בדיקת גסטרוסקופיה - בדיקה של מערכת העיכול (Esophago-gastro-duedenoscopy, Upper Endoscopy)

תשובה: את מציינת מספר תסמינים בשאלתך. כאבי בטן, הקאות וחולשה. חשוב לדעת ממתי התחילו כאבי הבטן והיכן הם ממוקמים. כדאי לעשות ספירת דם על מנת לשלול אנמיה, שיכולה גם לגרום לחולשה עצמה וגם להצטרף למחלות מעי מסוימות. יש מספר דרכים לבדוק את נוכחותו של החיידק שאת מזכירה, שאני מניחה שכוונתך להליקובקטר פילורי. הדרך הפשוטה, והמקובלת כבדיקת סקירה, היא תבחין נשיפה. במקרים שהאבחנה לא ברורה, מגיעים גם לאנדוסקופיה, ואז אפשר לקחת ביופסיה ולבדוק בה את נוכחות החיידק. אם את סובלת מאי נוחות בבטן העליונה, ניתן לעשות ניסיון טיפולי של מספר שבועות בתרופה שנקראת לוסק ולראות אם היא עוזרת לך. בכל מקרה, בירור מסודר של הסיבות לכאבי בטן עדיף לעשות דרך גסטרואנטרולוג. בקשי הפניה מרופא המשפחה שלך. לא ציינת את מיקום הכאבים, את תדירותם ואת אופיים, אך מבחינת הגורמים לכאבי בטן, יש מגוון גדול של סיבות, כגון כיב קיבה, אבנים בכיס המרה, בעיות גינקולוגיות ועוד. עם זאת, עליך לדעת, כי בחלק גדול מהמקרים, בפרט בצעירים, לא מוצאים את הסיבה לכאבי הבטן. זו תסמונת המעי הרגיז. בקשי מרופא המשפחה שלך לשלוח אותך לבדיקות דם של ספירת דם, תפקודי כבד וכליות, ולבדיקת שתן עם תרבית. לבירור מעמיק, פני עם התוצאות לגסטרואנטרולוג. בהצלחה, ד"ר טלי צ'רנוביצקי - אינפומד

תשובה: התחושות שאתה מתאר יכולות לנבוע ממצב גופני כמו הפרעה בעיכול (דיספפסיה) העשויה לנבוע מכיב, דלקת של הקיבה, חזרת תוכן קיבה לוושט, זיהום בחיידק או בנגיף וכדומה, או כתוצאה מלחץ נפשי - תסמונת המעי הרגיז. רק היסטוריה רפואית מדוקדקת, בדיקה רפואית ובדיקות מעבדה ספציפיות (כמו גסטרוסקופיה) עשויות להצביע על הגורם המדויק לבעייתך.  ודאי שמוות של אדם קרוב ממחלה כלשהי יכול להיות גורם ללחץ ואפילו למחשבות על מחלה הדומה לזו של חברך שנפטר, ואולם, רק בדיקה רפואית עשויה לסייע בידך להבדיל בין מצב אורגני (מחלה גופנית) לבין השפעה רגשית. בברכה, ד"ר איציק לוי מומחה במחלות זיהומיות

תשובה: ייתכן שהסימפטומים שאתה מתאר נובעים מהטיפול ב- lanton. עליך להתיעץ עם הרופא הגסטרואנטרולוג שמטפל בך. ייתכן ואפשר לחזור לטיפול בלוסק או תרופה אחרת.

תשובה: מומחה לכירורגיה כללית

תשובה: המחלה אינה כרונית, אך זיהום של הקיבה בחיידק הליקובקטר פילורי יכול לחזור על עצמו. כלומר, אם טיפלת בו, הוא יכול לחזור בשנית. הליקובקטר הוא גורם להתפתחות כיב בקיבה. למונח פפטי אין הרבה להוסיף על האמור - פפטי זה כיב עיכולי, של מערכת העיכול. אני ממליצה לך לקרוא על כך באתר: http://www.infomed.co.il/ulcer.asp

תשובה: יתכן שמדובר בהמנגיומות . אנא קראי כאן: http://www.infomed.co.il/questions/q_020503_7.htm

תשובה: כיב הוא נגע דמוי לוע של הר געש בעור או בקרום הרירי שמרפד את מערכת העיכול, ומלווה בתהליכים דלקתיים, זיהומיים וממאירים. כיב בקיבה בדרך כלל מאובחן על ידי בדיקת אנדוסקופיה, כלומר באמצעות צינור עם מצלמה המוחדר דרך הפה לאיזור הקיבה, ולא על ידי אולטרסאונד, הנעשה יותר כדי לשלול גורמים אחרים לכאבי בטן. בדיקה של מציאות החיידק הליקובקטר פילורי, הידוע כגורם לכיבים, נעשית על ידי תבחין נשיפה. עוד מידע על הבדיקה תוכלי למצוא באינדקס הבדיקות של אינפומד: http://www.infomed.co.il/medTest1.asp?tID=176

תשובה: האם אמך ירדה במשקל לאחרונה? האם היא גם מקיאה? האם השלשולים מלווים בחום? האם ישנן יציאות דמיות? האם התופעות האלה מופיעות במצבי לחץ? ישנן סיבות רבות שיכולות לגרום לבעיות שאת מתארת אצל אמך. ייתכן שכאבי הבטן והשלשולים נובעים מדלקות מעיים, מתסמונת המעי הרגיז, ממחלת קרוהן, או מדלקת כיבית של המעי הגס, וכדי לאבחן את הבעיה, יהיה עליה לעבור בדיקת קולונוסקופיה. ישנן עוד סיבות היכולות לגרום למה שאת מתארת, למשל חיידק או סרטן במעיים, אך כדי למצוא את המקור, היא תצטרך לפנות לרופא המשפחה ולגסטרואנטרולוג להמשך הבירור. בהצלחה! ד"ר נעמה זנזורי - אינפומד

תשובה: שיעול שנמשך מעבר לשלושה שבועות נכנס להגדרה של שיעול כרוני. הסיבות האפשריות לשיעול זה הן רבות, ולעיתים גורמות לכך מספר סיבות יחד. במעל ל 90% מהסובלים משיעול הגורם הוא אחד מארבעה - דלקת כרונית של הסימפונות, אסתמה, זליגת הפרשות מהאף ומהסינוסים לגרון בשכיבה פרקדן (תופעה הקרויה post nasal drip) וריפלוקס ושטי, שהוא מצב בו שוער הקיבה אינו סגור דיו ותוכן קיבה עובר מהקיבה לושט וכלפי מעלה ויוצר גירוי המפעיל את מנגנון השיעול. סיבות נוספות עשויות להיות מצב לאחר זיהום ו/או בדרכי הנשימה דלקת ריאות בו באנשים מסוימים יש תגובתיות יתר של הסימפונות למשך מספר חודשים הנזקקת לטיפול במשאפים בדומה לאסתמה, רגישות למזהמים סביבתיים שונים, מחלות ריאה מסוימות ועוד. אם אין ממצא מכוון בבדיקה למקור השיעול, הרופא המטפל מבצע ברור מקיף האמור לכלול - 1. ניסיון טיפול במשאפי אף ותרופות אנטיהיסטמיניות, במחשבה על דלקת כרונית בסינוסים. במידת הצורך ביצוע צילום ו/או CT למערות הפנים וטיפול אנטיביוטי. 2. ביצוע בדיקת ספירומטריה, בדיקה המודדת את אורך הנשיפה שעוזרת לאבחן אסתמה, או בדיקת תפקודי ריאות שלמה, עם ניסיון בטיפול במשאפים ובכדורי סטרואידים במקרה הצורך. 3. בירור ריאתי הכולל בדיקה, צילום או CT, במידת הצורך - ברונכוסקופיה. 4. מתן כדורים סותרי חומצה במחשבה על ריפלוקס. רופא הגסטרו יוכל לעזור לך באבחנה האם יש גורם קיבתי לשיעול, ובוודאי יתן לך לנסות תרופות סותרות חומצה לתקופת ניסיון באם יחשוד בבעיה. הבירור והטיפול בשיעול כרוני עשוי להיות מתסכל, אך אל ייאוש.

תשובה: ריפלוקס או בלעז gastroesophageal reflux disease הינו אי ספיקת שער הקיבה וגלישה של תוכן קיבה חומצי מהקיבה לושט. התסמין השכיח ביותר הוא צרבת - אותו כאב שורף ואי נוחות מאחורי עצם החזה. תסמינים אחרים יכולים להיות ריאתיים - שיעול, צפצופים, קוצר נשימה; קשיים בבליעה; כאב גרון; צרידות; ריח רע מהפה. הושט הוא צינור שרירי שתחילתו בבסיס הלשון וסיומו בקיבה, ושתפקידו העברת המזון מהפה לקיבה. בין הושט לקיבה יש מבנה חשוב בשם LES או lower esophageal sphincter שהינו רצועת שריר ששומרת מפני עליית תוכן קיבה בחזרה לושט ומשמשת כשוער. השוער נפתח רק כאשר מזון עובר מהושט לקיבה ונשאר סגור בכל שאר הזמן. באנשים הסובלים מריפלוקס, השוער אינו סגור בחוזקה ומאפשר עליית תוכן קיבה לושט, דבר הגורם לגירוי הרירית העדינה בושט ולתסמינים האופייניים. ריפלוקס היא בעיה שכיחה מאוד. ישנן מספר סיבות התורמות להחלשות השוער- עודף לחץ במוצא הקיבה ובבטן - אכילת יתר, שכיבה מיד לאחר אכילה, עודף משקל; ישנן תרופות ומאכלים שמחלישים את השוער- קפה, מאכלים שמנים, שוקולד, אלכוהול, מיץ תפוזים, מנטה; או מצב של שבר בסרעפת ועליה של מוצא הקיבה אל מעל לסרעפת. הטיפול הלא תרופתי בריפלוקס הוא יעיל מאוד וכולל: 1. הגבהת מראשות המיטה בלילה. 2. הימנעות מאכילה ושתייה מספר שעות לפני השינה. 3. הימנעות מעישון, צריכת קפה ואלכוהול. 4. הימנעות משוקולד ומנטה. 5. שימוש בנוגדי חומצה (דוגמת Tums) שעה לאחר הארוחה, לפני השינה ולפי הצורך. 6. צמצום צריכת השומן בתזונה. 7. ירידה במשקל. 8. הימנעות מאכילת יתר וחלוקה של האוכל לארוחות קטנות ומרובות יותר במהלך היום. 9. הימנעות מלבישת בגדים צמודים סביב המותניים. אם הבעיה נמשכת למרות האמצעים הנ"ל, ניתן לקחת טיפול תרופתי. בכל מקרה מומלץ מעקב רופא המשפחה ו/או רופא גסטרואנטרולוג. [17/12/2001]