כיצד לסייע לילדים להתמודד עם שינויים?

הילד שרב עם החבר הכי טוב שלו, הקושי לקבל אח חדש במשפחה ואיך להכין אותו לקראת מעבר דירה? כך תוכלו להקל על ילדים להתמודד רגשית עם שינויים

שני גורמים יקבעו את אופן ההתמודדות הרגשית של הילד: גילו והתפתחותו הרגשית, ועל ההורים להתאים את התנהגותם למשתנים אלו. בגיל הרך, המריבה יכולה להיות סוערת, אך להסתיים בהשלמה עוד באותו היום. בגיל 12-5 המצב כבר יותר מורכב, וההורים יכולים לדבר עם הילד ולהציע לו פתרונות. בגילאי 18-12, רוב הסיכויים שההורים בכלל לא ידעו על המריבה ואת העצות הטובות - יצטרכו לשמור לעצמם. 

חשופים לעולם אבל זקוקים להכוונה

חיי היומיום של ילדים תלויים מאוד בהורים ובסביבה הקרובה, כגון: גננות, מורות, אחים וסבתות. שלא כבעבר, היום חשופים הילדים כבר מגיל צעיר לתרבויות שונות ולשפות מגוונות, דרך האינטרנט, הטלוויזיה והחברים, אך מבחינה התפתחותית, הם עדיין זקוקים למתווכים כדי שיוכלו להבין ולהפנים את העולם הנחשף בפניהם. תיווך זה נחוץ לרווחתם הנפשית (ה-well being שלהם), ולהתפתחותם הרגשית והנפשית, שתשפיע על יכולותיהם בעתיד להתמודד בהצלחה עם סיטואציות שונות. 

ניתן לחלק את ההתמודדות הרגשית של ילדים לשלוש קבוצות גיל: הגיל הרך (0-5), ילדות (5-12), והתבגרות (12-18). לכל קבוצת גיל יש מאפיינים משלה.

התמודדות רגשית בגיל הרך: ליצור גירויים

בגיל הרך (0-5) המוח גמיש וסופג יותר מבכל תקופה אחרת במהלך החיים. ההורים, יכולים "לנצל" תקופה זו לפיתוח היכולות האופטימליות של הילד ולעודד אותו על ידי יצירת גירויים. לחילופין, ילדים רבים הסובלים מהזנחה קשה, ללא גירויים סביבם, יפתחו איחור התפתחותי, רגשי, גופני ושכלי, עד כדי פיגור (במקרים קיצוניים כאלה, ניתן לאבחן את הפגיעה המוחית בצילומי הדמיה).

התמודדות רגשית בילדות: להישאר בסביבה

בגיל הילדות (5-12) הילד עדיין תלוי בהוריו ובסביבה, אך מבחינה רגשית הוא כבר מושפע גם מהחברים. בשלב זה הוא לומד את חוקי החברה, ומתמודד עם קשרים חברתיים באופן עצמאי, בבית הספר, בחוגים או במפגשים עם חברים, לרוב, ללא תיווך ההורים. על ההורים לתת לו לדעת שהם נמצאים בסביבה ויכולים לשמש כתובת לכל שאלה. הם יכולים לגלות עניין במה שקורה אתו, אך בעדינות, ללא מעורבות יתר או לחץ. כך תהיה לילד תחושת ביטחון מחד, ותחושת עצמאות, מאידך. 

התמודדות רגשית בהתבגרות: להיות רואה ואינו נראה 

בגיל ההתבגרות (12-18) מסתיימת בניית האישיות של הילד והוא מושפע על ידי גורמים מחוץ לבית. המתבגר "נפרד" רגשית מהוריו, והוא "בודק" את יכולותיו ואת מה שלמד עד כה, עם חבריו. בשלב זה תתרחש האינטגרציה בין מה שהפנים בגיל הרך ובילדות, לבין החוויות שעבר "בחוץ". 

תפקיד ההורים הוא "לא להפריע", אך להישאר ברקע, שכן המתבגר שלהם, המנסה לבנות את עצמאותו, עדיין צריך לדעת, בין במודע ובין בתת מודע, שהם שם בשבילו, גם אם אינו מראה זאת בצורה מפורשת. 

תפקיד "ההורה הרואה ואינו נראה" חשוב במיוחד בזיהוי מצבי סיכון שהמתבגר עלול להיקלע אליהם. יש לתת לו להרגיש שיש לו ערוץ תקשורת חופשי, אליהם או ל"מבוגר אחראי" אחר, שגם הוא וגם הם סומכים עליו.

אירועים משמעותיים בחיי תינוקות, ילדים ובני נוער, כמו הולדת אח או אחות או מעבר דירה, משפיעים בצורה ישירה על רווחתם הנפשית. התמודדות רגשית "נכונה" תוביל ללמידה ולפיתוח מיומנויות רגשיות מוצלחות בעתיד. כיצד?

שינויים במשפחה - שינויים בהתנהגות

הולדת אח או אחות משנה במידה רבה את התנהלות הבית כולו, משלב ההיריון, דרך הלידה, ועד להשתלבות הרך הנולד בבית. על רקע זה עלולה להתרחש נסיגה בהתפתחות הילד הגדול (עד גיל 7 לערך), שתבוא לידי ביטוי בהרטבה לילית, בכי, יקיצה לילית, כעס, צרכי שליטה מוגברים, קשיי היפרדות מההורים, חזרה לדפוסים ילדותיים, כגון: מציצת אצבע ועוד. זאת, בנוסף לביטויי קנאה, העלולים להופיע בכל גיל. בגיל מבוגר יותר, יצטרך הילד או המתבגר להתמודד עם העובדה שכבר איננו בן יחיד בבית, ואם יש בבית עוד אחים או אחיות, יהיה עליו להתמודד עם העובדה ש"היצור" החדש ימשוך את תשומת הלב של ההורים, גם "על חשבונו".  איך מתמודדים? משתפים ומעצימים:

•כשהבטן "יוצאת" וההיריון נראה לעין, כדאי לספר לילדים בבית ולתת להם זמן להתכונן ולשאול שאלות, אבל אל תעמיסו עליהם יותר מדי פרטים. זכרו: לילד ולמתבגר הזכות להרגיש כל דבר. חשוב לתת לגיטימציה לרגשות ולהתייחס לקשיים הרגשיים הללו, ויחד עם זאת, יש להדגיש את הצד החיובי והמשמח בהגעת אח או אחות חדשים למשפחה. 

•שתפו את הילדים בהכנות לקראת הגעת הרך הנולד. כך תקנו להם תחושת שותפות ושליטה במצב החדש. 

•לאחר הלידה, מומלץ לשתף את הילד בטיפול בתינוק (בהתאם לגילו ויכולותיו, כמובן), אבל גם סירוב מצדו, הוא תגובה לגיטימית. 

•כשהאם עסוקה עם התינוק החדש, זוהי הזדמנות להדק את הקשר עם האב, ולבלות ביחד זמן איכות, בדגש על דברים ש"רק גדולים יכולים לעשות". 

•בתקופת ההסתגלות לאח או אחות חדשים, השתדלו שלא להכניס שינויים נוספים לסביבת הילדים, כמו: גמילה ממוצץ או מחיתולים.

•השתמשו בסיפורים או בסרטים "מתווכים" כדי לסייע לילדים להסתגל לשינוי. כשמדובר בסיפורים של "אחרים", קל יותר להפנים ולקבל.

דירה חדשה – התמודדות חדשה 

מעבר לדירה חדשה הוא אמנם שינוי משמעותי, אך רוב הילדים עוברים אותו בקלות יחסית. כאשר המעבר לדירה חדשה כרוך גם במעבר לאזור חדש, נדרש הילד להתמודד עם שורה של שינויים, ובהם: גן או בית ספר חדש, חברים חדשים, חוגים חדשים, גן משחקים חדש ועוד. שינויים אלה עלולים לערער את תחושת הביטחון והיציבות של הילד, ואפילו לעורר בו חרדה.

איך מתמודדים? מסבירים ושומרים על קשרים:

•לפני המעבר – ספרו לילד על המעבר הצפוי והדגישו את היתרונות עבורו (למשל: יהיה לך חדר גדול וחדש משלך).

•עד גיל 3, ניתן להכין את הילד מספר שעות בלבד לפני המעבר, שכן תחושת הזמן לילד בגיל הרך, שונה מזו של המבוגר. אם הילד נחשף למידע במקרה, אפשר פשוט להרגיע ולומר לו "אל תדאג. לא עוברים עכשיו".

•בסמוך למעבר – שתפו את הילד בהכנות למעבר, הציעו לו לקחת חלק באריזה ובסידורים. ניתן לצלם את הבית הישן ולתלות את התמונה בבית החדש. בנוסף, כדאי לתאר לו איך ייראה הבית החדש ואפילו לבקר בו. 

•לגיל הרך, חשוב שההסבר על הבית החדש יהיה מפורט כדי להרגיע את החששות: האם יהיה לבד בחדר, איזו מיטה תהיה לו וכד'. 

•בקרב מתבגרים, מעלה שינוי בסביבת המגורים את נושא הפרידה מהחברים. הודות לרשתות החברתיות, אפשר לשמור על קשר עם החברים או להיפרד מהם בצורה הדרגתית. 

•בשעה טובה עברתם לבית החדש – קחו את הזמן להכיר את השכונה. איפה נמצאים גן המשחקים הקרוב, בית הספר החדש, הסופרמרקט וכדומה. אם הילד עורך השוואה בין המקום החדש לישן, ומביע העדפה לטובת מקום המגורים הקודם – אל תחלקו עליו. נסו להדגיש את היתרונות של המקום החדש. 

•ועצה אחרונה לסיום. הביטחון שלכם כהורים בהחלטת המעבר, יקבע במידה רבה את ההתמודדות הרגשית של הילד, שכן הילד קולט את תחושותיכם ומושפע מהן. אם אחד מכם חווה קושי עם ההחלטה לעבור, כדאי שתלבנו את הדברים עם עצמכם קודם למעבר. כך תסייעו גם לילד להתמודד עם השינוי בהצלחה.