האם קרב סוף עידן האנטיביוטיקה?

כבר 70 שנה שמשמשת האנטיביוטיקה כאחת התרופות החשובות ברפואה המודרנית וטרם נמצא לה תחליף. אולם עם השנים, היא הופכת לפחות ופחות אפקטיבית בהגנתנו מפני חיידקים. חוקרים עומלים במרץ על פתרונות אפשריים, בהם צמצום צריכת החלבון מן החי או שימוש בוירוסים קוטלי חיידקים, אך תסריט האימה של רפואה ללא אנטיביוטיקה - הולך אט אט ומגשים את עצמו

אנטיביוטיקה על סוגיה היא מהתרופות החשובות ביותר שיש לרפואה המודרנית להציע. כבר 70 שנה שהאנטיביוטיקה מספקת מענה למחלות המסוכנות שנובעות מזיהומים חיידקיים שונים. היכולת שלה לרפא אותנו מהזיהום החיידקי מושגת באמצעות פעולתה על החיידקים עצמם - היא מפריעות לתהליכים החיוניים להישרדות החיידק או להתרבותו. עם זאת, עולם הרפואה נוכח בעובדה, שאין עליה עוררין, כי עם חלוף השנים, האנטיביוטיקה הופכת לפחות ופחות יעילה בפעולתה כנגד החיידקים. 

וכיום גם אין לעולם הרפואה אלטרנטיבות לשימוש באנטיביוטיקה לריפוי זיהומים חיידקיים. נראה כי אנו ניצבים בפני עתיד שבו שיעול פשוט או חתך קטן יכולים להיות קטלניים כמו בתקופה שלפני גילוי האנטיביוטיקה.

יתר על כן, חשוב להבין שלאנטיביוטיקה מקום מרכזי בטיפולים מודרניים כמו כימותרפיה וניתוחים החושפים את המטופלים לזיהומים חיידקיים. האנטיביוטיקה מאפשרת לרופאים לתת טיפולים אלו בבטחה. ירידה ביעילות האנטיביוטיקות עלולה למנוע מרופאים להשתמש בטיפולים חשובים אלו בעתיד.

תסריט האימה, אם כן, הולך ומממש את עצמו: תמותה של מאות אלפים ואף מיליוני בני אדם מדי שנה, כתוצאה מזיהומים, וירידה ביכולת של הרפואה המודרנית לתת מענה בפרוצדורות שנחשבות לפשוטות יחסית כיום, מניתוחי חניכיים ועד עירוי, שלא נדבר על ניתוחים מורכבים יותר או זיהומים פשוטים.

מדוע נוצרת עמידות? 

בכל אוכלוסייה גדולה של חיידקים ניתן למצוא קבוצה קטנה של חיידקים שהאנטיביוטיקה לא משפיעה עליהם עקב מוטציה מקרית. כיוון שמדובר בקבוצה קטנה היא אינה מסכנת אותנו. חשוב להבין שהחיידקים מתחרים זה בזה על מקורות מזון ולכן בתנאים טבעיים קבוצת החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה נשארת קטנה. אולם ככל שהשימוש באנטיביוטיקות גובר אוכלוסייה זו שמסוגלת לשרוד את גלי האנטיביוטיקה מתרבה וגדלה על חשבון אוכלוסיית החיידקים הרגישה לאנטיביוטיקה. 

חשוב לציין שלא רק השימוש המאסיבי באנטיביוטיקות בתחום הרפואה מעודד את התפתחות הזנים העמידים. מקום נוסף שבו נעשה שימוש מאסיבי באנטיביוטיקה הוא בענף החקלאות. שם היא משמשת לטיפול בזיהומים חיידקיים השכיחים מאוד בענף גידול בעלי החיים.  

כאשר לוקחים בחשבון את יכולת החלוקה המהירה של החיידקים (יכולים להכפיל עצמם  כל 20 דקות) ואת היכולת שלהם להעביר גנים לעמידות לאנטיביוטיקה לחיידקים אחרים באמצעות מגע בלבד, ברור מדוע אחרי 70 שנה של שימוש מאסיבי באנטיביוטיקות נוצרו אוכלוסיות גדולות של חיידקים מאוד עמידים. יתרה מזאת, כיום יש אוכלוסיות חיידקים שעמידות למספר אנטיביוטיקות מקבוצות שונות ולכן מכונים "חיידקי-על". 

עולם הרפואה ער לבעיה זו כבר שנים רבות וחברות התרופות עומלות על פיתוח אנטיביוטיקות חדשות. עם זאת, המחקר אינו עומד בקצב עליית העמידות בקרב החיידקים. כבר 25 שנה שלא גילו אנטיביוטיקה חדשה וכיום יש אוכלוסיות חיידקים שעמידות כמעט לכל סוגי האנטיביוטיקה שיש ברשותנו, מה שהופך את הזיהום על ידי חיידקים אילו לכמעט בלתי אפשרי לטיפול. הכיוון מתרכזים המאמצים המחקריים בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות במעבדה. תהליך כזה לוקח זמן ומצריך הרבה מאד יצירתיות מחשבתית מצד החוקרים, אבל כרגע יש הטענה היא שמעט מאוד תמריץ כספי ממשלתי מושקע בתחום חקר זה,  ואילו חברות התרופות הגדולות מעדיפות להתמקד בטיפולים למחלות כרוניות, על מנת למקסם רווחים.

25 אלף קורבנות באירופה

"חיידקי העל" מהווים איום משמעותי על הבריאות העולמית. הם גורמים ל-400,000 זיהומים ו-25,000 קורבנות ברחבי אירופה לבדה בכל שנה. בבריטניה שיפור באמצעי הפיקוח וההיגיינה בבתי החולים הורידו רמות של "חיידקי על" כמו MRSA (Multi-Resistant Staphylococcus aureus) ו-Clostridium difficile, אך במקביל נרשמה עלייה בזיהומים על רקע E. coli ו-Klebsiella עמידים.

בשנת 2013, מחלקת הבריאות בבריטניה יזמה תכנית חומש להתמודדות עם עמידות החיידקים הגואה. האסטרטגיה כוללת פעולה בכמה מישורים: החל איסוף מידע על הדרך בה חיידקים רוכשים עמידויות ושיתוף המידע באופן בינלאומי כך שתתאפשר חשיבה בינלאומית משותפת על דרכים להתמודדות עם הבעיה. שנית, מאמצים גדולים מושקעים על מנת להגביר את המודעות לחשיבות ההגיינה בקב צוותי בתי החולים. זאת, על מנת לצמצם את העברת הזיהומים העמידים ממטופל למטופל. כמו כן, ישנה הנחייה ברורה לרופאים שלא לרשום אנטיביוטיקה למטופלים שלא לצורך. היוזמה הבריטית אף הביאה להשקעה ממשלתית כספית גדולה מאוד בתחום פיתוח אנטיביוטיקות חדשות.

צמצום צריכת הבשר כפתרון

חוקרים ורופאים משקיעים מאמצים רבים על מנת למצוא פתרונות עתידיים לבעיית העמידות, במספר כיוונים שונים. ראשית, הגיעו החוקרים למסקנה חד משמעית שחשוב לצמצם את השימוש באנטיביוטיקות שלא לצורך בתחום הרפואה. על מנת להשיג מטרה זו חוקרים עומלים על שיפור הבדיקות הדיאגנוסטיות, שיאפשרו הבחנה טובה יותר בין זיהום ויראלי לחיידקי. הבחנה כזו תוריד באופן דרמטי את מרשמי האנטיביוטיקה המיותרים. 

שנית, מאמצים רבים מושקעים בחיפוש אחר אנטיביוטיקות חדשות, מכיוון שפיתוח אנטיביוטיקות חדשות במעבדה הוא תהליך יקר מאוד. החוקרים מאמינים שייתכן שיש עוד הרבה אנטיביוטיקות טבעיות שלא התגלו עדיין כיוון שעד כה המדע בחן תרכובות רק אצל אחוז אחד מחיידקי העולם.

פתרון עתידי נוסף הוא להתחיל תהליך של פיקוח על השימוש באנטיביוטיקות בענף החקלאות. צמצום תעשיית גידול בעלי החיים בענף החקלאות תצמצם את הזיהומים בקרב בעלי חיים אילו ואת הצורך בשימוש באנטיביוטיקות. יש אפילו מומחי בריאות עולמיים הממליצים לאסור לחלוטין שימוש באנטיביוטיקות בתעשייה זו. לשם כך יהיה עלינו לצמצם משמעותית, אם לא לחלוטין, את צריכת הבשר, הביצים ומוצרי החלב.

וישנו גם פתרון עתידי שמגיע מכיוון לא צפוי: בטבע קיימים וירוסים המכונים בקטריופג'ים שהם וירוסים המזהמים תאים חיידקיים ומסוגלים להרוג אותם. ברוסיה השימוש בבקטריופג'ים הראה תוצאות מבטיחות בטיפול בזיהומים חיידקיים עמידים. עם זאת, במערב, השימוש בטיפול כזה לא עבר עדיין אישור בטיחותי כיוון שקיים חשש שוירוסים אילו יסכנו בעתיד גם אותנו, בני האדם.