המחלה שהרגה את פרס: כיצד מטפלים בשבץ מוחי?

אירוע מוחי, או "שבץ" בשפה הרפואית (CVA או Stroke), הוא אחד המחלות הקרדיווסקולריות הנפוצות ביותר בעולם, ובאופן תמידי הוא "מתחרה" עם מצבים שונים ממשפחה זו, כמו אוטם בשריר הלב, על התואר המפוקפק "המחלה הווסקולרית הנפוצה ביותר". כ-15 אלף ישראלים לוקים בכל שנה בשבץ מוחי, בממוצע אחד מכל שישה, והוא נחשבת לסיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל. מעבר לתמותה הגבוהה ישנה בעיה אחרת, האירוע המוחי עלול להוביל לנכות, וליצור מצב כרוני. למעשה, סיבוך זה נפוץ במיוחד במבוגרים, שלאחר אירוע מוחי נרחב, מאבדים יכולות בסיסיות כמו תזוזה (בדרך כלל מוגבל לצד אחד של הגוף), אכילה ודיבור.

אילו סוגים של שבץ מוחי קיימים?

ישנם שני סוגים של שבץ מוחי. בכ- 85% מהמקרים מקורו הינו בקריש דם אשר חוסם כלי דם מוחי, אלה מכונים "אירוע מוחי חסימתי". כ- 15% מהמקרים מהווים גרסה מסובכת יותר של השבץ. אלה מתרחשים עקב קרע בכלי דם מוחי ונקראים " אירוע מוחי דימומי".

מהו הגורם העיקרי להתפתחות מחלות קרדיווסקולריות?

גורם הסיכון העיקרי להתפתחות מחלות קרדיווסקולריות הוא הצטברות של משקעים שומניים, מעין פלאק (אתרוסקלרוזיס) על גבי דפנות כלי הדם. הפלאק עלול לגרום לחסימה כרונית של כלי הדם הפגוע או לחסימה מהירה שלו, המתרחשת תוך דקות ספורות במידה והוא עובר שחיקה. בחלק מהמקרים, קריש הדם שנבנה על הפלאק הפגוע יכול להתנתק, להמשיך בזרם הדם ולחסום כלי דם אחר במורד הדרך. 

באופן מפתיע מחקרים הוכיחו שהצטברות השכבה השומנית על דפנות כלי הדם מתחילה עוד בתקופת הילדות, ודגימות הראו התחלה של המחלה אפילו אצל ילדים בגילאי 5-6.

אך נתון זה אינו מעורר תדהמה נוכח אורח החיים המערבי. כך לדוגמה מחקר שהתבצע על ידי ארגון הלב האמריקאי הראה כי תזונתם של יותר מ-60% מהילדים בארצות המערב, הוגדרה כלקויה. לא זאת ועוד נמצא כי 13% מהם מעשנים, 21% מוגדרים כשמנים וכ-18% סובלים מרמות סוכר גבוהות (מצב טרום סוכרתי ויתר לחץ דם). על סמך הנתונים המדאיגים התמונה הופכת ברורה מתמיד: ניתן להבין מדוע 10% מהצעירים סובלים ממחלות קרדיווסקולריות, גיל שבו אוטם מוחי או לבבי, עלולים לגרום לתמורות חמורות ואף למוות. 

גורם סיכון משמעותי נוסף הוא הפרעה בקצב הלב (אריתמיה) . ההפרעה הנפוצה ביותר היא פרפור עליות (נקראת גם "פרפור פרוזדורים"), המאופיינת בחוסר התכווצות מלא של העליות, מה שגורם להימצאות של דם סטטי בהן (דם שאינו בתזוזה). דם סטטי נמצא בסיכון מוגבר ליצירת קרישים, וכשהם נוצרים, הם עלולים להתנתק ולהישלח למוח. מאידך, רוב החולים שסובלים מפרפור פרוזדורים כרוני מטופלים בתרופה למניעת קרישים.

קראו עוד: שיקום מרחוק: טיפול חדשני בחולים אחרי שבץ מוחי

כיצד מטפלים בקריש דם מוח?

ישנן שתי דרכים מרכזיות לטיפול בקריש דם מוחי. ראשית, מתן תרופה בשם TP-A)Tissue Plasminogen Activator). החומר הפעיל בה הינו גם המרכיב העיקרי במנגנון של פירוק קרישי דם בגוף. כ-40% מהחולים שמגיעים לבית החולים במצב של קריש דם מוחי מטופלים באמצעותה, בניגוד ל-25% בעבר. שיטת הטיפול השנייה היא צנתור מוח, שמטרתו לשלוף את הקריש ולשחרר את החסימה, בדומה לפעולה המתבצעת בהליך צנתור לב. לרוב, שיטה זו "שמורה" למקרים הקשים שבהם נחסם עורק ראשי במוח, והיא יעילה מאוד בצמצום התמותה והנכות בקרב חולים קשים. 

בעוד שחלון ההזדמנויות לטיפול בתרופה tP-A עומד על כארבע שעות, חלון ההזדמנויות לצנתור הוא כפול ועומד על שמונה שעות. זה אולי נראה כמו זמן ארוך, אבל יש לזכור שאירוע מוחי הוא מעין פצצה מתקתקת מרגע הופעת הסימנים הראשונים ועד לתחילת הטיפול. זמן זה הינו קריטי וכולל בתוכו את הזמן עד לזיהוי העצמאי של הסימפטומים על ידי החולה, הזעקת האמבולנס והפינוי, זמן הבדיקה בבית החולים וזמן ההחלטה בנוגע לאסטרטגיית הריפוי. למרות היתרון הברור של חיסכון בזמן בהזמנת אמבולנס, כ- 40% מהחולים מעדיפים להגיע למיון בעזרתם של בני משפחה או באופן עצמאי, מה שמאריך מאוד את זמן הפינוי, ובמקרה של הידרדרות במהלך הנסיעה, עלול אף להיות מסכן חיים. 

שבץ מוחי הינו סיבת המוות השלישית בשכיחותה בישראל וניצני המחלה מופיעים אף בקרב ילדים בגילאי 5-6

יפה שעה אחת קודם: 7 סימנים שיסייעו לכם לזהות אירוע מוח חריף 

מחקרים מצביעים על כך ש-90% מהלוקים בשבץ אינם מספיקים לקבל את הטיפול במסגרת חלון הזמן, חלקם הגדול בגלל טעות באבחנה או איחור בגילויה, ואכן, "זמן שווה מוח", עיכוב בהגעה לבית החולים ובקבלת הטיפול עלול להסתיים באסון גדול. הזיהוי של אירוע מוחי חריף צריך לכלול לפחות אחד מהסימנים הבאים:

1.קושי בדיבור, חזרה על מילים או דיבור בהברות מקוטעות ולא ברורות

2.חולשה בגפיים, לרוב בצד אחד (חשוב לתעד את הצד הפגוע כי זה קריטי לאבחון של כלי הדם החסום במוח).

3.פה עקום- בקשו מהחולה לחייך ובדקו האם שני צדי הפה עולים בצורה שווה. אם צד אחד נשאר למטה – זהו סימן לאירוע מוחי.

4.הפרעה פתאומית בשיווי משקל או קואורדינציה.

5.הפרעה פתאומית בראיה בעין אחת או בשתי העיניים.

6.כאב ראש חד, שהחולה לא סבל ממנו מעולם.

7.איבוד הכרה מסיבה לא מוסברת.

בכל מקרה שאתם מזהים את אחד או יותר מהסימנים הבאים– אין להתעכב! אל תמתינו שהם יחלפו. במידה והחולה בהכרה, הושיבו או השכיבו אותו בצורה נוחה עם ראש מעט מוגבה והזמינו אמבולנס בדחיפות. בזמן שאתם ממתינים להגעת הצוות, ארזו את כל המסמכים הרפואיים והתרופות שאותן החולה נוטל באופן קבוע והכינו תיק עם ציוד אישי במידה ויהיה צורך באשפוז, כל זאת על מנת לחסוך בזמן.

קראו עוד:  11 סוגי כאבי ראש שצריכים לשלוח אתכם לרופא 

כמו בכל מחלה כמעט, הטיפול הכי טוב הוא מניעה. משרד הבריאות ועמותת "נאמן" (נפגעי שבץ-מוחי) פרסמו שורה של המלצות שעשויות להקטין את הסיכון לשבץ, לרבות טיפול ביתר לחץ דם (לחץ דם גבוה מחליש ופוגע בדפנות העורקים ומאפשר יצירת שכבת פלאק), מעקב אחר רמות הסוכר בדם ואיזונן בעיקר באוכלוסיות בסיכון גבוה (חולי סכרת, סובלים מהשמנת יתר, אלכוהליסטים וחולי יתר לחץ-דם), טיפול בהשמנת יתר ורמות גבוהות של שומנים בדם (דיסליפידמיה), הפסקת עישון, צמצום צריכת אלכוהול וטיפול מונע קרישה כאשר יש הפרעת קצב עליתית. בנוסף מוזכרים גם עיסוק בפעילות גופנית, צמצום השימוש במלח וניטור מצב עורקי התרדמה (קרוטיד – עורק הצוואר) לפחות פעם בשנה. זכרו! רקמת מוח אינה יכולה להתחדש וכשחלק במוח מת, החולה יסבול מנכות למשך שארית חייו. על כן, "כשיש ספק – אין ספק", כי כל דקה קובעת.