מרתיעה - אך יעילה נגד חרדות: המדריך המלא להיפנוזה

כיצד ניתן להתמודד עם מצבים רפואיים בהם עולה הצורך שהמטופל יעבור אולחש, אך הוא מסרב או חושש מהפעולה? מה עושים כאשר ישנה בעיה רפואית שאינה מאפשרת מתן אלחוש או כאשר המטופל מעוניין לעבור את הפרוצדורה הרפואית, אך מאוד רוצה להיות בשליטה? בכל המקרים הללו ניתן לעשות שימוש בהיפנוזה. 

ההיפנוזה הינה מצב בו האדם מנצל את יכולת הריכוז שלו על מנת להפנות את הקשב כלפי פנים. במצב זה האדם מרשה לעצמו להפנות את מירב הקשב והמשאבים שמצויים בו על מנת להביא לשינוי גופני או נפשי, במטרה להיות בקשר יעיל יותר עם התת מודע או כדי לשפר את מערכת התקשורת בין המוח לגוף.

השימוש בהיפנוזה מתבצע במספר רב של פרוצדורות רפואיות: קולונוסקופיה, צנתור לבבי, הזרקות בתחום הכאב, שאיבת מח עצם בחולי סרטן, החלפת תחבושות בכוויות ואורתופדיה וכן לשם הפחתת חרדה בחולה טרם כניסה לפרוצדורה רפואית המחייבת הרדמה.

באילו מצבים יכולה היפנוזה לסייע? 

היפנוזה יכולה לשמש לעזר בטיפול בחרדה, פוביות, שינוי הרגלים, שיפור התפקוד לאחר חוויה טראומטית, המופיליה, טיפול שיניים, מחלות גופניות מושפעות מצב נפשי (כמו יתר לחץ דם), מחלות עור, גיניקולוגיה והכנה ללידה וניצול פוטנציאל אישי.

בנוסף, פעמים רבות פוגש הרופא בחולים אשר דוחים או נמנעים מביצוע פרוצדורות רפואיות בשל החשש מאיבוד השליטה בהתערבות הרפואית, בהרדמה או באלחוש. לעתים הוויתור על ביצוע הפרוצדורה הרפואית אף גורם להחמרה במצבו של החולה. מדובר בדרך כלל בחולים שבמבנה אישיותם הם בעלי צורך גבוה לשלוט תמיד במצבם באופן מלא. 

על מנת לסייע לחולים אלו, ולהגביר את נכונותם לבצע פרוצדורות רפואיות, שימנעו סיבוכים רפואיים בהמשך, ניתן להשתמש בהיפנוזה. ההיפנוזה מסייעת להם לעבור את הפרוצדורה ללא התנגדות ותחת הגברת השליטה לספק את המאוויים שלהם, ומאידך מאפשרת לרופאים לבצע את תפקידם ללא התנגדות ובתנאים אופטימליים. 

כיצד מתבצעת היפנוזה?

המפגש הראשון מיועד לדיסמיסטיפקציה, קרי הסבר אודות מהי היפנוזה וכן שלילת אמונות לא מבוססות על היפנוזה. מוסבר למטופל כי מדובר בתהליך שיגביר את השליטה שלו ברעיון אחד, שבמקרה זה הוא הפרוצדורה הרפואית ממנה הוא חושש. 

בשלב הבא מדגימים, בעזרת שיתוף של המטופל, כיצד ניתן באמצעות מילים לשנות התנהגות גופנית, כמו הגברת הרוק בפה או שינוי מצב תנוחה של הידיים. שלב זה נועד לבדוק את מידת נכונותו של המטופל להיכנס לתהליך היפנוטי. בשלב זה יחתום המטופל על רצונו לבצע פרוצדורה רפואית תוך כדי תהליך היפנוטי. 

לאחר מכן המטופל מתרגל כניסה ויציאה מהיפנוזה וכן מחליט מהו המקום הבטוח בו הוא מעוניין להיות בזמן ביצוע הפרוצדורה הרפואית. כמו כן, הוא מתבקש לתרגל נשימות והרפייה גופנית בביתו. 

ביום ביצוע הפרוצדורה הגופנית בודק הרופא את נכונות המטופל להיכנס לתהליך ההיפנוזה. הוא מוכנס לחדר הטיפול הרפואי ובמשך 10-15 דקות עובר תהליך כניסה להיפנוזה. רק כאשר הוא נמצא ב"מקום הבטוח" ניתן אישור לרופאים להתחיל הפרוצדורה הרפואית, כאשר לכל אורכה הרופא מצוי בקשר עם המטופל ודואג להמשיך ולהעמיק את הריכוז והגברת השליטה. המטופל יכול לדבר עם המטפל ולציין מה הוא מרגיש, אך יכול גם להימנע מדיבור ולהשתמש בסימנים - הכול על פי העדפתו האישית והדרך בה הוא מצליח לשמר את הריכוז בתהליך. 

בסיום הפרוצדורה הרפואית המטופל מתעורר מהתהליך על ידי המטפל ומועבר לחדר התאוששות. המטפל הפסיכולוגי מלווה ובודק את מצבו הרגשי וממלא דו"ח בנושא, שנשמר בתיקו של המטופל. 

האם ישנן סכנות בהיפנוזה?

אין סכנות בטיפול בהיפנוזה. לא ניתן "להיתקע" בתהליך, כיוון שמדובר בתהליך עצמי שבו המטופל שולט בעצמו. המטפל אך ורק מסייע לו להגיע לפתרון ואינו יכול לומר או לעשות משהו בניגוד לרצונו. אין בטיפול בהיפנוזה אובדן שליטה: המטופל נמצא כל העת בשליטה בתהליך והתחושה היא של מעין חלימה בהקיץ. כל אדם יכול לעבור היפנוזה ברמות שונות, הקשורות ליכולתו להגיע לריכוז עמוק.

מי מוסמך לבצע היפנוזה?

חוק ההיפנוזה מתיר לרופא רופא שיניים ופסיכולוג ללמוד ולעסוק בתחום לאחר הכשרה והדרכה ומעבר מבחן של משרד הבריאות לשם קבלת רישיון.

הכותב הוא פסיכולוג רפואי מומחה, מנהל הטיפול הפסיכולוגי באשפוז מבוגרים, מרכז רפואי קפלן

הכתבה בשיתוף ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הינם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ.