עד 40 ק"מ מהרצועה: טיפול גם בחולים שאינם מהקופה

בוקר טוב שבוע שעבר עברתי טיפול אצל מישהי באתי בגלל טראומה מטיפול שיניים ארבע שעות פה פתוח מאוגוסט ודיקור בשרירי הלסת שעשיתי לפני שבועיים ובשבוע שעבר עשיתי את הטיפול אוסטאתופיה אני חושבת שהיא גרמה לי לנזק היא החמירה לי את המצב שהיה לי נעול לדריכות שרירי עצבית עמוקה לולאת נעילה ניורולוגית אתמול ניסיתי לעשות דיקור יפני שחרור טונוס לא עזר הכול מהעורף הגולגולת זה גרם לקסדה בטון שתופסת את כול הראש חוסר תחושה הכל הדוק הפנים הרקות האוזניים חסומות עם הלסת וחצוצרות השמע אני כמעט לא שומעת הכול נסגר לי עם העורף והגולגולת הרגשה מציקה ומפחידה גם הראייה לא בסדר שום דבר לא משתחרר לא יודעת מה לעשות יש לי מתח בעורף ובלסת והגולגולת ‫יש לחץ על תעלת האוזן: המתח הפיזי מפעיל לחץ על הרקמות סביב מפרק הלסת, מה שגורם לתחושת אטימות, מלאות או כאילו יש צמר גפן באוזניים. שינויים בשמיעה: לפעמים השרירים הקטנים באוזן התיכונה (שמושפעים גם הם ממתח שרירי קיצוני) מקשים על תנועת עור התוף, מה שיכול ליצור תחושת שמיעה מעומעמת או מרוחקת המטפלת גרמה לי נזק אני לא שומעת נסגר הכול עם תחושת קסדת בטון אני מבינה עד כמה התחושה הזו מציקה, מכבידה ולוחצת מכל כיוון. ההרגשה שהכול הדוק, סגור ושם אטימות באוזניים היא בדיוק הביטוי של מערכת עצבים שנמצאת בשיא הלחץ וההגנה. השרירים בעורף, בלסת ובפנים מוחזקים בחזקה רבה, ויוצרים את תחושת ה"מסגרת" הזו שסוגרת עליי זה מציק תופס הכול אני מפחדת

ירידה בשמיעה ולחץ חזק בראש לאחר טיפול – חשוב להיבדק בוקר טוב, אני מבין מהתיאור שלך שאת חווה לחץ וכיווץ חזקים מאוד באזור הראש, העורף והלסת, יחד עם אטימות באוזניים וירידה משמעותית בשמיעה, ושאת מאוד מפוחדת מהמצב. למרות שאת מרגישה שהכול התחיל בעקבות הטיפול האוסטאופתי, לא ניתן לקבוע דרך הפורום שמדובר ב"נעילה נוירולוגית", בדריכות של מערכת העצבים או שהטיפול עצמו הוא שגרם לכך. גם מתח שרירי באזור הלסת והצוואר יכול להשפיע על התחושות באזור, אבל כאשר יש שינוי משמעותי או פתאומי בשמיעה, חשוב קודם לשלול סיבה רפואית שדורשת טיפול. לכן במקרה שאת מתארת אני ממליץ לא להמשיך כרגע לנסות טיפולים נוספים לשחרור הלסת, הצוואר או הראש לפני בירור רפואי, אלא לפנות עוד היום לרופא/ת אף־אוזן־גרון או למוקד רפואי דחוף ולהסביר בדיוק מתי התחילה הירידה בשמיעה ומה קדם לה. אם אכן מדובר בירידה פתאומית בשמיעה, יש מצבים שבהם לזמן שעובר עד לבדיקה ולטיפול יכולה להיות משמעות, ולכן לא הייתי ממתין לראות אם זה חולף מעצמו. אם בנוסף מופיעים חולשה או נימול בצד אחד, צניחת פנים, קושי בדיבור או בהליכה, הפרעת ראייה, סחרחורת קשה או כאב ראש חריג ופתאומי – יש לפנות מיד לטיפול רפואי דחוף. אחרי שיישללו מצבים רפואיים דחופים ויהיה ברור יותר מה מקור התסמינים, יהיה אפשר לבחון בצורה רגועה ומסודרת גם את המרכיב השרירי, מפרק הלסת ומערכת העצבים, ולחשוב על הדרך הנכונה להפחית את הדריכות והכאב. בברכה, אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

רופאת אוזניים בדקה אותי ראתה הכול תקין הבעיות שלי בשמיעה זה מהשרירים מכול המצב

אטימות באוזניים ומתח בשרירי הלסת והצוואר תודה על העדכון. העובדה שנבדקת אצל רופאת אף־אוזן־גרון והבדיקה הייתה תקינה היא בהחלט מידע חשוב. מתח משמעותי בשרירי הלסת, הפנים והצוואר, ובמיוחד באזור מפרק הלסת, יכול אצל חלק מהאנשים להיות מלווה בתחושות של לחץ, אטימות באוזניים, כאב סביב האוזן ותחושה שהראש כולו "מכווץ". גם דריכות גבוהה וממושכת של מערכת העצבים יכולה להגביר מאוד את תחושת הכיווץ והרגישות באזור. יחד עם זאת, הייתי נזהר מלהגדיר את המצב כ"נעילה נוירולוגית" או לקבוע שהירידה בשמיעה נובעת רק מהשרירים. אם את מרגישה ירידה ממשית בשמיעה ולא רק תחושת אטימות, כדאי לוודא עם רופאת האא"ג האם יש צורך גם בבדיקת שמיעה מסודרת. לאור מה שאת מתארת, אני גם לא חושב שנכון כרגע לעבור ברצף מטיפול חזק אחד לאחר בניסיון "לפתוח" בכוח את האזור. לפעמים כשהגוף כבר נמצא בדריכות גבוהה, עוד ועוד גירויים עלולים דווקא להוסיף עומס. לאחר שהצד הרפואי נבדק, אפשר לבנות תהליך הדרגתי ועדין יותר: עבודה על הרפיית הלסת והצוואר, נשימה, תנועה מותאמת וכלים לוויסות מערכת העצבים, ובמידת הצורך הערכה של איש מקצוע בתחום מפרק הלסת. המטרה בשלב הזה אינה להילחם בגוף ולנסות "לשחרר אותו בכוח", אלא להבין מה מחזיק את הדריכות ולעזור למערכת להוריד בהדרגה את רמת המתח. בברכה, אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.

תודה על המענה

האם פיברומיאלגיה היא מחלה כרונית? כן. פיברומיאלגיה נחשבת למצב כרוני, כלומר מצב שיכול להימשך לאורך זמן ומתאפיין בין היתר בכאב מפושט, עייפות, הפרעות שינה ולעיתים גם קשיי ריכוז וזיכרון. אבל חשוב לי להדגיש נקודה משמעותית: "כרוני" לא אומר בהכרח שהמצב יישאר באותה עוצמה לכל החיים. פיברומיאלגיה יכולה להשתנות לאורך הזמן. יש תקופות של החמרה והתלקחות, ולעומתן תקופות שבהן התסמינים פוחתים והתפקוד משתפר משמעותית. אצל חלק מהאנשים ניתן להגיע לשיפור ניכר באיכות החיים וביכולת לחזור לפעילויות שנפגעו בגלל הכאב והעייפות. ההתמודדות בדרך כלל אינה מבוססת על כלי אחד בלבד, אלא על שילוב שמותאם לאדם: פעילות גופנית הדרגתית, שיפור השינה, התמודדות עם סטרס, ויסות מערכת העצבים, טיפול רפואי מתאים וכלים נוספים בהתאם לצורך. לכן, כשאדם שומע את המילה "כרוני", אני מציע לא לתרגם אותה מיד ל"אין מה לעשות". מבחינתי, השאלה החשובה יותר היא: מה אפשר לעשות היום כדי להפחית את השפעת הפיברומיאלגיה ולהתחיל לחזור בהדרגה לשגרת החיים? בברכה, אלי בן שחר לחזור לשגרת החיים.