פרקינסון: מהם הטיפולים שיעצרו את הרעידות?

מחלת הפרקינסון היא מחלה ניוונית של מערכת העצבים המרכזית, המאופיינת בהפרעות בתפקוד המוטורי שהולכות ומתגברות לאורך השנים. קיימת חשיבות לאבחון נכון ולהתאמת טיפול בהתאם לתסמיניה. למרות שעדיין לא נמצא מרפא לה, ישנם טיפולים המאפשרים התמודדות עם תסמיניה בשלביה השונים. מהם הטיפולים הקיימים וכיצד מסייעים במיתון השלכות המחלה? כתבה שלישית בסדרה.




 

מהם תסמיני המחלה? 

מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח הגורמת לפגיעה במערכת העצבים, אשר באה לידי ביטוי בהפרעות קשות ומגבלות בכל תחומי החיים. התסמינים היותר מוכרים של המחלה הם תסמינים מוטוריים, הכוללים בין השאר רעד, נוקשות, אטיות והפרעות בשווי המשקל ובהליכה. למחלה גם תסמינים שאינם מוטוריים, הכוללים בין השאר דיכאון, חרדה, שינויים בקול ובדיבור אבדן חושי הריח והטעם, הפרעות שינה, שינויים בעור, כאבים, עצירות ועוד. 

מהן דרכי הטיפול בפרקינסון? 

למרות שעדיין לא נמצא מרפא למחלה, ישנם טיפולים המאפשרים התמודדות עם תסמיני המחלה בשלביה השונים. ככל שהמחלה מתקדמת מופיעים תסמינים נוספים ויש צורך להתאים את הטיפולים בהתאם למצב המטופל.

כיום, קיים מגוון רחב של טיפולים תרופתיים (פומיים) הניתנים במהלך המחלה. כאשר המחלה מתקדמת יש צורך לעתים גם בטיפולים שאינם פומיים. לצורך כך פותחו טיפולים ייחודיים הניתנים בעזרת משאבות או הליכים כירורגיים, כמו השתלת קוצב מוחי.

הטיפולים התרופתיים:

ישנן מספר קבוצות טיפול המשמשות להקלה על תסמיני המחלה: טיפולים המעודדים יצירת דופמין, המרכיב שחסר בגופם של החולים במחלה, חומרים מפעילי קולטנים, הפועלים באופן דומה למטרת עידוד ייצור וקליטה של דופמין (אך הם בעלי זמן מחצית חיים ארוך יותר ותופעות לוואי מרובות), חומרים המעכבים את הפירוק והאינאקטיבציה של דופמין במוח ובפריפריה (אך עלולים לפגוע בתפקוד הכבד) וחומרים שנועדו לסייע בחוסר האיזון הנוצר כתוצאה מהמחלה (ניתנים בעיקר בתחילת המחלה, כאשר הסימפטומים עדיין חלשים). 

למרות שעדין לא נמצא מרפא למחלה, קיימים טיפולים שונים המאפשרים את ההתמודדות עם תסמיניה 

התרופות הדופמינרגיות כוללות:

• אגוניסטים לקולטן של דופמין - חומרים הדומים לדופמין, שהוא החומר העיקרי הגורם לתסמינים המוטוריים. פעילותם ממושכת והם יעילים במיסוך החסר המוטורי. תופעות לוואי לא שכיחות הינן הופעת תסמונות כמו מאניה, המתאפיינת בקניות יתר, הימורים והיפר סקסואליות. השלכות אלה יצריכו את הפסקת נטילת התרופות. 

• טיפול בלבודופא - חומר ההופך במוח לדופמין. הוכח כיעיל ביותר לטיפול בתסמיני המחלה. נטילתו עלולה לגרום לתנודות מוטוריות, שהן סיבוך שכיח של הטיפול, אך קיימות דרכים רבות להתמודד עם סיבוך זה.

• חוסמי האנזים  COMT - תרופות המונעות את הפירוק של לבודופא וכך יותר חומר פעיל מגיע למוח. 

• MAO inhibitors - חומרים המונעים את פירוק הדופמין, כך שהדופמין הקיים יכול להשפיע על המוח לזמן רב יותר. 

• תרופות אנטי-כולינרגיות - המשמשות בעיקר להקלה על הרעד, בעיקר כאשר אין תגובה לטיפולים שהוזכרו.

טיפולים לשלבי מחלה מתקדמים:

כאשר המחלה מתקדמת קיימים טיפולים נוספים, ייחודיים למחלה זו, אשר יכולים להביא לשיפור קליני משמעותי בתסמיניה:

• טיפול בעזרת משאבות ניידות לשימוש עצמי - ניתנות לתכנות עצמי על ידי המטופל ומאפשרות מתן תכשירים במינון מיטבי, בקצב רציף ומתמשך ובהתאם לצורך. השימוש בהן מסייע מאוד בהתמודדות היומית עם המחלה. 

• ניתוח השתלת קוצב במוח – הליך כירורגי בו מושמות אלקטרודות באזורים במוח, אשר גרויים מסייע בהתמודדות עם התנודות המוטוריות של המחלה.

לסיכום, קיימים כיום מגוון טיפולים היכולים להקל על תסמיני המחלה, אך יש לזכור כי גם פעילות גופנית וטיפולים לא תרופתיים מאד חשובים להתמודדות מוצלחת עמה

כתבות נוספות בסדרה:
איטיות בתנועה וחוסר יציבות: כל הסימנים שעלולים להעיד על פרקינסון 
שתיית קפה מונעת פרקינסון? כל המאפיינים והגורמים למחלה

הכותבת היא מומחית בכירה בנוירולוגיה, מנהלת המרכז להפרעות תנועה ופרקינסון במרכז הרפואי רמב"ם. הכתבה בשיתוף פעולה עם ערוץ הרופאים ב-YouTube. הרופאים המתנדבים בערוץ הם מומחים מובילים ממרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ. עוד על המיזם ב: www.doctorschanneltube.org.