"דוקטור Google, מה יש לי"? 10 כללים לחיפוש מידע רפואי ברשת

מי מאיתנו לא מכיר את הסיטואציה: אתם סובלים מפריחה או מכאב גרון ומיד ניגשים לדוקטור. כלומר, ל"דוקטור גוגל" – אלא מה? אחרי הכל במקום לקבוע תור, להיכנס לרכב, לשלם חנייה, להמתין בתור וגם להיבדק רחמנא לצלן, כל מה שצריך לעשות זה לחפש מידע על המחלה או התופעה ובינגו – כל המידע פרוס לפנינו.

אבל בואו נודה בזה: תהא הטכנולוגיה מופלאה ככל שתהיה, לא בטוח שהיא יכולה להתחרות ביעילות המפגש הפרונטלי. אז למה ומתי בכל זאת כדאי לראות מומחה? ואיך מחפשים את המידע האמין ביותר? המומחים מייעצים.

קראו עוד: מקלקול קיבה ועד סרטן: 7 מזונות שאסור לאכול

זכרו שהמידע מיועד לאוכלוסייה הכללית

"עוד לפני שמקליקים על מקש החיפוש, חשוב להבין שהוא עלול להוביל למידע כללי, שלרוב מתאים למגוון רחב של סובלים מתופעה כזו או אחרת. גם במקרה שמדובר במקור אמין ומקצועי, האינפורמציה לעולם לא תוכל להיות ספציפית, מדוייקת, או לחילופין להוות תחליף למפגש אצל המטפל בשטח", טוען עו"ד תומר בכר, העוסק בייצוג נפגעים בתחום הרשלנות הרפואית.

בשורה התחתונה, חשוב להבין שהאינטרנט אמנם מספק מידע רחב אך הוא לא ממש יכול לבדוק לכם את הדופק וגם לא לשלוח אתכם לבדיקות המתאימות. לכן, כמובן שניתן לחפש מידע אבל יש לקחת הכל בערבון מוגבל ולא לוותר על ייעוץ פרונטלי.

חפשו מידע גם באתרים רפואיים או בגרסה העממית שלהם

"האינטרנט מכיל כמות עצומה של אתרים המתיימרים לספק מידע רפואי - חלקם מקצועיים יותר וחלקם פחות. ראשית, חשוב להבין מי מנהל את שם את התכנים. באתרים רבים ניתן למצוא מידע אודות העומדים מאחורי המילים", מסביר עו"ד בכר.

פרופ' פיני הלפרן, מנהל חדר המיון באיכילוב מחזק טענה זו. לדבריו, לצד אתרים מקצועיים המיועדים לרופאים ולאנשי מקצוע, הכתובים בשפה רפואית, ניתן למצוא מידע זמין ונגיש גם לציבור הרחב. כך למשל אתר ה" https://www.medpagetoday.com/ "  או ה https://www.cochrane.org/, השייך לממשלה הבריטית וסוקר את כל הספרות הרפואית בנושא הרלוונטי שבו הגולש מתעניין. גם ב https://www.nice.com/ " - אתר של משרד הבריאות הבריטי, ניתן למצוא את ההנחיות העדכניות ביותר לטיפול במחלות ובתופעות שונות, בהתאם למחקרים אחרונים.

ולבסוף, גם באתר משרד הבריאות הישראלי, וכן באתרי קופות החולים השונות ובפורטל הרפואה אינפומד, תוכלו למצוא מידע במגוון נושאים - החל מהנחיות לטיפול בתינוקות ועד לשימוש בתרופות. 

לעומת אלה, לא הייתי ממליץ לחפש מידע באתרים בעלי אינטרס. ניקח לדוגמה מצב שבו תהיו מעוניינים לקבל המלצות עבור שימוש בתרופות נטורופטיות שאותן מתלבטים אם ליטול. במקרה כזה,  לא הייתי מחפש תשובה לשאלה אודות יעילותם של טיפולים מעין אלה דווקא באתר המבוסס על תכנים מהסוג הזה, משום שסביר להניח ששם לא נמצא תשובות אובייקטיביות".  

היזהרו מייעוץ מקצועי ברשתות חברתיות

לא קשה למצוא בימינו קבוצות פייסבוק, למשל, המעניקות ייעוץ מקצועי בנושאים שונים. ייעוץ האקספרס נגיש וכמעט אישי, ממתין רק עבורכם - הגולשים הרעבים, ומציע פתרונות  - החל מהתמודדות עם קשיי שינה ועד לבעיות בנישואין. "כשמדובר בפלטפורמות מהסוג הזה, נדרשת ערנות יתר מצד הגולש, מאחר שהוא זה שעלול ללכת שולל אחר עצות שעשויות לא להועיל במקרה הטוב, ולגרום נזק חמור במקרה הפחות טוב", מזהיר עו"ד בכר.

"לאחרונה פורסם מקרה מצער במיוחד, במהלכו התייעצה אם לילד שסבל מסוכרת באחד מאותם דפי פייסבוק המספקים ייעוץ רפואי. למרבה הצער, בדיעבד, התברר מהפרסומים בתקשורת כי העצה שסופקה והייתה חתומה על ידי צוות העמוד, לא הייתה מספיק מקצועית ונכונה והילד נפטר כתוצאה מהטיפול.

מסיבה זו, חשוב ביותר לבדוק מי עומד מאחורי המקלדת ובכל מקרה לא להשתמש במידע כתחליף לייעוץ רפואי אישי. ניתן להיעזר בידע כללי או לקבל הכוונה, אך לא מומלץ לסמוך על הייעוץ מעבר לכך. בנוסף, כדאי לנסות לאתר מידע אודות הדמות שסיפקה את המידע ולראות אם לא מדובר בשרלטן. אם אין כל מידע ברשת אודות המומחה, העניין עלול להעלות ספק בדבר אמינותו", אומר ע"ד בכר.

פרופ' הלפרין חולק על טענה זו. לדבריו, רופאים רבים וטובים אינם מעוניינים להיחשף ברשת, ולמרות זאת אמינותם אינה נחותה מאלה המחפשים פרסום ולעתים ההיפך הוא הנכון.

הדפיסו מידע ממספר מקורות והשוו ביניהם

"רוב האנשים לא יכולים לזכור את כל המידע שקראו, ולעתים עלול להיווצר מצב של בלבול שנובע ממגוון גדול של עצות ומידע שונה", אומר פרופ' הלפרן. "לכן, כדאי להדפיס שניים עד שלושה מקורות שונים ולהשוות ביניהם. כך תקבלו תמונה רחבה וברורה יותר ולהבין האם דעה אחת מחזקת את קודמתה או שקיימות סתירות רבות מידי האמורות לעלות סימני שאלה".

אל תתפתו להקליק דווקא על תוצאות החיפוש המופיעות בראש הרשימה 

חשבו על הפעם האחרונה שבה חיפשתם מידע ברשת. באופן טבעי, סביר שתבחרו בתוצאות החיפוש העליונות ביותר. פרופ' הלפרן מזהיר מפני הפעולה האוטומטית הזאת: "לעתים דווקא מה שממוקם במעלה התוצאות הן הכתבות הממומנות והפחות אובייקטיביות. לכן, במקרה כזה, פשוט בחרו תוצאה מתחתית הרשימה וכך תגדילו את הסיכוי להיחשף למידע אמין ואובייקטיבי יותר".

"באופן עקרוני, רופא שמעניק מידע שגוי או מטעה חשוף לתביעה"

"בהיעדר חוק מסוים שמגדיר את נושא הייעוצים ברשת, לרוב ניתן למצוא בפורומים שונים  תקנון ייעוץ שמסביר את צורת ההתכתבות ואת הדגשים בעת קבלת הייעוץ. ככלל, ברגע שמדובר ברופא, הוא מחויב בהעברת מידע אמין, ולא – הוא חשוף לתביעה באופן דומה לזה שבו היה חשוף בעת העברת מידע באופן פרונטלי.

"בסופו של דבר חשוב להבין שמידע ברשת יכול להועיל אם משתמשים בו בתבונה ובזהירות, אך בכל מקרה חשוב להבין שהוא לא יכול להחליף את הפגישה האישית עם המטפל הרלוונטי", מסכם עו"ד בכר.

קראו עוד: זהירות, פציעות: איזה ספורט הכי מסוכן לכם?