דלג לתוכן

עיוותים מולדים בכפות הרגליים: מהו הטיפול החדשני והיעיל?

5% מהתינוקות נולדים עם עיוותים בכפות הרגליים, דבר שפוגע באיכות החיים - הן שלהם והן של הוריהם. עיוות נפוץ הוא סטייה פנימה של עצם המסרק (מטטרסוס אדוקטוס). אילו שיטות טיפול קיימות ואיזו שיטה היא היעילה ביותר? מדריך

מאת: א.א אורטופדיה
תאריך פרסום: 10/08/2016
5 דקות קריאה

"חששנו שילדנו יאלץ לחיות כל חייו עם עיוות, או שיתמודד עם כאב רב בניסיון לתקן את הבעיה", שיתפו הורים של ילד שנולד עם מטטרסוס אדוקטוס ((MTA או בעברית: סטייה פנימה של עצם המסרק. בעבר, טיפולים בעיוותים מולדים מסוג זה היו כרוכים בגיבוס הרגל והגפה התחתונה ומלווים באי נוחות, כאבים ובעיות רגשיות בקרב הילדים, ובמתח ולחץ רב עבור ההורים, אך כיום ישנן שיטות חדשות שמציעות פתרון קל, נוח ויעיל יותר לבעיה. 

קראו עוד: גילוי מום בעובר: כיצד מתמודדים ולמי פונים?

מהי סטייה פנימה של עצם המסרק?

עצמות המסרק (מטטרסוס אדוקטוס - MTA) הן קבוצה של חמש עצמות ארוכות, לאורך החלק האמצעי של כף הרגל. סטייה פנימה של עצם המסרק היא עיוות מולד של כף הרגל, הגורם למחצית הקדמית של כף הרגל להיות מוטה כלפי פנים, כתוצאה מסטיית המפרקים של אמצע כף הרגל לצד. העיוות נצפה בדרך כלל בתינוקות שרק נולדו ובתינוקות צעירים, שאצלם עצמות המסרק נוטות לכיוון החלק האחורי של הרגל. הדבר גורם לכף הרגל לקבל את צורת האות C, כאשר השוליים הפנימיים קעורים והשוליים החיצוניים קמורים. 

המחצית הקדמית של כף הרגל מוטה כלפי פנים: מטטרסוס אדוקטוס


מה השכיחות של התופעה?

מחקרים הראו שהשכיחות של מטטרסוס אדוקטוס ((MTA היא כ-5% מהלידות החיות, כשמתוכן, 60% מהילודים סובלים מסטייה דו צדדית. ההיקף השנתי הגלובלי של סטייה פנימה של עצם המסרק מוערך ב-6.8 מיליון מטופלים בקרוב. באופן סטטיסטי, כל חמש שניות נולד תינוק עם MTA. 

מה גורם לסטייה פנימה של עצם המסרק בתינוקות?

לא ידוע בוודאות מה גורם ל-MTA, אך האמונה הרווחת היא שהדבר קורה בשל מנח מהודק מידי של העובר ברחם. 

מצב זה עשוי להתרחש במקרים הבאים:

•העובר נמצא במצג עכוז, כלומר, העכוז מופנה כלפי מטה ברחם.

•מצב של מיעוט מי שפיר (המופיע כאשר גוף האישה לא מייצר מספיק מי שפיר במהלך ההיריון).

•הריון רב עוברי (תאומים, שלישיות או יותר).

כמו כן, התופעה שכיחה יותר בלידות ראשונות ובקרב תינוקות בעלי היסטוריה משפחתית.

באילו מקרים נדרש טיפול?

אין זה אפשרי לנבא את הצפי העתידי המדויק של כל עיוות, אך ברוב המקרים של MTA הרופאים ממליצים לפנות לטיפול. יתר על כן, ההסכמה הרווחת היא שטיפול מוקדם הוא יעיל, קל ובטוח יותר מאשר טיפול מאוחר. 

עם זאת, ישנם מספר גורמים קליניים שיש לקחת בחשבון כאשר שוקלים התחלת טיפול בתינוקות הסובלים מ-MTA:

•ההיסטוריה הטבעית של העיוות, לרבות הנטייה שלו להמשיך ולהתקיים ללא טיפול.

•רמת התיקון הפוטנציאלית עבור כף הרגל הקדמית הסוטה, כאשר המצב ממשיך להתקיים

•ההשפעה של העיוות בגיל מבוגר יותר

•מידת ההחמרה של העיוות 


האם הבעיה מחמירה בהיעדר טיפול?

כאשר מותירים את המצב ללא טיפול, MTA עלול לגרום לסיבוכים בקרב הילדים הן בשלב ההתבגרות והן בחייהם הבוגרים, כגון: כאבים בברך ובכפות הרגליים, אי נוחות בכפות הרגליים, בעיות בנעילת נעליים (שחיקת נעליים), יבלות עור ועיוותים משניים כמו הלוקס וולגוס (עיוות הבוהן) ובהונות פטישיות.

במקרים חמורים של הזנחה, אף טיפול אינו יעיל וניתוח נחשב לאפשרות היחידה.

כיצד מטפלים בסטייה פנימה של עצם המסרק?

הטיפול המתאים עבור MTA נקבע על פי חומרת המצב, כאשר מטרת הטיפול היא ליישר את כף הרגל הקדמית והבהונות. האפשרויות הקיימות יכללו מעקב, מתיחה, קשירה בעזרת רצועות, גיבוס, ניתוח או שימוש בסד UNFO. 

מתיחות

במרבית המקרים הקלים והמתונים (המהווים 85% מהמקרים), השלב הראשון של הטיפול  יכלול תרגילי מתיחה לתינוקות שיבוצעו על ידי ההורים. למרות שתרגול המתיחות הוא נפוץ, היעילות שלו מוטלת בספק. 

גבס או רצועות תומכות

במידה והעיוות אינו מתוקן בפרק זמן של בין חודשיים לארבעה חודשים בעקבות המתיחות, רצוי לפנות לאמצעים רפואיים. פרוטוקול הטיפול הרווח מאז שנות ה – 50 הוא קיבוע הגפה וכף הרגל באמצעות גבס סידרתי או רצועות תומכות. את הגבס יש להסיר ולהתקין מחדש כל שבועיים, לאורך תקופה של 6 עד 12 שבועות. 

תינוקות בעלי MTA חמור וקשה (כ- 15% מהמקרים) זקוקים להיות מטופלים על ידי גבס סדרתי או רצועות תומכות בשבועות הראשונים של החיים. הרופא מוכרח להתחשב בעובדה שגבס ורצועות תומכות אינם יעילים לאחר גיל שנה, ויעילותם מוכחת בעיקר עד גיל חצי שנה. 

הטיפול המסורתי: קיבוע הגפה וכף הרגל באמצעות גבס סידרתי

סד לילה

מקרים חמורים יצריכו שימוש בסד לילה כדי להמשיך את התיקון לאחר הסרת הגבס הסדרתי. רופאים מסוימים אף דוגלים בסד כטיפול היחידי. כך או כך, כישלון של טיפול שמרני בילדים מעל גיל שנתיים, יצריך ניתוח.

מייצב UNFO 

מייצב UNFO הינו מתקן אורטופדי קצר וחדשני המעוצב כמעין סנדל ומולבש מתחת לקרסול, דבר המאפשר שימוש מלא במייצב לאורך כל היממה, או שימוש חלקי למשך שעות הלילה. זאת בהתאם לחומרה של העיוות בכף הרגל. שימוש חלקי משמש גם לשמירה על המצב לאחר טיפול אקטיבי. 

מייצב UNFO נועד לתינוקות שרק נולדו (עד גיל חצי שנה ואף מעט יותר), והוא מהווה פתרון נוח ובטוח ל-MTA, אשר עשוי לחסוך מההורים ומהתינוקות אי נוחות חברתית או פיזית לא רצויה שהם עלולים לחוות, עם הטיפול בגבס, למשל.

מייצב UNFO: מולבש על הרגל כמו סנדל

כיצד יודעים לבחור את שיטת הטיפול הנכונה ביותר?

ב-60 השנים האחרונות גבס סדרתי נחשב הנפוץ ביותר עבור מטטרסוס אדוקטוס (MTA). יחד עם זאת, לטיפול זה יש מספר סיבוכים וחסרונות ברורים:

•יעילות טיפולית נמוכה יחסית – בכל גיבוס הרופא מנסה להשיג תיקון מסוים ומוגבל. התיקון מושג במשך שעות או ימים ספורים מהתקנת הגבס, ולמעשה אין המשך תיקון עד להסרתו לאחר שבועיים והתקנה של הגבס החדש עם רמת תיקון חדשה. 

•בעיות היגיינה – הגבס חייב להישמר יבש, דבר שמקשה על שמירת ההיגיינה. שתן ופסולת זרה עלולים לחדור לתוך הגבס ולגרום גירוי לעור.

•סרבול והיעדר נוחות – פעולות פשוטות כמו מקלחת יום-יומית הופכות להיות למעמסה.

•מתח לתינוק – הגבס לוחץ ולא נוח עבור התינוק. לכן, לעתים קרובות הוא יבכה ויצרח בזמן הנחת הגבס והסרתו. מצוקה מסוג זה במהלך תקופת הינקות עלולה לגרום לבעיות פסיכולוגיות.

•מתח להורים – הורים חווים מתח וחרדה, הן בשל הטיפול הלא מוכר והלא נוח הניתן לילדם, והן בשל חוסר הוודאות בתוצאת הטיפול והחשש מסיבוכים. בנוסף, הורים עשויים להיתקל בבעיות חברתיות כאשר הם מציגים את התינוק שלהם למשפחה, לחברים ולקהילה.

•טיפול שאינו מתאים - רופאים רבים מאמינים שגבס סדרתי (אשר במקור פותח עבור בעיית קלאב פוט שהינה עיוות אחר וקשה יותר) הוא טיפול נוקשה מדי עבור סטייה פנימה של עצם המסרק. 

•בזבוז זמן – גבס הוא תהליך המצריך זמן רב בהגעה תכופה למרפאות – והטיפול עצמו נמשך זמן רב בשל היעילות הנמוכה יחסית של הגבס. השקעת משאבי הזמן הללו גורמים למתח מיותר, הן עבור התינוק והן עבור משפחתו.

•גיבוס לקוי - שיטת גיבוס שאינה מתאימה עשוייה להוביל לבהונות צפופות, פצעי לחץ, בעיות מסוכנות במחזור הדם ועיוותים אחרים בכף הרגל.

לעומת זאת, מייצב UNFO הוא אופציה נוחה, יעילה ונטולת מתחים לטיפול בעיוותים של כף רגל. היתרון הטיפולי המרכזי הינו מערכת לחצים שש נקודות (six point pressure) אשר פועלת כל הזמן בצורה מתונה ודינאמית. ההורים יכולים לנעול לילד את ה"נעליים" האורתופדיות שמעוצבות בצורה מיוחדת, ולהסיר אותן כשיש לרחוץ אותו או לבצע פעילויות אחרות. סד ה – UNFO נוח, יעיל, אינו גוזל זמן, נטול סיכונים של הסרה והתקנה של גבסים, ידידותי למראה ואינו מכאיב לילד.

האם העיוות עשוי לחזור לאחר טיפול?

מקרים קשים וחמורים של MTA אכן חוזרים שוב, ויש לבצע טיפול חוזר לתקופת זמן ארוכה יותר. כדי למנוע הופעה חוזרת, ניתן להשתמש במייצב UNFO באופן חלקי (במשך הלילה) כשישה שבועות נוספים, לאחר ששת השבועות הראשונים של השימוש המלא.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר סמיון קרסניאנסקי
ד"ר סמיון קרסניאנסקי אורתופדיה
ד"ר קונסטנטין קגסוב
ד"ר קונסטנטין קגסוב אורתופדיה
ד"ר ולנטין ז'טלני
ד"ר ולנטין ז'טלני אורתופדיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום הורות ומשפחה

שאלות מתוך פורום מדרסים

בניהולו של אורתוטיסט שמואל להב
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו