בדיקת תרבית דם (blood culture)

קבוצות הסיכון לסיבוכים משפעת החזירים הם ילדים בני שנתיים ומטה, נשים הרות, וכן ילדים או מבוגרים הסובלים ממחלה כרונית, ובמיוחד השמנת יתר, מחלת ריאות כרונית, דיכוי חיסוני, או אנשים שמקבלים תרופות המדכאות את מערכת החיסון כמו כמותרפיה או סטרואידים. אני מייעצת לך להפנות שאלה זאת לרופא המטפל בך המכיר היטב את מצבך הרפואי, את ההיסטוריה הרפואית שלך ואת מצבך הנוכחי. איחולי בריאות ד"ר אורלי שניידר - אינפומד

זיהום על ידי נגיף ההרפס מסכן את העובר בזמן הלידה, כלומר הוא יכול להידבק תוך כדי מעבר בתעלת הלידה. כאשר מדובר בהדבקה ראשונית, הסיכויים להדבקה גבוהים יותר. איני רואה סיבה לכך שההדבקה תסכן את הצלחת טיפול ה- IVF שלך, אך לא ציינת אם זוהי ההדבקה הראשונית, וכן מהו מצבך הבריאותי הכללי, ולכן אמליץ לך להיבדק. שיהיה בהצלחה! ד"ר קרן גלרון - אינפומד

אני בת 37, בריאה בדרך כלל, בכושר גופני טוב ועוסקת בהוראת חינוך גופני. התזונה שלי מאוזנת ואני צמחונית. בחודשים האחרונים אני סובלת מכאבי ברכיים (אולי בשל פעילות חזרתית בעבודה). כחודשיים-שלושה אני סובלת מכאבי שרירים ומהתכווצויות שרירים פתאומיות ולא מוסברות (בלי קשר לפעילות גופנית). לפני כחודש, בריצה של כ-20 מ', הרגשתי כאב חד, ובעקבותיו לא יכולתי לדרוך על הרגל כשבוע. בבדיקת אולטרסאונד שנערכה השבוע התברר כי יש לי קרע בשריר התאומים בגודל של 29x4x16 מ"מ. בנוסף נמצאה ציסטה ע"ש בייקר בשקע הפופליטאלי בברך בגודל 26x6x12 מ"מ עם אקסטנציה צרה ומוארכת לשרירי הסובך. נמצאה גם ציסטה מסוג דומה אך קטנה יותר בברך השנייה. בנוסף לבדיקות אלה הפנתה אותי רופאת משפחה לבדיקות דם שבהן התגלו ערכים גבוהים מהנורמה של בילירובין טוטאל (2.03). האם זה קשור לתסמונת גילברט שממנה אני סובלת?. נמצאו גם ערכים גבוהים מהנורמה של נויטרופילים (68.8), ערכים נמוכים מהנורמה של טריגליצרידים (21.5) וערכים נמוכים מהנורמה של פריטין (5.6). התוצאות בבדיקות הנוספות הבאות היו בגדר הנורמה, אך נמוכות: טסיות (180), MCV (82.90), קראטינין (0.56), פוספט (37.58), ESR(2.00), TSH (0.86), לימפוציטים (1.27), בזופילים (0.01), המוגלובין (12.00). האם יש קשר בין כאבי השרירים לבין תוצאות בדיקות הדם? לאיזה רופא עלי לפנות: לרופא משפחה, לאורתופד? את מציגה כמה בעיות בכמה תחומים. כאבי השרירים יכולים להיות קשורים לקרע בשריר ולציסטות ע"ש בייקר שנראו באולטרסאונד. אני ממליצה לפנות להתייעצות עם אורתופד. הממצא הלא תקין היחיד בבדיקות הדם הוא עדות לחוסר ברזל (פריטין נמוך, MCV נמוך), אם כי את עדיין לא אנמית בצורה משמעותית (המוגלובין 12 זה סביר בהחלט). מכיוון שאת צמחונית, וככל הנראה לא מקבלת מספיק ברזל בתזונה שלך, כדאי שתקחי במשך תקופה תוספי ברזל בכדורים ואולי תתייעצי עם דיאטנית לגבי דברים שכדאי להוסיף לתזונה הקבועה שלך כדי לשמור בעתיד על רמת ברזל תקינה ללא צורך בתוספים. רמת הבילירובין הגבוהה הוא אכן ככל הנראה תוצאה של תסמונת גילברט. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד [27/02/2010]

חוסר היכולת לסגור את העפעפיים קרוי Lagophthalmos. באופן תיאורטי, פגיעה משמעותית בעור יכולה להביא לעיוות בעפעף ולחוסר יכולת לסגור את העפעפיים, אולם הדבר אינו שכיח, והפגיעה בעיר צריכה להיות משמעותית כדי שזה יתרחש. סיבות נוספות יכולות להיות טראומה לעפעף, שיתוק של עצב הפנים, ובלט עין מסיבות שונות. הבעיה במצב זה, מעבר לסיבה הבסיסית של חוסר היכולת לסגור את העפעפיים, היא שהקרנית יכולה להיפגע. הקרנית יכולה להתייבש, ואם הדבר לא מאובחן בזמן ומטופל - היא עלולה להיפגם באופן בלתי הפיך. לצורך טיפול בלגופתאלמוס ניתן, בשלבים הראשונים, לטפטף לעין חומרי סיכה, להשתמש במשחות לסיכה, ולהניח עדשת מגע טיפולית (בהוראת רופא בלבד), וקיימים טיפולים דרסטיים יותר. המלצתי היא כי תיבדקי על ידי רופא עיניים כדי לבחון אם יש לך לגופתאלמוס וכדי לבדוק את מצב הקרנית. בברכה, ד"ר עידו דידי פביאן - אינפומד

מרבית המקרים של פטרת הפה והגרון הם קלים וניתן לטפל בהם על ידי שימוש בשטיפת פה לטיפול בפטריות או בכדורי מציצה. מקרים קלים במיוחד של פטרת הפה והגרון יכולים לחלוף גם ללא כל צורך בטיפול תרופתי. במרבית המקרים של פטרת הפה והגרון, נדרש בדרך כלל פרק זמן של כשבועיים על מנת לטפל בה בעזרת תרופות נגד פטרת. בחלק מן המקרים, פטרת הפה והגרון יכולה להימשך על פני פרק זמן של שבועות מספר, וזאת על אף הטיפול התרופתי.

במידה ופטרת הפה והגרון אינה חולפת ללא טיפול, היא עלולה להתפשט אל עבר אזורים נוספים של גופך.

ישנם מספר גורמים אשר יכולים להעלות את רמת הסיכון ללקות בפטרת הפה והגרון, וביניהם בין השאר:

גיל

*יילודים ותינוקות עדיין לא פיתחו מערכת חיסונית אשר תהייה חזקה מספיק, דבר אשר מעלה את רמת הסיכון שלהם לפתח זיהומים שונים, הכוללים ביניהם גם את פטרת הפה והגרון.

* יילודים נמצאים גם בעיצומו של תהליך התפתחות האיזון של החיידקים הבריאים בחלל הפה ומערכת העיכול שלהם. במידה והאיזון הזה מופר, הילד עלול לחלות בפטרת הפה והגרון.

* בני אדם מבוגרים, בעיקר אלה אשר סובלים מבעיות בריאות חמורות אחרות, נוטים יותר לפתח את פטרת הפה והגרון מכיוון שהמערכת החיסונית שלהם חלשה יותר.

התנהגות

* הפטרייה אשר גורמת לפטרת הפה והגרון יכולה להתפשט על ידי מגע מיני אוראלי.

* עישון מרובה יכול לצמצם את יכולת הגוף להלחם בזיהומים, דבר אשר מקל על התפתחות פטרת הפה והגרון.

תנאים נוספים

* שיניים תותבות, גשרים ליישור השיניים, או רסן, אשר גורמים להופעתם של גירויים בחלל הפה, מקשים על ניקוי יסודי של חלל הפה, דבר את מגביר את רמת הסיכון שלך לחלות בפטרת הפה והגרון.

* בני אדם שהמערכת החיסונית שלהם פגומה או מוחלשת, כתוצאה ממחלת הסוכרת או איידס, או בני אדם אשר נמצאים בעיצומו של טיפול כימותרפי, נמצאים בקבוצת סיכון מוגברת לחלות בפטרת הפה והגרון.

גורמים סביבתיים

* חשיפה ממושכת לחומרים כימיים מסוימים אשר הנמצאים בסביבה הקרובה, כגון בנזן וחומרי הדברה שונים, יכולים להוביל להחלשות המערכת החיסונית של הגוף, ובכך להגביר את רמת הסיכון שלך לחלות במחלות זיהומיות מסוימות, וביניהן גם פטרת הפה והגרון.

לחץ נפשי (סטרס) בהחלט יכול להיות טריגר להתלקחות מחלת קרוהן. איני יכולה להעריך האם ההתקף יעבור מעצמו, מכיוון שיש לעקוב אחר התסמינים, ואם הם נמשכים או מוחמרים, ייתכן כי תצטרכי לקבל טיפול נוסף, זמני, מלבד האימוראן על מנת להרגיע את המצב. הגולה שאותה את מתארת יכולה להיות טחורים, אך גם יכולה להעיד על פיסורה. שתי בעיות אלו נפוצות בחולי קרוהן. ישנם טיפולים מקומיים לשתי בעיות אלו, תלוי בחומרתם, אך ללא בדיקה איני יכולה לומר במה מדובר ואם יש לטפל בבעיה או להמתין שתעבור מעצמה. אמליץ לך לגשת לבדיקה ולהתייעצות עם הרופא המטפל שלך אם התסמינים נמשכים והגולה אינה נעלמת. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

חיידק הסטפילוקוקוס נמצא על העור אצל כולנו. לפעמים הוא גורם לזיהום של העור ואפילו לאבצס. בדרך כללל לא לוקחים תרבית, אלא משתמשים באנטיביוטיקה. במקרה של אבצס יש לעשות ניקוז. הפריחה שאת מתארת יכולה להיות גם בגלל החיידק, וניתן לטפל בה על ידי משחה אנטיביוטית. בגלל שבמקרה שלך האבצס חוזר והפריחה ישנה זמן רב, כדאי לשלוח דגימה לתרבית ולטפל באנטיביוטיקה המתאימה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

ורמוקס היא מהתרופות הבטוחות והיעילות ביותר המשמשות לטיפול בתולעים. היא רחבת טווח ולכן ניתנת ללא בירור באילו תולעים מדובר. במקביל לטיפול זה יש להקפיד על ניקיון והיגיינת סדינים ומצעים וכן לטפל בשאר בני המשפחה. במקרה שלך הזיהום הוא עיקש, ונראה כי ורמוקס אינו מספיק יעיל על מנת להכחיד את התולעים, ולכן אמליץ לך לבצע תרבית צואה ולקבל טיפול ספציפי יותר על סמך התוצאות, ובנוסף לפנות לרופא גסטרואנטרולוג וכן לבדוק את שאר דיירי הבית ולטפל בהם. רפואה שלמה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

Synovial Chondromatosis הוא מצב של היווצרות רקמה גרמית מהרקמה הרכה המצויה באופן תקין בסמוך לסחוס התוך-מפרקי וקרויה סינוביום או רקמה סינוביאלית. מצב זה עלול להיגרם באופן ראשוני, ללא סיבה ברורה, או באופן משני, כתוצאה מתהליך דלקתי או זיהומי אחר. הברך היא המפרק שהכי שכיח שמעורב במצב הזה, ואף על פי שבדרך כלל המחלה תוקפת מפרק יחיד, מתוארים בספרות הרפואית מקרים שבהם היו מעורבים כמה מפרקים. המחלה חשוב לשלול סיבות אחרות לכאבים ולנפיחות במפרק, ובראשם דלקת זיהומית, לפני שמאבחנים סינוביאל כונדרומטוזיס. הטיפול במצב זה הוא לרוב שמרני, ונועד להפחית את הדלקת, אולם אם נוצרים גופיפים חופשיים במפרק והם גורמים להפרעה בתנועה ולגירוי, יש להוציאם. השיטה המקובלת היא השיטה הארתרוסקופית. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד