דלג לתוכן

קשה לבלוע? אבחון וטיפול בדיספגיה

בליעת מזון נחשבת לרובנו כפעולה מובנת מאליה, אך היא מורכבת מתיאום בין מערכות שרירים ועצבים באזור הפה, הגרון והוושט. פגיעה ביכולת לבלוע עלולה לפגוע באיכות החיים ואף לגרום לסיבוכים מסכני חיים. מהם הגורמים לפגיעה זו? כיצד מאבחנים ומטפלים בעיה?

מאת: ד"ר יעקב כהן וד"ר יעל מנור
תאריך פרסום: 29/12/2014
3 דקות קריאה
פרופ' יקי כהן בשיתוף עם פרופ' יקי כהן i מומחה בעל שם עולמי בנושא הפרעות קול ובליעה. מנהל תחום צרידות ומיתרי הקול באינפומד

בליעת מזון נחשבת לרובנו כפעולה מובנת מאליה, אך היא מורכבת מתיאום בין מערכות שרירים ועצבים באזור הפה, הגרון והוושט. פגיעה ביכולת לבלוע עלולה לפגוע באיכות החיים ואף לגרום לסיבוכים מסכני חיים. מהם הגורמים לפגיעה זו? כיצד מאבחנים ומטפלים בבעיה?


היכולת לאכול ולבלוע היא צורך קיומי ובסיסי המלווה אותנו מיום היוולדנו. אנו זקוקים למזון על מנת לבנות את שרירי הגוף, לספק אנרגיה למערכות השונות ולאפשר למוח לתפקד בצורה תקינה ויעילה. האכילה מערבת את חוש הטעם והריח, מספקת לאדם מקור הנאה והופכת להיות חלק בלתי נפרד מחיי החברה. תהליך הבליעה הוא תהליך מורכב הדורש קואורדינציה ותאום בין מערכות ושרירים הנשלטים על ידי מערכת העצבים וכוללים את איברי הפה, הגרון, קופסת הקול והוושט.

אך מה שנראה כמובן מאליו, עשוי להיות אתגר של ממש לאנשים שמערכת הבליעה נפגעה. הפרעת בליעה (דיספגיה) נחשבת לבעיה שכיחה. בארה"ב, לדוגמה, שיעור המאושפזים הסובלים ממנה בבתי החולים יכול להגיע ל-45% מכלל החולים ברגע נתון. סקר של האגודה האמריקנית לשפה דיבור ושמיעה הראה כי בין ששה ל-10 מיליון אמריקנים (2% -3% מכלל האוכלוסייה) לוקים במידה כלשהי בהפרעת בליעה. 

הפרעות בליעה יכולות להיות מולדות או נרכשות והגורמים לה כוללים זקנה, מחלות נירולוגיות שונות (כפרקינסון, אירוע מוחי, ניוון שרירים ועוד), הפרעות מבניות במערכת הבליעה, הקרנות, הפרעות קוגניטיביות, הפרעות התנהגות והפרעות בליעה על רקע נפשי. 

הפרעות הבליעה עלולות לגרום לירידה באספקת מזון לגוף או כניסתו לדרכי הנשימה וכתוצאה מכך עלולים להתפתח תת-תזונה, זיהומים באברי הנשימה, דלקת ריאות ואף מוות. 

על מנת למנוע סיבוכים כתוצאה מהפרעות בליעה יש צורך באבחון מוקדם ככל האפשר (עם הופעת הסימנים הראשונים), על מנת להתחיל טיפול שיאפשר המשך בליעה בטוחה ויעילה.

תהליך הערכת תפקודי בליעה מתחיל בהערכה קלינית של תפקודי בליעה על ידי קלינאית תקשורת. הערכה כוללת מספר שלבים: אנמנזה תוך מתן דגש על שאלות מכוונות לתפקוד מנגנון הבליעה ואיתור סימנים קליניים להפרעת בליעה, בדיקת מבנה, תפקוד ותחושה של אברי הבליעה, בדיקת קול דיבור ובדיקת תפקודי בליעה עם ובלי מזון. בנוסף להערכה הקלינית לעיתים יש צורך בהערכה מקיפה  (FEES) המתבצעת עם סיב אופטי גמיש על ידי רופא אף-אוזן-גרון וקלינאית תקשורת. 

מהי בדיקת FEES?

