המוות יהיה רק אופציה: כיצד תיראה הרפואה ב-2050?

העולם המודרני הולך ומתפתח בקצב מסחרר. כל מי שנולד בשנות ה - 70 ודאי שמע מהוריו כיצד חיו ללא טלוויזיה ומחשב, וכנראה שהילדים של היום לא יוכלו לדמיין לעולם חיים ללא נייד או טבלט.

הקפיצות הטכנולוגיות האדירות האלה מולידות בכל יום המצאות חדשות בתחום הרפואה, שחלקן יוצרות הלכה למעשה את ההיסטוריה של מחר. 

מה אם נגיד לכם שבעוד כמה עשרות שנים תוכלו להראות כמו שתרצו, להחליף בקלות כל איבר מקולקל בגופכם בחדש ואפילו לחיות לנצח? התחזית האופטימית הזאת, וודאי תשמע לרובכם כמו תסריט בדיוני ומופרך, אך למעשה מדובר בהערכה המתבססת בחלקה על העובדה, שחלק מהטכנולוגיות האלה מתחילות לקרום עור וגידים כבר בעידן הנוכחי.

שוחחנו עם גיל עצמון, פרופ' לרפואה, גנטיקה ואפיגנטיקה של הזקנה ואריכות חיים, באוניברסיטת חיפה ובית ספר ע"ש איינשטיין בניו יורק, שניסה להעריך כיצד יראה העולם בעוד 30-40 שנה מהיום. תחזיקו חזק, כי מכונת הזמן שלנו יוצאת לדרך והיא עומדת לטלטל את עולמכם.

"אני חושב שההגדרה שמתארת בשתי מילים את מה שעתיד להתחולל בעולם הרפואה בעוד כמה עשרות שנים, היא היכולת לבחור. למעשה, בני אנוש יוכלו להחליט כיצד יראו, איזו מנת משכל תהיה להם ועד מתי ירצו לחיות על פני כדור הארץ", טוען פרופ' עצמון. "אני מעריך שהטכנולוגיות שיתפתחו במהירות הרבה ביותר, הן אלה שבהן יושקע הממון הרב ביותר, וזה יקרה באופן טבעי, על פי דרישות הקהל". 

בני אנוש יוכלו לבחור כיצד יראו, איזו מנת משכל תהיה להם ועד מתי ירצו לחיות 

בינה מלאכותית: העתיד כבר כאן

הכוונה בביטוי "בינה מלאכותית",  היא היכולת האנושית לייצר מכונה או רובוט בעל יכולות וידע על אנושי, שידע ללמוד מטעויות של עצמו, ללמד את עצמו ואף להשתפר תוך כדי תנועה.  

לדברי פרופ' עצמון, הטכנולוגיה הזאת שנשמעת לרובינו כמו חלום רווי דמיון, כבר נמצאת במרחק נגיעה. "כבר היום חוקרים בעולם את הנושא הזה, ומנסים לפתח טכנולוגיה שאמורה לשמש כשרת אישי אוטומטי, שיהווה כלי לשיפור אורח החיים של המין האנושי. אני מעריך שבשלב מסוים ייתכן שלאותו רובוט יהיו רגשות אנושיים, אם כי מלאכותיים וטכניים. וכשזה יקרה, אין מנוס מכך שאותו רובוט ישמש גם כחבר אנושי ואפילו כמאהב עבור אנשים מסוימים שיבחרו בכך. 

אין ספק שמדובר בתופעה מרתקת, החוצה גבולות מוכרים, וטומנת בחובה שאלות טכנולוגיות ואתיות רבות, שעליהן ראוי לתת את הדעת לפני שהן מתרחשות".

מחלת הסרטן: תוחלת החיים של החולים תעלה באופן משמעותי

אחד האתגרים הגדולים ביותר של האנושות, הוא לנצח את מחלת הסרטן. המחלה שכוללת למעשה למעלה ממאה סוגים שונים של מחלות ממאירות, גורמת למותם של כ – 7 מליון בני אדם בעולם. פרופ' עצמון אמנם אינו אופטימי לגבי היעלמותה של המחלה הקשה מהעולם, יחד עם זאת הוא מעריך שלא יהיה מדובר במחלה הרת גורל כפי שהיא כיום. "בגוף של כולנו נמצאים תאי סרטן 'רדומים'. השאלה היא אם או מתי הם יפרצו את תקרת הזכוכית ויהפכו לגידולים ממאירים. כיום, אחד מהאתגרים הגדולים ביותר בתחום הוא לאתר את המחלה לפני שהיא פורצת, על מנת להגדיל את סיכויי החולה להימנע או להחלים ממנה וכך להציל את חייו.

חלק מבדיקות הסקר המוצעות כיום, אכן מספקות מענה לעניין. כל אחד מאתנו יכול לבצע בדיקות לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס למשל או של סרטן השד בשלב מוקדם. האתגר האמתי הוא למצוא דרכים נוספות לאתר חלק גדול נוסף מסוגי הסרטן, עבורם טרם נמצא מענה מסוג זה.

החדשות הטובות הן שכיום חולי סרטן חיים יותר בהשוואה לתקופות מוקדמות יותר , ואני מאמין שבעוד כמה עשרות שנים תוחלת החיים של חולי סרטן תעלה ב 50-100 אחוז (כלומר, חולה שחי כיום חמש שנים מרגע גילוי המחלה יוכל לחיות בעתיד אפילו 10-20 שנה). עם זאת, אני חושש שעדיין לא ימצא פתרון עבור כל חולי הסרטן ושעדיין יהיו חולים חשוכי מרפא, גם בעוד דור".

רפואה מותאמת אישית: הטיפול ייקבע על פי הרקע הגנטי של המטופל

"בעתיד, כל נקודה בחיים שלנו תוכל להיות מותאמת לגנטיקה שלנו", מסביר פרופ' עצמון. "כבר היום עובדים על פיתוח תרופות למחלת הסרטן למשל, המותאמות באופן אישי למטופל על רקע הגנטיקה שלו, והשאיפה היא להרחיב את העניין לתחומים נוספים, לרבות תרופות למחלות נפש שיותאמו באופן דומה.  גם התזונה שלנו או תוספות המזון יותאמו לנו על פי הגנטיקה שלנו. בצורה כזו נוכל לדעת האם בני זוג מתאימים מבחינה גנטית לצורך הבאת צאצאים בריאים לעולם, שאינם נושאים מוטציות גנטיות כאלה ואחרות. למעשה, אפילו חברות הביטוח יוכלו להתאים לנו תכנית אישית על פי הגנטיקה שלנו, שלפיה נוכל להעריך גם את סיכויינו לחלות בעתיד".

קראו עוד: העתיד כבר כאן: הכל על רפואה מותאמת אישית 

ננו טכנולוגיה: הלהיט החם ברפואת העתיד

התחום המכונה "ננו – טכנולוגיה" הוא חלק מהותי ברפואת העתיד: "הכוונה היא לשימוש בטכנולוגיה מזערית (ננומטר הוא מיליארדית המטר), שתאפשר החדרת רובוטים מזעריים לגוף, אשר יוכלו לבצע פעולות שונות בעת הצורך, כגון החלפת תא שאינו תקין, טיפול נקודתי באמצעות ננו-תרופות וכדומה".

וכך זה אמור לעבוד: "חלליות קטנות יוחדרו לגוף, ויחפשו תאים סרטניים שחדרו למערכת הדם. הן יאתרו אותם ויהרסו אותם בטרם יספיקו לחדור לרקמות אחרות בגוף. באמצעות טכנולוגיה מורכבת זו, נוכל להתמודד עם תופעות ומחלות שונות. כך למשך נוכל לאתר תאים סרטניים, לנקות את ההסתיידות שחוסמת את העורקים וכך למנוע את הצורך בצנתור ואפילו לאתר וירוסים בגוף ולהתמודד הרבה יותר טוב עם מחלות זיהומיות". פרופ' עצמון מסביר שהטכנולוגיה תשמש גם ככלי מניעתי וגם כפתרון אפקטיבי עבור חולים שידרשו לעזרתה.

הנדסת רקמות: כל אחד יוכל להחליף איבר שאינו תקין בחדש

מדובר בטכנולוגיה שכבר החלה לפעול. פרופ' עצמון מסביר כיצד היא פועלת: "למעשה מגדלים תאים ורקמות בתוך סד מלאכותי, אותו מחדירים לגוף בשעת הצורך לצורך החלפת חלק פגום. אני מאמין שבעתיד נוכל להגיע ל'חנות חלפים' אנושית שתעבוד על בסיס אותה טכנולוגיה. כך למשל מי שלפתע יסבול מהפרעה לבבית כגון אוטם שריר הלב, יגיע לחנות כזאת ויחליף את החלק בלב שלא עובד בו. הכל יהיה מקוטלג לפי מק"ט, וכך באופן רובוטי למדי, נוכל להחליף תא מסוים באחר ורקמה באחת תקינה".

בימים אלה, מבוצעים מחקרים וניסויים שמטרתם לבחון את הנושא ולהבין כיצד מייצרים חלקים כמו לבלב או תאי מוח. עכשיו, תארו לעצמכם שכל מקום שיתקלקל יוכל להתאושש בקלות על ידי הטכניקה הזאת. כך חולה אלצהיימר שיסבול מאיבוד תאי מוח יוכל לאושש אותם במהרה ולחזור לתפקוד רגיל. "אגב, כיום משתמשים בשיטה בעיקר על מנת לשחזר רקמות עור במקרה של פגיעה כתוצאה משרפה.

ולא רק במקרה של אסונות: גם בנושא הרפואה האסתטית צפוי שינוי משמעותי שאמור להתבסס על אותה טכנולוגיה. אין ספק שמחסן החלפים הזה יוכל להיות זמין גם עבור אותו מנתח פלסטי, שיתבקש על ידי המטופל שלו להחליף את סוג העור שלו, את צבע העיניים או כל חלק אחר בגופו שאותו היה מעוניין להחליף, ולעשות זאת בקלות ובמהירות.

קראו עוד: רופא במרחק נגיעת מסך: הכל על טלרפואה

"בעתיד נוכל להדפיס איברים - במקום דיו יעשה שימוש באלמנטים אורגניים"

לא, זו אינה בדיחה. מדובר באחת מהטכנולוגיות פורצות הדרך שכבר בימים אלה צוברות תאוצה: הדפסה בתלת ממד. כיום משתמשים בשיטה המדוברת לטובת שחזור והשתלת עצמות, ואפילו אונות כבד.

זה עובד כך: לתוך ה'מדפסת' מכניסים אלמנטים אורגניים שמשמשים כ'דיו' אנושי היוצר רקמות אנושיות. לאחרונה הצליחו המדענים להדפיס רקמות של כליה, אך כרגע העניין נמצא בשלב ניסוי בלבד.

"אני מעריך שבעוד פחות מדור נוכל לייצר תאים חדשים. כך נוכל למשל לשחזר אברים של בן אדם שיעבור תאונת דרכים ואבריו יתרסקו. הפעולה תתאפשר על ידי שימוש בתאים של אותו אדם, של תורם, או בצורה סינטטית - בהתאם לטכניקה שתידרש. אין ספק שהעניין עתיד להפחית באורח פלא את עוגמת הנפש הנגרמת לחולים הממתינים לקבלת תרומת אברים. מעבר להיבט הרפואי המדהים, גם בהקשר זה חשוב לתת מקום לעניין האתי, שיגדיר באילו מצבים יעשה שימוש בטכנולוגיה זו שיכולותיה חוצים גבולות".

לתוך ה'מדפסת' מכניסים אלמנטים אורגניים שמשמשים כ'דיו' אנושי היוצר רקמות אנושיות

השתלת ראש? גם זה יהיה אפשרי

ככל שאנחנו מפליגים בזמן, טופחת על פנינו הידיעה שהשמיים הם הגבול. כבר היום מדברים על כך שהאופציה להשתיל ראש לבן אדם בשר ודם, היא אפשרית וקיימת. אמנם עדיין לא נעשה ניסוי על בני אדם כדי לאפשר לזה לקרות באופן פעיל, אבל בעתיד זה כנראה יקרה, ממש כמו שמשתילים לב או ראה. "למעשה אנחנו צפויים להיות יכולים להשתמש בראש של אדם שהוגדר במצב של מוות קליני ולהשתיל אותו בגוף של בן אדם המשותק מראשו ומטה. בצורה כזאת, ייתכן שנוכל להעביר מידע ממוח אחד לשני – כלומר, 'לצרוב' את כל הזיכרונות של אדם אחד, להעבירם למחשב ומשם לאדם אחר. וכעת, נשאלת השאלה האם מי שיקבל את אותן מחשבות, רגשות ואת אותו ידע של בן אדם אחר, יוגדר כאדם שהיה לפני קבלת הראש החדש.

הריון: הרחם המלאכותי יכנס לשימוש פעיל

אם טרם הספקתם לעכל את כל התובנות הקודמות, הנה עוד עובדה מדהימה שכנראה תדהים אתכם: הידעתם שכבר היום מפתחים החוקרים רחם מלאכותי? למעשה, פרופ' עצמון מסביר שהרחם הזה, שיוצר כמעין אינקובטור מתקדם, כבר הוכח כפעיל בניסוי שנערך על עכברים. "הטכנולוגיה אפשרית, אך שוב, אנחנו מגיעים לשאלה האתית – האם אנחנו מעוניינים לייצר בני אדם באמצעים מלאכותיים המנותקים מהאם? במקרה כזה, בעתיד אותה טכנולוגיה תאפשר גם לנשים בנות 80 להביא ילדים לעולם. האם הן ירצו לעשות זאת בגיל כה מתקדם רק מפני שהעניין יתאפשר? ובכן, שאלה זאת מביאה אותנו לעניין הבא:

"תוחלת החיים צפויה לעלות באופן דרמטי"

מאחר שתחום הרפואה צפוי להתקדם בצורה משמעותית, וככל הנראה נזכה להחליף איבר שמקולקל באחר, ואפילו לקבל תרופות שמתאימות לרקע הגנטי שלנו, סביר להניח שנוכל לחיות הרבה יותר.

איך זה יתאפשר? נסו לדמיין רכב שנוסע אלפי קילומטרים בשנה, ובכל שנה מחליפים לו את הגלגלים, את המנוע ואת כל מה שצריך כדי שימשיך לשמש ככלי רכב פעיל. באופן תאורטי, אפשר לעשות את זה כמעט לנצח. פרופ' עצמון מסביר איך העניין יעבוד בהקשר של בני אדם: "אני מאמין שגם את המוות נוכל לנצח במובן מסוים. אין סיבה שלא נוכל לחיות מאות שנים אם רק נחפוץ בכך. אני מניח שבשלב ראשון האופציה הזאת תהיה זמינה לאליטה שתוכל לממן אותה, ובשלב מתקדם יותר החיים האין סופיים האלה יהפכו לנחלת הכלל. למעשה, אנשים יוכלו להחליט בעצמם עד איזה גיל מתאים להם לחיות. גם בהיבט זה כמובן כרוכות דילמות אתיות ופילוסופיות רבות.

"הרופא ישמש כמתווך בין האדם למכונה"

אז אחרי שהבנו לאן מועדות פני האנושות, זה המקום לנסות להבין: האם אנחנו צפויים להמשיך לבקר את הרופא שלנו? פרופ' עצמון מעריך שכן, אך לא באותו האופן שבו אנחנו נוהגים כיום: " הרופא צפוי לשמש בעתיד יותר כמתווך בין המכונה לבין המטופל. אני מעריך שבעוד כמה עשרות שנים בן אדם שיגיע אליו, יתחבר למכונה שתוציא פלט שיפרט את כל המידע הרלוונטי אודותיו, אשר יוכל גם להמליץ לאותו מטופל  אילו תרופות עליו לטול או אילו טיפולים יתאימו לו באופן אישי. הרופא יהיה טכנולוג שיצטרך להפעיל את המכונה, וגם יוכל להמליץ ולאפשר פתרונות נוספים, הן ברמה הטכנית והן ברמה הפסיכולוגית.

"הטכנולוגיה הרפואית בעידן החדש היא כמו סוס ללא רסן. היא תמשיך לרוץ אל עבר האופק ולכבוש את היעד הבא. התפקיד שלנו כחברה אנושית הוא לשים על אותו סוס מטאפורי את הרסן המתאים, אשר ינתב אותו בהתאם לערכים ולרצונות שלנו. ואחרי הכל, חשוב לזכור: המדע הבדיוני של אתמול הוא המציאות של היום והפסה של מחר", מסכם פרופ' עצמון. ולנו נותר רק להמתין ולראות  - האם כל התחזיות האלה עומדות להתממש, ויתרה מכך, איך עתיד להראות עולם שבו כולם חכמים, צעירים ויפים לנצח?