אוסטיאופורוזיס: כל הגורמים ושיטות הטיפול במחלה שמדלדלת את העצם

אוסטאופורוזיס (דלדול העצם) זכתה לכינוי המפוקפק "המגיפה השקטה" לא בכדי. כשליש מאוכלוסיית הגיל המבוגר לוקה במחלה, אשר פוגעת באיכות החיים ומקצרת אותם באופן ניכר. הכינוי מתייחס לנטייה של המחלה להופיע ללא סימנים מקדימים, כך שלרוב מגלים אותה רק כאשר נוצר נזק חמור, כמו שבר בעצם. אבחון מוקדם של המחלה יכול לעצור את התקדמותה ולהפחית את הסיכון לשברים, גם אם הוא לא מרפא אותה.

קראו עוד: הכירו את הפתרון החדשני לכאבי גב וברכיים

עצמותיו של אדם הלוקה באוסטיאופורוזיס נעשות פחות ופחות צפופות, ובעקבות זאת הופכות לשבירות יותר. התהליך מתרחש בהדרגה, כשבסופו השלד אינו מסוגל לשאת את העומס שנגרם עקב פעולות יומיומיות כמו עמידה והליכה, ואפילו חבלות קלות גורמות לנזק. כתוצאה מכך עלולים להיווצר שברים בחוליות עמוד השדרה, בצוואר הירך ובאמה. 

כאמור, ברוב המקרים המחלה מתגלה רק כאשר מופיעים סיבוכים מכאיבים ומסוכנים. לכן נודעת חשיבות גדולה למניעתה, באמצעות אורח חיים בריא הכולל תזונה נכונה ופעילות גופנית רלוונטית. 

מה גורם לאוסטיאופורוזיס?

הסיבה המובילה לאוסטיאופורוזיס היא מחסור בהורמונים מסויימים, במיוחד אסטרוגן אצל נשים ואנדרוגן אצל גברים. עד גיל המעבר נשמרת צפיפות העצם בקרב נשים בריאות, בזכות פעילותם של ההורמונים הנשיים. לאחר הפסקת המחזור החודשי חלה ירידה דרמטית ברמות האסטרוגן בגוף האישה ומתחיל תהליך של איבוד עצם. גם נשים צעירות שסובלות מרמות נמוכות של אסטרוגן עשויות לפתח אוסטיאופורוזיס. 

גורם נוסף למחלה היא בעייתיות בקליטת סידן וויטמין D או מחסור בהם. כמו כן, ישנם גורמים נוספים אשר עשויים להחמיר את המצב הקיים, כגון היעדר פעילות גופנית, שינויים בתפקוד המערכת האנדוקרינית (בנוסף למחסור באסטרוגן), שימוש יתר בקורטיזון, בעיות בבלוטת התריס, גורמים תורשתיים וכן שימוש ממושך בתרופות אשר גורמות לעלייה בפירוק העצם, כמו אלה המכילות קורטיקוסטרואידים למשל.

מהם הטיפולים התרופתיים במחלה?

התרופות לאוסטיאופורוזיס מחולקות לשתי קבוצות: ישנן תרופות שמאטות את התקדמות אובדן העצם וישנן כאלה הכוללות מרכיבים בוני עצם ומסייעות בהעלאת מסת העצם. תרופות בונות עצם נמצאות ברובן עדיין בשלבי מחקר והחלו להיות נגישות לאוכלוסייה באופן חלקי בלבד.

התרופות המרכזיות בהן משתמשים לטיפול במחלה הן ממשפחת הביספוספונטים, ותפקידן להאט את תהליך הפירוק של העצם. תרופה אחרת לבלימת אוסטאופורוזיס שייכת לקבוצה שנקראת SERM - Selective Estrogen Receptor Modulators. תרופות אלו נקשרות לקולטני האסטרוגן בגוף ובכך מסייעות לבניית העצם.

בשנים האחרונות יצאו לשוק תרופות חדשות, אך עדיין לא נבחנו תופעות הלוואי שלהן לאורך זמן. "הצעקה האחרונה" בתחום הטיפול התרופתי באוסטאופורוזיס כוללת שלוש תרופות:

פרוליה (דנוסומב): נוגדן מונוקלונלי. זוהי תרופה ביולוגית הפועלת לעיכוב פירוק העצם וניתנת בזריקה תת-עורית פעמיים בשנה.

פורטאו: תרופה שמדמה את הפעילות של הורמון הפרא-תירואיד, ובכך מגבירה את קצב בניית העצם. התרופה ניתנת בזריקה תת-עורית יומית במשך שנתיים.

פרולוס (טריפארטיד): תרופה המכילה סטרונציום, מינרל שפועל בדומה לסידן מבחינת חיזוק העצם, כאשר הסידן חסר או לא נספג. בכך הוא מעכב את ספיגת העצם ומגביר את בנייתה. התרופה נצרכת כאבקה הנמהלת במים. 

מהם הטיפולים הטבעיים האפשריים?

סידן הינו מינרל חשוב להתפתחות השלד ולשמירה על העצמות, והוא בעל תפקיד מהותי בהפעלת אנזימים, קרישת דם, התכווצות השרירים ושמירה על קצב הלב. לכן הטיפול הראשוני במחלה כולל הקפדה על תזונה עשירה בסידן. אם לא מזינים את הגוף במזונות עשירים בסידן ברמה מספקת, הגוף מושך את הסידן מהעצמות ומשתמש בו לצרכים חיוניים אחרים, מה שגורם לאיבוד רקמת עצם ולהיחלשות העצמות. סידן מצוי במזונות כגון מוצרי חלב, טחינה, ברוקולי וכדומה. 

במידה והתזונה היומית אינה כוללת כמות מספקת של סידן, הרופא ימליץ על נטילת תוספי סידן, כאשר הנפוץ הוא זה המבוסס על סידן קרבונט (גיר). עבור חלק מהמטופלים נטילת תוספי הסידן גורמת לרגישות בקיבה או עצירות, ולכן מומלץ שהם יצרכו סידן ממקור טבעי, כגון אצות העשירות בסידן. 

רכיבים תזונתיים יעילים נוספים שמומלץ לצרוך, בנוסף לסידן, הינם ויטמין D, אשר מסייע בספיגת הסידן אל זרם הדם, וחומצות אמינו התורמות לחיזוק ולבניית עצמות.

קראו עוד: כאבי מפרקים: כיצד ניתן להקל על הכאב