האבחון השגוי: הופנתה לטיפול פסיכיאטרי – במקום לטיפול בקרוהן

במשך שנתיים סבלה  מור (שם בדוי, הפרטים המלאים שמורים במערכת), אם לשניים ואישה עובדת ופעילה, מכאבי בטן בלתי מוסברים, שגרמו לחייה להראות כמו סיוט מתמשך. האישה הצעירה, מלאת החיים, הפכה לאדם מיואש ועברה מרופא לרופא, מאפשרות טיפול אחת לאחרת, כדי לקבל סוף סוף פתרון למצבה.  

במהלך שנת 2012 החלה מור לסבול מכאבי בטן בלתי מוסברים. במהלך הביקורים הרבים אצל רופא המשפחה, ובהמשך גם אצל מומחה בגסטרואנטרולוגיה, התלוננה מור בעקביות על התקפי כאב קשים ויומיומיים. הרופאים אמנם רשמו תרופות שונות להקלה, אך אלה לא הביאו לפתרון מצבה. 

קראו עוד: לגזור ולשמור: מהם התנאים להגשת תביעת רשלנות רפואית בהריון ולידה? 

לכאבי הבטן התווספו לאחר מספר חודשים ממצאים מחשידים למחלה דלקתית בבדיקת גסטרוסקופיה ובהמשך, כאשר גם ממצאי בדיקת הדם הצביעו על אפשרות להתפתחות של מחלה דלקתית, העלה רופא המשפחה חשד למחלת קרוהן, והפנה את מור למומחה הגסטרו בבקשה שיבצע  בדיקת קולונסקופיה לבירור. מומחה הגסטרו התעלם לחלוטין מהמלצת רופא המשפחה, ולא ביצע את הבדיקה החיונית שהייתה מביאה לאבחון מחלת הקרוהן. 

אי ביצוע הבדיקה החיונית, הביאה להחרפת מחלת הקרוהן 

מומחה הגסטרו קבע כי בעייתה של מור נובעת ממצב נפשי. גם כאשר הופיעו אצל מור תופעות מדאיגות נוספות, כמו אבדן משקל משמעותי, נשירת שיער ואף הפסקת הוסת, רופאיה נותרו מקובעים באבחנה השגויה. מור המיואשת פנתה לטיפול פסיכיאטרי, נטלה תרופות פסיכיאטריות ללא כל צורך ואף ביצעה שינויים תזונתיים האסורים על חולי קרוהן שהחריפו את מצבה. 

מצבה של מור הלך והתדרדר, עד שבסוף שנת 2014 החליטה לפנות, על דעת עצמה, ובניגוד לחוות דעתו של רופא המשפחה, לחדר מיון. בבית החולים בוצעה למור סוף סוף בדיקת הקולונוסקופיה, שהביאה לאבחון מחלת הקרוהן. האבחון המאוחר הביא להחמרה במצבה, עד לכריתה של חלק מן המעי הדק, ואף להתפתחות של מחלת האוסטאופורוזיס כתופעת לוואי של מחלת הקרוהן. מסכת הייסורים הממושכים אותם חוותה מור גרמה לה גם לסבל מתמשך, למצוקה רגשית ניכרת ולטראומה קשה.

במקרה של מור, מהם הכשלים המרכזיים בטיפול שמהווים רשלנות רפואית? 

"במקרה של מור קיימות שתי סוגיות מרכזיות, שהופכות את המקרה למקומם במיוחד", מסבירה עו"ד שירה פרידן ממשרד כספי סרור ושות', המייצגת את מור בתביעת רשלנות רפואית. "במקרים רבים בהם אנחנו מטפלים אנו נחשפים לקלות רבה מדי בה רופאים נוטים לייחס כאבים ומיחושים לרקע נפשי. אכן, מצוקה נפשית עשויה לבוא לידי ביטוי לעתים במיחושים פיסיים, אך כדי להגיע למסקנה זו יש לשלול תחילה הסבר רפואי אחר, בכדי לא להחמיץ אבחנות רפואיות המחייבות טיפול. 

"רופאיה של מור נתנו לה את התחושה שנשללו כל הגורמים הרפואיים לכאבי הבטן ושמדובר ב'מקרה נפשי'. מכיוון שלא נמצא המקור לכאביה ולסבלה, לא הייתה לה ברירה אלא לקבל זאת. בכך נגרם לה עוול קשה ונזקים רבים: סיווגה כמטופלת פסיכיאטרית, נטילת תרופות פסיכיאטריות עם תופעות לוואי שלא לצורך, החמצת האבחנה של הגורם האמיתי לסבלה, מניעת הטיפול החיוני שהיה בו כדי לעצור את מעגל הכאבים והסבל והחמרה של מחלת הקרוהן, עם השלכות על מצבה הרפואי ועל הטיפול הדרוש".

