לאחרונה קראתי מאמרים לגבי תפקיד התוספתן ולמדי שהוא משמש למעשה כמושבת חיידקים טובים המסייעים לעיכול. אם כך, לאחר ניתוח כריתת התוספתן, מהיכן מתקבל מקור הסיוע למערכת העיכול במקום סוגי החיידקים השוכנים בתוספתן? התוספתן, כשמו כן הוא, תוספת למעי הגס. מב

מומחה לכירורגיה כללית

בני, בן 24, עבר לפני שלושה ימים בדיקת קולונוסקופיה, וזו התשובה שהוא קיבל: באילאום סופי בליטות פוליפוידיות ססיליות רבות בקוטר 3-6 מ"מ יכול להתאים להיפרפלזיה בלוטות לימפה. הוא הופנה לבדיקה במסגרת בירור בשל כאבי בטן, הרגשת כובד ושלשולים. בנוס

מומחה לכירורגיה כללית

אני בת 37, סובלת מהיפרפלזיה פשוטה ללא אטפיה. כעת אני מטופלת בפרוגילוטון כאמצעי להסדרת המחזור. ברצוני לדעת מהו מועד הביוץ על מנת להימנע מהריון. האם תרופה זו מגדילה את הסיכויים להיכנס להריון מעבר לסיכוי שישנו להיכנס להריון ספונטני?

אני מניחה שאת מתכוונת להיפרפלזיה של רירית הרחם, ואכן, לצורך טיפול במחזור לא סדיר שנובע מכך, מומלץ להשתמש בפרוגילוטון. לא ציינת כמה זמן את נוטלת את התוסף ההורמונלי, מתי היה המחזור האחרון ועוד פרטים שנחוצים כדי להעריך את מצבך, שבלעדיהם לא אוכל לאמוד את זמן הביוץ. אם המחזורים אכן יהפוך לסדיר, סיכוייך להיכנס להריון ישתפרו. אם את מעוניינת להימנע מהריון, עלייך להשתמש באמצעי מניעה אחר שאינו הורמונלי (למשל קונדום). ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אני בת 24, עברתי ניתוח קשה מאוד לאחר הריון מחוץ לרחם שגרם לפיצוץ החצוצרה בתוך הבטן. כתוצאה מכך עברתי ניתוח של 16 תפרים בבטן התחתונה וכריתת החצוצרה הימנית. הרופאים אמרו לי אחרי הניתוח שהרחם והשחלות שלי בסדר גמור. אבל אני מבינה שמאחר שיש לי רק חצוצרה א

צר לי לשמוע על החוויה שנאלצת לעבור, אשרייך שאת בריאה ושלמה ושהכל מאחורייך. לגבי סיכוייך להרות, אם נכרתה רק חצוצרה אחת, בהחלט שיש לך סיכוי טוב להרות, וסביר דווקא שלא תזדקקי לטיפולים לצורך כך, אלא אם כן ישנה בעית פוריות אחרת מלבד הכריתה. אך חשוב לציין שלאחר הריון חוץ-רחמי, יש צורך במעקב הדוק בהריון הבא, בשל החשש מהישנות המקרה. בתקווה לבשורות טובות בקרוב ורפואה שלמה! ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

כיצד המנתח מחליט איזה סוג מסתם להשתיל בניתוח החלפת מסתם לבבי?

בחירת סוג המסתם שיושתל במקום המסתם הפגום נעשית על פי שקלול של גורמים. מרבית הגורמים הינם רפואיים, אך חלקם תלויים גם ברצון המטופל, ע"פ הסברים הניתנים לו על כל אחד מהמסתמים לפני הניתוח. מבין הגורמים המשפיעים על בחירת המסתם: גיל המטופל, סוג הפגיעה הקיימת במסתם, סוג הפגיעה הלבבית הנלווית, גודל הלב, ותוחלת החיים הצפויה של המטופל. למשל: אצל חולים קשישים מעדיפים השתלת מסתם ביולוגי, לו תוחלת חיים קצרה יותר, שכן צפוי כי המטופל לא יזדקק לניתוח חוזר בעתיד. כמו כן עדיף להימנע מלתת לחולה הקשיש טיפול נוגד קרישה, לו תופעות לוואי לא מעטות.

אני בן 34 בריא, עוסק בספורט, בעיקר בריצות ובעבר עסקתי בסקי ובכדורעף. בחמשת החודשים האחרונים אני סובל מכאבים בברך שמאל ללא פגיעה ספציפית. הכאבים מתגברים בעת ריצה, הליכה ממושכת, עליית מדרגות ותנועות חדות. בבדיקת MRI התגלו הממצאים הבאים: אין שינויים

לפי הפענוח של בדיקת ה- MRI שעברת, ייתכן שהבעיה היא ציסטה פופליטאלית (popliteal cyst) הנפוצה במקרים של הפרעה תוך-מפרקית בברך. מיקום ומראה אופייניים של הגוש ב- MRI מהווים לרוב אישור של האבחנה. הצעד הראשון בטיפול בציסטות אלו הוא בדרך כלל טיפול בבעיה התוך-מפרקית (כגון קרעים במניסקוס או אחרים). הייתי ממליץ לחזור לאורתופד לצורך המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

יש לי ילד בן 7 שהולך תמיד על קצות האצבעות. כשאני מעיר לו על כך הוא אומר שכשהוא הולך הליכה רגילה, כואב לו מעל העקב. פניתי לאורתופד ילדים והוא אומר שיש לבני idiopathic toe walking שמתבטא ב- persistent ankle dorsiflexion of toe. הוא ממליץ על ניתוח, כנרא

במצב המכונה toe walking, הילד הולך לרוב על בהונותיו. למצב זה יש כמה סיבות אפשריות, הכוללות שיתוק מוחין ונוקשות שרירים נלווית, מחלות שריר ובעיות בעמוד השדרה. ההליכה על הבהונות יכולה להיות גם idiopathic toe walking, כלומר מצב ראשוני, ללא סיבה ידועה. אפשרות אחת היא שילדים אלה הולכים על בהונותיהם כהרגל, או בעקבות קיצור של של גיד אכילס. האבחנה של המצב האידיופתי נעשית לאחר שלילה של המצבים האחרים שהזכרתי. הטיפול במצב זה יכול להיות שמרני - טיפול הכולל מעקב, שימוש בתרגילים, וסדי גבס. במקרים שבהם אין שיפור מספק, או בנוכחות עיוות קשיח, אפשר לעשות ניתוח שמטרתו הארכת הגיד המקוצר. אפשר לעשאת זאת בכמה סוגי ניתוחים, שאחד מהם הוא הניתוח על שם Strayer. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

אני אמא ל-4 ילדים. ניגשתי השבוע לרופא נשים בעקבות דימום לאחר קיום יחסי מין. בבדיקה נתגלה בצוואר הרחם, בשפה העליונה, ממצא פוליפואידי בקוטר 1 ס"מ המדמם למגע, ובוצעה בדיקת פאפ דק. עובי רירת הרחם הוא 19 מ"מ ובשחלה הימנית יש ממצא עגול בגודל 14

לצערי, על פי נתונים אלה בינתיים לא ניתן לדעת מה טיב הבעיה. רופאך הפנה אותך לבירור מקיף ונכון, שבסופו תהיה תמונה מלאה לגבי אופי הממצאים. הממצא בשחלה יכול להיות שפיר לחלוטין, אך יכול להעיד גם על ממאירות, ועל כן ערכי ה- CA-125 וכן נתוני הזרימות באולטרסאונד יוכלו לשפוך אור ולתת מידע אם מדובר בממצא שאינו מסוכן או שיש להתייחס אליו כאל בעיה. הדבר נכון גם לגבי הממצא הפוליפואידי שנמצא בצוואר הרחם. בדיקת הקולפוסקופיה וכן תוצאות בדיקת הפאפ יעזרו מאוד באבחנה. ד"ר מורן שויקה-רבאו - אינפומד

אני בן 25. נדבקתי בקונדילומה באזור פי הטבעת, הרופא הכירורג החליט כי יש לבצע ניתוח בהרדמה כללית על מנת להסיר את הנגעים, כי הנגעים הם גם פנימיים. מה הסיכון? למה הרדמה כללית? האם זה יפגע באסתטיות של המקום? האם זה יעלם לתמיד? האם עלי לזרוק את המגבות והתח

מומחה לכירורגיה כללית

מהן האפשרויות הניתוחיות החלופיות לניתוח ארתרוסקופיה של הברך במקרה של דלקת סחוסים ניוונית (אוסטאוארתריטיס)?

ניתוח ארתרוסקופיה של הברך הינה רק אחת האפשרויות הניתוחיות הקיימות לטיפול בסובלים מאוסטאוארתריטיס. למרות שמדובר בניתוח קטן ופשוט יחסית, בעל שיעור סיבוכים לא גבוה, הוא לא תמיד מתאים למצב המחלה ולגיל המטופל. האפשרות החלופית העיקרית הינה ניתוח להחלפת מפרק הברך במפרק מלאכותי, אשר פותרת לרוב את הבעיה במפרק מייסודה. למרות זאת, מדובר בניתוח גדול, בו עושים חתך של כ-10 ס"מ בברך, הכרוך בשיעור גבוה יותר של סיבוכים, ימי אשפוז ואי נוחות למטופל. מבצעים ניתוח זה כאשר המחלה מתקדמת בצורה שאינה מאפשרת טיפול מינימלי בארתרוסקופיה. חלופה טיפולית נוספת הינה אוסטאוטומיה של הברך- שיטה הננקטת לרוב אצל מטופלים צעירים יותר, בעלי פגיעה מפרקית בעיקר בצד אחד של הברך, ע"י ביצוע חתך ממוקם באזור הפגיעה, ושינוי זווית העצם המפריעה במפרק.