איחוי מפרק (Joint fusion)

תשובה: כמובן שתיתכן פגיעה ברקמה רכה. ראשית, תיתכן פגיעה במקומות שאינם השבר מעצם החבלה הישירה בתאונה, ויש לשלול נזקים אחרים ולטפל בהם בהתאם. הכוונה למפרקים סמוכים וכן חבלות לשרירים, עצבים וכו'. גם במקום השבר תיתכן פגיעה הנובעת מהחבלה במקום השבר וכן מתנועת העצם השבורה בחלל השוק לאחר המכה . ה tibial plataeu הוא האספקט העליון של עצם הטיביה ובו נמצא המשטח המפרקי של הטיביה עם עצם הפמור. שם נמצאים גם המניסקוסים ורצועות רבות. כמובן ששבר המערב מבנים של רקמה רכה ושבר המערב משטחים מפרקיים דורש זמן החלמה ארוך יותר. . כמו כן, בהתאם לחומרת השבר, ייתכן שימוש במקבעים ספציפיים מעבר לגבס כגון פלטה / מסמר תוך-לשדי / קיבוע חיצוני. כמובן שההחלטה בתיאום עם הרופא ובהתאם לממצאים ההדמייתיים . לאחר תקופת ההחלמה של השבר תתחיל שיקום פיזיותרפי להשבת יכולות התפקוד לקדמותן - הליכה, ריצה, טווחים כוח ושיווי משקל. מצורף קישור להסבר מפורט על שברי טיביה- http://www.physioroom.com/injuries/leg/tibia_fibula_fracture_full.php

תשובה: עצם המרפק שייכת לעצמות מסוג העצמות הארוכות: http://stwww.weizmann.ac.il/g-bio/cell/sp2/ezem_hainyan.html

תשובה: העובדה ששחררו אותך לאחר צילום אומרת ככל הנראה שמדובר בנקע של הקרסול. ייתכן שמדובר בנקע בדרגה גבוהה, כלמור בקרע משמעותי של אחת מרצועות הקרסול. בכל מקרה, מומלץ לבצע צילום ביקורת לאחר כשבוע עד שבועיים כדי לשלול שבר. באשר לטיפול, וולטרן עשוי להואיל, כמו גם תרופות אחרות ממשפחה זו (NSAIDs). בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: אלנדרונאט הוא טיפול המעכב את ספיגת העצם ומשמש לטיפול בכמה מחלות, ביניהן אוסטאופורוזיס, מחלת פאג'ט, היפרקלצמיה על רקע מחלה ממאירה ועוד. תופעות הלוואי של טיפול זה נדירות יחסית, והתרופה נסבלת היטב. תופעות לוואי נדירות יכולות להיות דלקת וכיבים בוושט או היצרות הוושט, כאבים או התכווצות שרירים. אין בספרות הרפואית דיווחים על השפעה של התרופה על גידים. לא ציינת מדוע את נוטלת אלנדרולאט, ולכן איני יכולה להמליץ על טיפול חלופי. אנא התייעצי עם רופא מטפל לגבי התאמת טיפול. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד

תשובה: לא פירטת את מיקום וחומרת השבר. חשיבות יתרה ישנה למעורבות משטחים מפרקיים בעצמות השבורות; שבר תוך- פרקי עלול לפגוע בטווח ואיכות התנועה. בכל אופן, אם יש נתוני פתיחה טובים (לא שבר מרוסק ולא תוך- פרקי ) הרי שצפוי איחוי בתוך 6 שבועות לערך. אז תהיה ביקורת כולל צילום, ובכפוף למצב יותאם שיקום. כמובן שאם מדובר בשבר שונה , תשתנה גם התמונה והשיקום. השיקום יכלול השבת המפרקים לטווחים המיטביים, דריכה והליכה- תפקוד בנשיאת משקל, שיווי משקל ועוד- על מנת להשיג תפקוד טוב. ראיתי מטופלים לאחר שברים מורכבים שרצים ומתפקדים בלי כאב כלל, אז לא להתייאש ולהתחיל שיקום מוצלח . לתרגילים נסי לחפש ב google בערך exercises ankle sprain http://www.google.com/search?...Search רפואה שלמה ירון טילינגר - פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שרותי בריאות

תשובה: הממצאים בבדיקת ה- MRI, שהיא הבדיקה המהימנה ביותר לאבחנת AVN, מתאימים ככל הנראה לאבחנה זו. על פי חומרת הבעיות שאת חשה וחומרת הממצאים שב- MRI, ידרג האורתופד את חומרת המחלה, בהנחה שזו אכן תהיה אבחנתו. מגוון הטיפולים העומדים לרשות המטפל הוא רב ביותר, וכולל אמצעים "קלים" כהשגחה ופיזיותרפיה, במקרים בהם הבעיות שחש המטופל הן קלות וחומרת הממצאים קלה, ועד לניתוחים שמטרתם להקל על הלחץ בראש עצם הירך ולעודד את אספקת הדם. במקרים החמורים, ואם אין שיפור כתוצאה מטיפולים אחרים, מוצע לעיתים ניתוח להחלפת מפרק הירך. הייתי ממליץ לשוב לרופא המטפל ולהתייעץ עמו לגבי הטיפול המתאים לפי הסימפטומים והממצאים בבדיקה שעברת. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצרכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") ( בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lision או hill saks.), ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב (הרי חלק מהלברום לא עומד במקום). במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות: חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה, לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים, כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף, ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. לא ברור לי אילו תרגילים את מבצעת כבר הרבה זמן. האם פיזיותרפיסט התאים לך אותם? באם יש שיפור ופחות פריקות עם הזמן והתרגול, ייתכן ותוכלי להימנע מניתוח. אם התופעה לא מושפעת מהתרגול שהותאם ע"י פיזיותרפיסט, את קרובה יותר לניתוח. אין לי יכולת לדעת האם תרגול נכון יפתור את הבעיה באופן מוחלט. פריקות חוזרות גורמות נזק מצטבר ולכן יש לטפל בבעיה אם ע"י טיפול פיזיו או ע"י ניתוח. יש מקום כמובן להתייעצות עם אורתופד המתמחה בשיקום כתף. לסיכום- רק במכון פיזיותרפיה יותאם תרגול נכון לאחר בדיקה. אם הטיפול לא עוזר, ממליץ לגשת לניתוח ולא להמשיך מצב של פריקות חוזרות. רפואה שלמה ירון טילינגר, פיזיותרפיסט מוסמך מכבי שירותי בריאות

תשובה: ראשית יש לברר האם מותרת לך דריכה או לא. ע"פ הוראת הדריכה יותאם תרגול שיכלול או לא יכלול נשיאת משקל על הרגל. ככלל, מומלץ בכל מקרה להניע את המפרקים מעל ומתחת לגבס, כך שאם הגבס מתחיל מתחת לברך ועד האצבעות מומלץ להניע את הברך ככל שניתן, וכן את אצבעות כפות הרגליים שמחוץ לגבס. אסור להישאר במיטה – חשוב לקום ולנוע ככל הניתן - אם אסורה דריכה כדאי לשאול קביים או הליכון מ'יד שרה' ולהיעזר בהם להליכה. אני ממליץ לבקש מהרופא הפניה לפיזיותרפיה שתגיע בשלב הראשון לביתך על מנת ללמד כיצד לבצע מעברים ולהתנייד. עד למפגש עם הפיזיותרפיסט נסי לתרגל מעט מן התרגילים האלה בלי דריכה אם זו עדיין אסורה, ובלא לגרום ליותר מכאב קל. http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xanklefr_art.htm

תשובה: אתה צודק בהערכה כי מעטים הסיכויים כי תשוב לפעילות מלאה בטווח הקצר. בין התורמים לכך הם הפגיעה עצמה במניסקוס, רקמה שאינה מתחדשת וחוזרת להרכבה המקורי, וכן גורמים מקומיים, כגון אספקת הדם התורמת לשיקום. עם זאת, נוסף על גורמים שאינם בשליטתך, קרי הפגיעה והניתוח עצמו, תלוי חלק גדול מהתוצאה הסופית בך וביעילות התהליך השיקומי. תרגילים פיזיותרפיים התורמים לחיזוק השרירים וחיזוק מערכת היציבה מסייעים ב"פיצוי" על חלק גדול ממה שנפגע ובחזרה לתפקוד מלא או קרוב אליו. בברכת בריאות שלמה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: ראשית מידע חשוב : מפרק הכתף הגלנו-הומראלי gleno-humeral joint הוא המפרק עם הכי הרבה דרגות חופש וטווח התנועה הגדול ביותר בגוף. יתרון חופש התנועה בהכרח מתנגש עם היציבות שלו והוא תלוי במבנים סחוסיים, רצועתיים וגידים לצורכי יציבות סטטית ודינאמית. יש עבודה רבה המוטלת על כתפי השרירים- המייצבים האקטיביים של הכתף. ישנם סוגים שונים של פריקות: 1- מטופלים עם "גמישות מפרקית" בולטת אשר מסוגלים לעשות "קליקים וקנאקים" ולהוציא את מפרקיהם ממקומם ואשר אצלם, על פי רוב, פרט לרפיון של הרצועות והקופסית העוטפת את הפרק, אין ממצאים אנטומים אחרים. 2- מטופלים ללא תופעות של גמישות יתר אשר יום אחד, לאחר נפילה, חבלה או תנועה חזקה, פורקים את הכתף; במקרה האחרון, באחוז גבוה מהמקרים תוך כדי פריקה נתלשת חתיכה מהטבעת הסחוסית שמסביב לראש עצם הזרוע (ה"לברום") (בהדמיה ניתן לראות את הפגיעה והיא נקראת bunkret lesion או hill saks). ולכן תנועות מסוימות עלולות להביא את הכתף למצב בלתי יציב שוב, הרי חלק מהלברום לא עומד במקום. במרכז הטיפול עומדת הפיזיותרפיה ובה מחזקים את השרירים מסביב לכתף ו"מלמדים" איך להפעיל מחדש את המפרק הפגוע מבלי לפרוק אותו שוב. יש בפיזיותרפיה אפשרות לניסיון שיקום לכתף לא יציבה, עם הצלחות רבות. חיזוק וקואורדינציה, שיפור היכולת בהקשר התפקודי. עם זאת, במקרים בהם חוסר היציבות כ"כ קשה, כך שהכתף פורקת בתנועות מינוריות ואף בשינה. לעיתים אין מנוס מלבצע ניתוח בו מייצרים יציבות על ידי העברות גידים כך שהכתף תהיה תחומה בצורה טובה יותר. חשוב לבדוק את מידת חוסר היציבות ואת מידת היכולת לשלוט ולהפעיל את הכתף ותרגילים נבנים על סמך הממצאים. מצורפים תרגילים לדוגמה, אך רק בתנאי שלא מעוררים כאב או גורמים לפריקה . http://www.med.umich.edu/1libr/sma/sma_xshldse2_art.htm