ורידים בולטים: סכנה בריאותית או רק מטרד אסתטי?

"עד 40% מהנשים וכ-30% מהגברים סובלים מהתופעה המכונה 'ורידים בולטים' ("דליות ורידיות" או אי ספיקה ורידית שטחית, בשפה במקצועית). "התופעה מתבטאת בוורידים נפוחים, ולעתים גם אדומים, המופיעים באזור הקרסול, השוק  או הירך", מסביר ד"ר משה חלק, מנהל מחלקת ניתוחי דם ב"מרכז הרפואי שיבא" ומומחה להריון בסיכון בקופת החולים "מאוחדת".

לדברי ד"ר חלק, באופן תקין השסתום הורידי גורם לתנועה חד כיוונית של הדם מהרגל כלפי מעלה. ברגע שהוא פגוע, נפגע כיוון הזרימה וכתוצאה מכך יש עומס וגודש על הורידים והם מתנפחים. "לרוב לא מדובר במחלה או בסכנה בריאותית", הוא מרגיע, "אך התופעה נחשבת למטרד אסתטי עבור רבים, וסיבתה העיקרית היא גנטיקה של מערכת הורידים השטחית.

המצב שכיח בעיקר בגילאי 20 ומעלה, כאשר הסיבוכים האופייניים לו מתרחשים בסביבות גיל 30-40. כשמדובר באנשים בעלי גוון עור בהיר מאוד, הורידים יכולים לבלוט בגלל צבעם, אך אין לכך משמעות אמתית".

מה גורם להופעת ורידים בולטים?

כאמור, מדובר בנטייה גנטית, אך קיימים מספר גורמים שעלולים להחמיר אותה. "ידוע שישיבה או עמידה ממושכת וכן הימנעות מביצוע כושר גופני עלולים להחמיר את המצב בקרב אנשים שיש להם נטייה לכך", מסביר ד"ר חלק. "גם אנשים הסובלים מעודף משקל מועדים ללקות בכך יותר. לעומת זאת, לא נמצא ביסוס מדעי לטענה שגורמים שונים, כמו נעילת נעלי עקב או תזונה מסוימת, אכן מעודדים את הופעת הוורידים".

-האם הריון יכול להחמיר מצב של ורידים בולטים?

"באופן כללי, בהריון בעיית הורידים הבולטים מודגשת או מוחמרת, אך לא בהכרח מעידה על מצב שיימשך גם לאחר הלידה", מרגיע ד"ר חלק. "לרוב, כבר כחודש לאחר הלידה רוב הורידים ייעלמו כלא היו. "הטיפולים היחידים המומלצים כיום לתקופת ההריון הם שימון העור, שימוש בגרב אלסטי וביצוע פעילות גופנית. 

"בנוסף, חשוב במיוחד לזהות מצב בו מתפתחת דלקת בווריד השטחי. ניתן לזהות אותה באמצעות הופעת וריד אדום, חם ובולט. החשש במצב שכזה הוא שהורמוני ההריון, המחמירים באופן כללי את תופעת הקרישיות, עלולים להוביל למצב מסוכן הדורש טיפול מיידי".

מתי ורידים בולטים עלולים להיות מסוכנים?

לדברי ד"ר חלק, קיים בלבול בין בעיית של ורידים שטחיים לבין בעיית ורידים עמוקים יותר, המסכנת חיים. "כשמדובר בוורידים שטחיים, המכונים 'ורידים בולטים', לרוב אין כל סכנה בריאותית", מרגיע ד"ר חלק ומוסיף כי מעבר לפגיעה האסתטית תיתכן פגיעה באיכות חייהם של הסובלים מהתופעה, שיכולה לבוא לידי ביטוי בשתי דרכים: תחושת כובד ברגליים ואי ספיקה ורידית.

"מי שסובל מתופעה של תחושת כובד ברגליים עלול לחוות תחושה של כבדות ועייפות, בעיקר בסוף היום, ובתחושת הקלה בעת הרמת הרגליים על כרית או מנח גבוה", מסביר ד"ר חלק. "בטווח הארוך הדבר עלול לגרום לפגיעה באיכות העור, בעיקר באזור השוקיים, המתבטאת ביובש, גרד ולעתים פצעים, עד כדי כיבים שכמעט בלתי ניתנים לריפוי. לעתים שטפי הדם יהיו תת עוריים. חשוב להדגיש כי מדובר בתופעה נדירה ושרוב האנשים סובלים רק מגרד או מיובש, הניתנים לטיפול בעזרת שימון המקום".