בתמונה: עו"ד שירה פרידן, המייצגת את מור בתביעת רשלנות רפואית 

עו"ד פרידן מציינת כי הבעיה השנייה, והחשובה לא פחות, היא ביטול החשד אותו העלה רופא המשפחה - "התעלמות המומחה בגסטרואנטרולוגיה מהחשד אותו העלה רופא המשפחה ומבקשתו לבצע קולונוסקופיה", מסבירה עו"ד פרידן. "רופא המשפחה מצוי בצומת חשובה במערכת הרפואית, ונהוג לכנות אותו 'המתריע בשער'. לרוב הוא הראשון שפוגש את המטופל ובוחן את תלונתו בתחילת הבירור הרפואי. בהתאם יש חשיבות גדולה להליכי האבחנה שהוא עורך, להשערות שהוא מעלה, ולבדיקות עליהן הוא ממליץ. 

קראו עוד: "אמא שלי הוכנסה לניתוח שהוגדר פשוט - ולא יצאה ממנו"

"בנוסף, לרופא המשפחה ישנו גם יתרון על פני המומחה המקצועי, הנובע מכך שפעמים רבות יש לו היכרות מוקדמת ומתמשכת עם המטופל. הדבר מאפשר לו זווית ראייה נוספת, משום שהוא נחשף לתמונה הכללית, למשמעותם המצטברת של נתונים שנפרשו בפניו ולשינויים אצל המטופל. לכן, המידע בו הוא מחזיק עשוי לתרום לקביעת האבחנה. מן הראוי שהרופאים המקצועיים יתייחסו ברצינות להפניותיו של רופא משפחה, להשערותיו והמלצותיו". 

"סיבה נוספת בגינה צריך המומחה המקצועי להקפיד על התייחסות רצינית להמלצותיו של רופא המשפחה, נעוצה בהיררכיה של שירותי הרפואה בקהילה. למעשה, במדרג המקצועי, החלטותיהם של רופאים מומחים 'נחשבות יותר'. המומחים המקצועיים הם אלה שמתווים בירור או טיפול בתחום מומחיותם. רופאי המשפחה בקהילה נוטים לקבל את קביעותיהם מבלי לפקפק, וכך לעתים מתקבעות טעויות לאורך זמן. נדיר מאד שרופא משפחה יטיל ספק בהחלטתו של המומחה המקצועי, ויפנה להיוועצות נוספת אפילו בחלוף זמן, ומכאן הסיכון להיווצרות איחור מתמשך בהתייחסות הנכונה. מניסיוננו על פני עשרות שנים של ייצוג נפגעי רשלנות רפואית, נתקלנו במקרים  בהם טעויות כאלה התקבעו על פני שנים רבות".  

 "המקרה הנוכחי מתסכל ביותר. בשלב כלשהו, גם אם באיחור, רופא המשפחה חשד בקרוהן, בצדק רב, אך המומחה בגסטרואנטרולוגיה הרשה לעצמו לבטל את החשד, שלא בצדק וללא הסבר. רופא המשפחה לא עמד על דעתו, ושניהם המשיכו להתייחס אל המטופלת כאל 'מקרה נפשי' – הנחה קלה ונוחה, שגרמה למטופלת נזקים רפואיים וסבל רב", מסכמת עו"ד פרידן. 

כך תדעו: מתי ישנו חשד לרשלנות רפואית?

"אם אדם חושד שנפל במהלך הטיפול הרפואי כשל שגרם לו נזק, חשוב לפנות לעורך דין מנוסה בייצוג נפגעי רשלנות רפואית. האינטואיציה של המטופל חשובה, אך בכך אין די כמובן, ויש לפנות לבדיקה מקצועית לצורך בירור התחושות. הבירור בדבר קיומה של עילת רשלנות רפואית חייב להיות יסודי ודקדקני", מסבירה עו"ד פרידן.

 "עו"ד מנוסה בייצוגי נפגעי רשלנות רפואית ישמע את סיפור המקרה של הלקוח בפירוט, יאסוף את מלוא התיעוד הרפואי, ילמד אותו, ויתייעץ עם המומחים בתחומי הרפואה הרלוונטיים לצורך בירור קיומה של עילת תביעה וקבלת החלטה אם יש מקום להגשת תביעה. לא כל נזק רפואי או סיבוך שנגרם במהלך טיפול רפואי יעיד בהכרח על רשלנות. עו"ד מנוסה אמור לדעת מתי יש להימנע מהתקדמות לתביעה במקרה לא מבוסס, ולעומת זאת, לזהות עילת תביעה כשהיא קיימת, לנהל את התביעה בחוכמה ומיומנות, להוכיח אותה בבית המשפט ולהשיג את הפיצוי ההולם".