מהפכה ווירטואלית: מהי הטכנולוגיה שתקל על חולי הפרקינסון?

עבור רובינו, הליכה שגרתית ממקום העבודה הביתה או טיול קצר בפארק, נראים כמשימה טבעית אשר אינה מצריכה חשיבה כלל.  מאידך, עבור אוכלוסיות מסוימות, כמו חולי פרקינסון או בני הגיל השלישי, הפעולה הפשוטה עשויה להיות מאתגרת ומורכבת ואף לסכן את הבריאות הפיזית. טכנולוגיית ה-V-TIME המשלבת הליכה שגרתית על הליכון עם מציאות מדומה לצורך טיפול מוטורי- קוגניטיבי, מבצעת שימוש בשיטות טיפול עתידניות כדי לספק פתרון לבעיות אלה בקרב קבוצות מסוימות. כיצד היא עובדת ובאילו אוכלוסיות נועדה לטפל? מומחה מסביר.

מהי טכנולוגיית V-TIME?

כאמור טכנולוגיית ה-V-TIME משלבת בין המציאות הווירטואלית לזו האמתית. "המטופל עולה על הליכון, ומולו מסך המציג בפניו עולם ווירטואלי. הוא רואה את רגליו זזות בסנכרון מדויק להליכה אותה הוא מבצע על גבי המסוע. על גבי המסך מוצג מעין פארק המדמה סביבה הקרובה מאוד אל המציאות, שבה ילדים משחקים, זוגות יושבים על הספסל ואחרים מבצעים ריצה שגרתית. בתוך המסלול המדומה מושתלים מכשולים רבים, שנועדו לאתגר את היכולת המוטורית- קוגניטיבית". מסביר פרופ', מנהל מרכז לחקר הליכה וניידות במרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי.

קראו עוד: חדר כושר למוח: האימונים הקוגניטיביים ששומרים על החדות 

"הנחת המחקר הייתה כי בהצבת המינון הנכון של האתגרים המוטוריים קוגניטיביים ניתן לתרגל פעולות פשוטות, כמו הליכה יומיומית פתוחה. מעשים שגרתיים אלה אמנם מתבצעים על ידי אנשים בריאים בצורה טבעית ואפילו אוטומטית, אך לבני הגיל השלישי אשר מתמודדים עם קשיים מוטוריים וקוגניטיביים פעולות אלה קשות מנשוא. ההליכון מתרגל את התת מודע. המטופל אמנם יודע כי קיימים מכשולים, בדומה לאלה המצויים בסביבת ההליכה הטבעית, אך ייצוג המציאות הווירטואלית מקל על תכנון הפעולה ואף משפר את ביצועיו". מוסיף פרופ'  הטכנולוגיה, נשענת על עקרונות מעולם הטיפול הקליני והלמידה המוטורית. ייחודיותה באה לידי ביטוי בכך שהיא מתאימה את עצמה למטופל. 

אתגר מוטורי קוגניטיבי יאפשר תרגול ואף שיפור בביצוע פעולות פשוטות, כמו הליכה יומיומית 

מיהו קהל היעד לשימוש בהליכון המציאות הווירטואלית?

בתחילתו של המחקר, לפני כשש שנים , קהל היעד היה חולי פרקינסון. בהמשך הורחבה היריעה, והטכנולוגיה נבדקה על אוכלוסיות בגיל המבוגר עם היסטוריה של נפילות וירידה קוגניטיבית. 

במחקר הרב מרכזי שנערך במסגרת תכנית Horizon 2020 של האיחוד האירופי, אשר מאפשרת לישראל לזכות במענקי מחקר ופיתוח יוקרתיים ומעניקה לחוקרים מקומיים נגישות לתשתיות מחקר רבות, בדקו החוקרים את יעילות הטיפול במציאות מדומה אל מול השימוש בהליכון בלבד בשיפור יכולות תפקודיות בגיל המבוגר והפחתה בכמות הנפילות. 

המחקר הראה כי האימון במציאות מדומה היה יעיל יותר מאימון הליכה בלבד, בשיפור התפקוד והיכולות המוטוריות והקוגניטיביות של המשתמשים, וכן הביא לירידה של כ- 40% בכמות הנפילות בקרב המתאמנים. התוצאות הראו שיפור ניכר ביכולת הקוגניטיבית מוטורית בקרב אוכלוסיית מבוגרים תוך אימון של שישה שבועות בלבד. הישגים אלה נשמרו לכל אורכה של חצי שנת המחקר. 

קראו עוד: פרקינסון: כך תדעו שהמחלה נמצאת בשלב מתקדם

התוצרים המוצלחים עודדו את החוקרים לבדוק את יעילות השיטה גם באוכלוסיות נוספות שלהן הפרעות מוטוריות וקוגניטיביות דומות. בימים אלה מתבצע מחקר נוסף הבוחן את יעילות הטכנולוגיה בקרב חולי טרשת נפוצה שמתקשים לעיתים קרובות בהליכה. בנוסף, נמצא כי היא עשויה לסייע גם לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז, זאת על ידי פיתוח ואימון יכולות הקשב והמוטוריקה.