בדיקת Fiberoptic Endoscopic Evaluation of Swallowing) FEES) הינה בדיקה אנדוסקופית, המתבצעת ללא הרדמה  ומאפשרת התבוננות בתפקודי הגרון ומערכת הבליעה  בזמן אכילה ושתיה. במהלך הבדיקה ניתן לעקוב אחרי תפקוד השרירים המופעלים בזמן תהליך הבליעה. מטרות הבדיקה הן לבחון השפעת טכניקות בליעה מפצות, תנוחות, מרקמי מזון וטיפול התנהגותי על תהליך הבליעה ובנוסף לקבוע את אופן הזנת המטופל וסוגי המזון שיכול לבלוע בצורה בטוחה ויעילה.

במהלך בדיקת FEES  ניתן לבדוק את כל סוגי מרקמי המזון והנוזל בכמויות שונות לפי הצורך. כדי לצפות באופן ברור בתהליך הבליעה ולזהות את גורם ההפרעה מוסיפים צבע מאכל למזון ולנוזל. 

בבדיקה זו ניתן לצפות ביכולת בליעת רוק, כמות ומצבור של רוק ולקבוע את השפעת הטיפול, וכן לצפות ישירות על סימני רפלוקס. כמו כן, ניתן לבצע את הבדיקה ללא הגבלה של זמן ולבדוק השפעת ההתעייפות על הבליעה. יש לציין שבמהלך הבדיקה אין חשיפה לקרינה. ניתן להשתמש ב-FEES כמכשיר טיפולי בשיטת ביופידבק המאפשר למטופל לצפות על השפעת טכניקת הבליעה על הפתולוגיה שאובחנה. במקרים של מטופלים המרותקים למיטה ניתן לבצעה ליד מיטת החולה בעזרת מכשיר נייד ובמהלכה מתקבלת תמונה אמיתית של האיברים הנבדקים. 

עם זאת, חשוב לדעת כי במהלך הבדיקה קיימת אי נוחות בזמן החדרת האנדוסקופ ותזוזתו שעלולה לגרום לרפלקס ההקאה. לא ניתן לבצע את הבדיקה לחולים עם תנועות גוף לא רצוניות. 

כיצד מטפלים בתפקודי בליעה?

לאחר האבחון מומלץ על טיפול התנהגותי בהפרעות בליעה, המתבצע בעיקר על ידי קלינאית תקשורת, ומטרתו שמירה על הזנה יעילה ובטוחה והשנייה רכישת יכולת אכילה תקינה במגבלות מצב המטופל. בנוסף, קיימים ניתוחים והליכים רפואיים שונים המקלים על הפרעות הבליעה. 

הפרעת בליעה

הפרעת בליעה. מופיע בקרב 2-3% מכלל האוכלוסיה

טיפול התנהגותי מתרכז בלמידת תנוחות וטכניקות בליעה, המפצות על התפקוד הלקוי של מערכת הבליעה. כמו כן, המטופל מודרך לגבי שינוי מרקם המזון בהתאם להפרעת הבליעה, לדוגמה: כשקיים קושי בלעיסת מזון מוצק או כששרירי הגרון חלשים והמזון לא מחליק בקלות, מומלץ לעבור למזון במרקם מעוך או דייסתי. בעקבות הפרעות מוטוריות ותחושתיות של אברי הבליעה, הטיפול מתרכז בביצוע תרגילים אורומוטורים וטיפול תחושתי בעזרת גירוי טרמי, שינויי טמפרטורה וטעמים.

חשוב לציין כי הפרעות בליעה ללא מענה טיפולי יכולים להוביל לריבוי ליחה, חום ואף דלקת ראות. לכן ישנה חשיבות רבה לאבחון מוקדם של הפרעות אלו זאת בכדי למנוע סיבוכים ולקבל מענה טיפולי בהתאם לבעיה. באופן זה לשמור על בריאות הגוף ואיכות החיים של המטופל.

מאת: ד"ר יעל מנור קלינאית תקשורת מומחית להפרעות קול, דיבור ובליעה וד"ר יעקב (יקי) כהן מומחה להפרעות קול ובליעה כירורגיה ראש וצוואר 


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר ראובן ישי
ד"ר ראובן ישי אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
רופא בכיר ומנתח במחלקת אף אוזן גרון, בית חולים רמב״ם 
ד"ר ערן אורבוך
ד"ר ערן אורבוך אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
מומחה ברפואת אא"ג וניתוחי ראש צוואר
פרופ' גיל סיגל
פרופ' גיל סיגל אף אוזן גרון וכירורגיית ראש-צוואר
רופא בכיר ומנתח במחלקת א.א.ג. ביה"ח שיבא תל השומר
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד
באנר

עדיין מתלבטים?
השאירו פרטים להתייעצות עם פרופ' יקי כהן

שאלות מתוך פורום אף אוזן גרון

X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו