חיסון נגד שפעת: האם באמת כדאי להתחסן?

החורף בפתח ואיתו מגיעים גם השיעול, הנזלת, כאבי הראש והחולשה, או בשמם הקצר והמוכר יותר - שפעת. מדי שנה מאות אלפי אנשים בישראל נדבקים בנגיף ומפתחים את סימני המחלה, אולם בעוד שרוב האוכלוסייה תבריא תוך מספר ימים ולא תפתח כל סיבוך - ישנם בודדים שעבורם שפעת היא מחלה קשה, שלא לומר מסכנת חיים.

שפעת היא מחלה נגיפית (ויראלית) של דרכי הנשימה העליונות. זוהי מחלה מדבקת, כשדרכי ההדבקה העיקריות הן פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול או עיטוש (ארוסול) או מגע עם הפרשות מהאף וליחה - שמפיצים את טיפות הרוק המכילות כמות גדולה של נגיפים ממערכת הנשימה. מידת ההדבקה, על פי גורמים אפידמיולוגיים, היא "גבוהה מאוד", עד כדי כך שכ-30% מהילדים ועד 10% מהמבוגרים באוכלוסייה חולים בה מדי שנה. 

המחלה מתבטאת לרוב בחום (מעל 38 מעלות צלזיוס במדידה בפה), כאבי גרון וראש, נזלת, שיעול, כאבי שרירים, חולשה ועייפות וכן איבוד תיאבון. אומנם שפעת היא מחלה נגיפית, אך בעקבותיה קיימת גם עליה בהדבקות במחלות חיידקיות - מה שעלול להיות מסוכן במיוחד לחולים מבוגרים מעל גיל 65, מעשנים או חולים עם בעיות במערכת החיסון.

מהי מטרת החיסון?

השנה, כבכל שנה, ממליץ משרד הבריאות לגשת לקופות החולים ולקבל חיסון נגד שפעת. מטרת החיסון היא בראש ובראשונה למנוע סבל מיותר מהחולה, אך יותר מכך - למנוע את התפשטות ה"מגיפה" שעלולה לגרום לעומס רב בבתי החולים (ולכולנו מוכרות התמונות מחדרי המיון העמוסים בימי החורף), ולמנוע הדבקה של אוכלוסיות בסיכון, שאצלן למחלה יש סיכוי לגרום להידרדרות נוספת במצב. סיבוך אופייני של השפעת הוא דלקת ריאות שעלולה להגיע עד לכדי אשפוז, בעיקר אצל ילדים קטנים, נשים בהריון, קשישים וחולים מדוכאי חיסון.

למי מומלץ להתחסן?

על פי משרד הבריאות, חיסון נגד שפעת מומלץ לכולם מגיל שישה חודשים, ובמיוחד לאנשים בסיכון: מי שפיתחו סיבוכים נשימתיים בעבר, נותני שירותים שבאים במגע עם אנשים רבים, חיילים, אנשים הנמצאים במוסד סגור (בו תנאי החיים מעודדים הפצה מהירה של הנגיף), ונשים הרות (או כאלה שמתכננות להרות, או נשים לאחר לידה). ישנה חובת חיסון מיוחדת על אנשי צוות רפואי מאחר שהם עלולים להעביר את נגיף השפעת לאנשי צוות אחרים ולמטופלים, ובמיוחד למטופלים שמערכת החיסון שלהם פגועה והם בסיכון גבוה לפתח סיבוכים. 

מתי הכי מומלץ להתחסן?

רצוי לקבל חיסון נגד שפעת כבר בתחילת חודש אוקטובר ולא יאוחר מסוף נובמבר. 

מדוע לא מספיק להתחסן מפני המחלה פעם אחת? 

לנגיפים יש נטייה לשנות את הגנום שלהם כל תקופה מסוימת, כך שלמעשה החלבונים שהם מציגים על הקפסולה שלהם, שקובעים את "הצורה החיצונית" שלהם, משתנים. זה מקשה מאוד על מערכת החיסון להילחם בווירוס, ולמעשה היא צריכה "ללמוד" כל פעם מחדש איך הנגיף נראה. 

זו בדיוק הבעיה בשפעת: הווירוס מחולל המחלה משתנה בכל שנה, ולמעשה למערכת החיסון אין שום "ידע מקדים" עליו. חוקרים בתחום האפידמיולוגיה פיתחו אלגוריתמים שונים על מנת לנסות ולנבא את סוג הזן שיתקוף בשנה הבאה בישראל, והמסקנה היא שברוב המקרים הזן שתוקף בארץ הוא זן הדומה לזה שתקף בשנה הקודמת במזרח הרחוק (סין ושכנותיה). 

זה גם המקום לנפץ מיתוס רווח: חיסון נגד שפעת אינו גורם למחלת השפעת. מדובר בהזרקה של וירוסים מומתים, כאלה שאיבדו את היכולת להדביק את הנשא, והסיבה שמזריקים אותם לגוף היא כדי "להכיר" אותם למערכת החיסון, כך שכאשר וירוס חי יתקוף - מערכת החיסון כבר תכיר אותו והתגובה החיסונית תגיע במהירות ובחוזקה, לעתים אפילו בלי שהנשא ידע שנדבק. 

המקרה היחיד שבו משתמשים בחיסון עם נגיף מוחלש הוא בחיסון באמצעות תרסיס, כתחליף לזריקה: חיסון זה לא ניתן לפעוטות עד גיל שנתיים, נשים בהריון, חולי אסתמה, מדוכאי חיסון ולאנשים מעל גיל 49. חיסון מהסוג הזה הוא לרוב בתשלום.

נדבקתי בשפעת, כיצד עלי להתנהג על מנת למנוע את התפשטות המחלה?

מכיוון ששפעת כוללת זנים רבים והחיסון מכסה רק חלק מהם, ומפני שלשפעת יש תקופת דגירה של מספר ימים - לעיתים נמצא חולים שחלו במחלה למרות שקיבלו חיסון נגד שפעת. המרכז למניעה ושליטה במחלות (CDC) ממליץ לאלו שחלו בשפעת להקפיד על כמה צעדים פשוטים כדי למנוע את התפשטות המחלה: 

הימנעות ממפגשים עם אנשים בריאים: ובמיוחד עם ילדים ותינוקות - היא קריטית. מכיוון שהנגיף עובר בארוסול (טיפות רוק זעירות) - אפילו דיבור עם אדם קרוב עלול לגרום להדבקה, ובוודאי מגע ישיר כמו שימוש בכלי אוכל משותפים או נשיקה. 

אל תגיעו לעבודה: יש להישאר בבית ולהימנע מלהגיע לעבודה, מכיוון שלא רק שמאמץ עלול להאריך את משך ההחלמה - הוא גם מסכן את הקולגות והלקוחות. 

התעטשו לתוך הטישו: עיטוש או שיעול יש לבצע רק לתוך נייר טישו, שייזרק לאחר מכן לפח, ואין לכסות את הפה בכפות ידיים חשופות (שאחר כך יגעו בחפצים משותפים כמו ידית דלת או עכבר מחשב). 

שמרו על היגיינה: יש לשטוף את הידיים לעתים תכופות עם מים חמימים וסבון, אך אין חובה להשתמש בג'ל אלכוהול: מחקרים אחרונים הוכיחו כי הם אינם יעילים, ולא רק שרובם אינם עומדים בהבטחה לחסל 99.9% מהחיידקים - הם גם חייבים להימרח על כפות ידיים נקיות שעברו שטיפה במים וסבון קודם לכן. 

אכלו יותר קלוריות: חום גבוה מעלה מאוד את קצב המטבוליזם (חילוף חומרים) בגוף, כך שאדם ממוצע יכול, וצריך, לצרוך עד 3,000 קלוריות או אפילו יותר ביום, במקביל למנוחה מוחלטת והימנעות מפעילות גופנית מאומצת.

האם החיסון שווה את תופעות הלוואי? 

או שאולי עדיף לחלות וזהו? למרות שקבלת חיסון נגד שפעת נחשבת בטוחה יחסית, עדיין יכולות להיות לו תופעות לוואי קלות. כאב, אדמומיות ונפיחות במקום ההזרקה הן שכיחות יחסית, וייתכן שתחושו גם חום וכאבי שרירים קלים, שלרוב חולפים תוך יומיים. תופעות לוואי חמורות (אך נדירות יותר) כוללות כאבי ראש, שלשול, ירידה בתיאבון ועליה משמעותית בחום. 

אם כן, האם שווה להתחסן למרות הידיעה שהחיסון לא מבטיח כיסוי מלא ועלולות להיות לו תופעות לוואי? כאמור, הרכב חיסון השפעת העונתי נקבע על ידי מומחי ארגון הבריאות העולמי בחודש פברואר, כתשעה חודשים לפני תחילת עונת השפעת. במסגרת ההיערכות לחורף הקודם, שבו הייתה אמורה להיות מגיפת שפעת קשה במיוחד, הזמינו קופות החולים כמות שיא של מנות חיסון וההיענות לחיסון הייתה הגבוהה אי פעם. בסופו של דבר החורף שעבר היה קל בהשוואה לשנים קודמות, וזה קרה ככל הנראה בגלל שהזן שתקף בישראל הוא לא זה שכלול במנת החיסון ושממנו חששו. 

יחד עם זאת, חשוב להדגיש שהחיסון אינו מקנה רק ביטחון אישי אלא הוא גם חלק מהאחריות הכוללת של כלל האנשים כלפי האוכלוסייה שנמצאת בסיכון. להורים לילדים יש אחריות מיוחדת כלפי ילדיהם וכלפי שאר הילדים - לחסן כדי למנוע תחלואה, סבל וסיבוכים. 

את החיסון ניתן לקבל בכל קופת חולים, בחינם, החל מחודש אוקטובר וללא מרשם רופא (למעט אנשים עם מחלות כרוניות).