו. כדאי לפנות לרופא כדי לשלול פגיעות פיזיות כמו דלקת או פגיעה ברקמות הפנימיות. אין בכך סתירה לטיפול רגשי או הוליסטי – להפך, זו השלמה. כאב הוא שפה – הדרך של הגוף והנפש לתקשר איתנו. הוא לא אויב, אלא מדריך שמכוון אותנו להתבוננות ולעשייה שמקדמת אותנו. אני ממליצה לשלב בין הקשבה פנימית לבדיקה רפואית, כדי לוודא שאת פועלת לטובתך המלאה. מאחלת לך בריאות.