מהו אמצעי המניעה הנכון ביותר עבורך? כך תדעי

גלולות, קונדום, התקן תוך רחמי, דיאפרגמה וטבעת סיליקון, אלו רק חלק מאמצעי המניעה הקיימים כיום בשוק. רמת הנוחות והיעילות שלהם שונה וכך גם ההתאמה שלהם לכל אישה. לכן, לפני שאת בוחרת את האמצעי הנכון ביותר עבורך - יש כמה דברים שחשוב שתדעי.

האם ניתן להשתמש באותו אמצעי מניעה לאורך כל החיים?

אישה יכולה להשתמש באותו אמצעי מניעה מגיל ההתבגרות ועד סוף תקופת הפוריות, אך לעתים נדרשת התאמה לתקופות מסוימות. בתקופת ההנקה, למשל, אישה ללא גורמי סיכון הנוטלת גלולות כל חייה תידרש לשנות את סוג הגלולה לכזו המכילה פרוגסטרון בלבד, ולא תוכל להשתמש בגלולה משולבת המכילה אסטרוגן.

האם הבחירה באמצעי מניעה קשורה לגיל האישה?

כל אמצעי מניעה יכול להתאים לכל גיל. עם זאת, כאשר אישה מעוניינת להשתמש באמצעי מניעה עליה להתחשב בגורמים נוספים, מקלים או מחמירים. גורמים מקלים, למשל, אלו סיכויים קטנים יותר להרות מעל גיל 45, ואילו גורמים מחמירים עשויים להיות העדפת אמצעים בעלי שיעור הגנה גבוה יותר, כגון גלולות או התקנים בתקופת הפוריות. קונדום או דיאפרגמה אלו אמצעי הגנה בעלי שעור הגנה נמוך יותר, ובני נוער נוטים להסתבך איתם יותר ולהגיע להריון לא רצוי עקב קרע בקונדום, הנובע משימוש לא נכון או אי הורדתו בזמן והשארתו בנרתיק. מנגד, קונדום מגן מפני מחלות מין והערך המוסף שלו הוא לאו דווקא במניעת הריון. 

מה מתאים לנערה שמתחילה את השימוש באמצעי מניעה?

נערה המתחילה להשתמש באמצעי מניעה יכולה להשתמש בכל אמצעי, לרבות התקן תוך רחמי. השיקול העיקרי בבחירת אמצעי המניעה הראשון הוא רפואי. כל אישה לפני התחלת קיום יחסי מין נדרשת להיפגש עם גינקולוג לשיחה ולהסבר על מניעה, מחלות מין וכן לבצע בדיקות שגרה מקובלות. בין היתר, נדרש הגינקולוג לוודא שאין לה גורמי סיכון שאינם מאפשרים שימוש באמצעי מניעה מסוים. לא כל גלולה למניעת הריון מתאימה לכל אישה, ולכן לעתים, בשל תופעות לוואי שונות, תידרש החלפתה בסוג אחר. 

שיקול נוסף הינו יעילות האמצעי, קרי, מה אחוז הסיכון של כניסה להריון בשימוש אידיאלי ובשימוש ממוצע. יתר הסיבות הן לא רפואיות: נוחות, מחיר, נטייה לשכחה, נוחות שימוש והאם יש ערך מוסף לאמצעי (מניעת מחלות למשל).

קראו עוד:לא רק גלולות: איזה אמצעי מניעה הכי מתאים לצעירות?

האם יש אמצעי מניעה שמתאים יותר לנשים שנמצאות בין לידות?

חלק מהשיקולים לשימוש באמצעי המניעה ובחירת סוג האמצעי הם מועד הכניסה להריון הבא לאחר הלידה הנוכחית. אין מגבלה למשך השימוש אך קיימים שיקולים לא רפואיים לגבי החלטה זו. לאחר ניתוח קיסרי מומלץ לא להיכנס להריון כשנה עד שנה וחצי ולכן נדרש אמצעי יעיל מאוד, כגון גלולות או התקן תוך רחמי. עם זאת, אישה שמעוניינת להיכנס להריון תוך מספר חודשים צריכה לשקול האם משתלם לה להחדיר התקן מבחינה כספית. 

איזה אמצעי מניעה מתאים יותר לנשים שסיימו את פרק הלידות בחייהן?

קיימות שיטות בלתי הפיכות למניעת הריון, כמו קשירת חצוצרות או חסימתן על ידי ESSURE  (סליל המוכנס בהיסטרוסקופיה לכל חצוצרה). לנשים שאינן מעוניינות לנקוט באמצעים דרסטיים אלה ניתן להכניס התקן תוך רחמי אותו צריך להחליף אחת לחמש שנים. במידה ואין גורמי סיכון ניתן להשתמש בגלולות עד גיל המעבר. חלק מהנשים מעל גיל 45, שבו כאמור יורד פוטנציאל הפוריות בצורה משמעותית, בוחרות להשתמש באמצעי פחות יעיל כגון קונדום, דיאפרגמה או קוטלי זרע אשר יספקו להן הגנה פחות טובה, אך לא מחייבים שימוש קבוע אלא רק כשנדרש.

כיצד יודעים מהו אמצעי המניעה המתאים ביותר? 

לכל אמצעי יש את היתרונות והחסרונות שלו, ולכן יש לבחור את האמצעי הנכון בהתאם למידת הנוחות ולאחוזי היעילות הרלוונטיים לכל אישה. קיימות גלולות משולבות רבות  למניעת הריון בעלות הרכב שונה ומינון שונה של אסטרוגן ופרוגסטרון וכן במשטר נטילה שונה אשר מאפשר לכל מטפלת לבחור את התכשיר המתאים לה.  

מי ש"סובלת" מבעיית שכחה, למשל, יכולה לבחור בהתקן תוך רחמי הנותן מענה לחמש שנים, מדבקות אותן צריך להחליף אחת לשבוע, זריקות אחת לשלושה חודשים או טבעת סיליקון המוחדרת על ידי האישה לנרתיק, כאשר כל הנדרש זה פעם בחודש לזכור להכניס את הטבעת ופעם בחודש להוציאה. אופציה אחרת היא שימוש בגלולות תוך הכנסת תזכורת יומית בנייד.

קראו עוד: גלולות או התקן? מהו אמצעי המניעה היעיל ביותר

גורמים נוספים שמשפיעים על הבחירה באמצעי מניעה הינם אקנה, אי סדירות במחזור ושיעור יתר, אשר לעתים מחייבים שימוש בגלולות בעלות אפקט קוסמטי. גלולות אלה אף משמשות כטיפול בנשים אצלן מניעת ההריון אינה רלוונטית. נשים אחרות מעדיפות להשתמש באמצעים לא הורמונליים, כגון קונדום. 

החדרת התקן לרוב נעשית בנשים שעברו לידות. אמצעי זה יכול להתאים לאישה שלא ילדה בעבר, אך יש נשים שמפחדות מהחדרת ההתקן דרך צוואר שלא עבר לידה. כמו כן, לעתים התקן תוך רחמי לא יתאים לנשים עם בעיות מבניות ברחם או נשים בסיכון לזיהומים באגן הקטן ((PID. קיימים סוגי התקנים שונים לשלוש או חמש שנים הורמונלים או לא הורמונלים.

יש לזכור כי שיטות אחרות כמו "הימים הבטוחים", "גמירה בחוץ", "ערכות ביוץ" ועוד, אינן בטוחות וכמות ההריונות הלא מתוכננים כתוצאה מהן גדולה מאוד.