התופעה השנייה היא, כאמור, אי ספיקה ורידית. "אתחיל בכך שאומר שאין צורך להילחץ", מרגיע ד"ר חלק. "למרות השם המבהיל, לרוב לא מדובר בסכנת חיים. התופעה מתרחשת עקב זרימת דם לא תקינה לאזור, הגורמת לאי ספיקה בוורידים הפגועים. מצב זה יכול לגרום להיווצרות קרישי דם בתוך הורידים השטחיים, הגורמים לכאב מקומי חזק או לדלקת לאורך הוריד, המתבטאת באדמומיות". 

על אף שלרוב לא מדובר במצב מסוכן, ממליץ ד"ר חלק להיות ערים לכך שקיימת אפשרות נדירה שהדלקת תיווצר בסמוך לוורידים העמוקים יותר, אשר עלולים להיפגע מהקריש.

מזריקות ועד ניתוח: כיצד מטפלים במצב של ורידים בולטים? 

למי שסובל ממצב של ורידים בולטים מציע ד"ר חלק לפנות לרופא המשפחה ולבקש ממנו לבצע בדיקת דופלקס (אולטרסאונד) של ורידי הרגליים. לאחר מכן יש לגשת עם התוצאות למומחה כלי דם, על מנת לאבחן ולקבוע את הטיפול המתאים. 

למרות הטיפולים היעילים הקיימים, מבהיר ד"ר חלק שכדאי לתאם ציפיות, כיוון שסביר להניח שהרגל לא תחזור להיות "מושלמת" כפי שהייתה בגיל העשרה.

1. גרב אלסטי

אמנם לא ניתן למנוע את התופעה, אך שימוש בגרב אלסטי, שתייה מרובה וביצוע פעילות גופנית בהחלט עשויים לעכב את הופעתה. היתרון בגרב נובע מכך שהוא עשוי להקל מאוד על הסימפטומים ומונע החמרה. לכן, אם העניין לא מפריע מבחינה אסתטית אפשר להסתפק בגרב ולעקוב אחר השינויים.

בחנויות ניתן כיום למצוא סוגים שונים של גרביים אלסטיים, בעלי דרגות לחץ שונות, המותאמים להיקף הבעיה. רצוי שסוג הגרב ודרגת הלחץ ייקבעו על ידי רופא כלי הדם המטפל. 

2. הזרקת חומש מטרש (קצף)

מדובר בתרופה המוזרקת לתוך הוריד החולה באופן ישיר או בהכוונת אולטרסאונד. הקצף הורס וממיס את רקמת הוריד ובהמשך הגוף סופג את הוריד הפגוע, עד להיעלמותו. לרוב נדרשת סדרת טיפולים אחת למשך מספר שבועות עד להשלמת הטיפול. הטיפול עצמו קל יחסית ואורך כ-20 דקות ואין מגבלה משמעותית אחריו.

הטיפול מתאים לכל מי שסובל מהתופעה, למעט אנשים שסובלים מוורידים גדולים, מאחר שבמקרה כזה נדרשת הזרקת חומר רבה, שאינה רצויה.

3. טיפול באנרגיית חום

לטיפול מסוג זה קיימות מספר אופציות: לייזר, גלי רדיו וקיטור. מטרת הטיפול היא להרוס ולהמיס את הוריד באמצעות חום. כל הטיפולים מסוג זה מבוצעים בהרדמה מקומית ובאופן חד פעמי והוא מתאים לכל מי שסובל מהתופעה, ללא מגבלות רפואיות מיוחדות.

4. ניתוח ורידים

במהלך הניתוח, המתבצע בהרדמה מלאה, מסירים את הורידים הבעייתיים. לרוב נדרשת הרדמה מלאה ואשפוז קצר. הטיפול מתאים בעיקר למטופלים שאינם מבוטחים בביטוחים המשלימים או למעוניינים בעלות מינימלית, בשל מחירו הנמוך יחסית.

5. מכשירים לטיפול לא פולשני

לדברי ד"ר חלק, המחקר הרפואי נמשך לכיוון של טיפולים פחות פולשניים, שיעילותם לאורך זמן עדיין נבדקת. הפעולה מתבצעת באמצעות דיקור הוריד והיתרון הוא בכך שלא נדרשת הרדמה מקומית כלשהי.

האם הטיפולים מלווים בתופעות לוואי?

"רוב המטופלים מדווחים על כאב קל או על אי נוחות באזור הוריד המטופל. ככלל, אין מניעה מחזרה לשגרה ביום שלמחרת הטיפול", מסכם ד"ר חלק ומוסיף כי כאשר מדובר בניתוח, מומלצת מנוחה בבית לאורך שבוע-שבועיים וכי המטופל צפוי לסבול משטפי דם תת עוריים, שחולפים עם הזמן, ומכאבים באזור החתכים הניתוחיים.