פורום גינקולוגיה אונקולוגית (סרטן צוואר הרחם/רירית הרחם/שחלות/סרטן העריה)

הי, זו שאלה מצוינת, והרבה נשאיות BRCA1 מתמודדות בדיוק עם אותה ההתלבטות. כשמרגישים בריאים, קשה לקבל החלטה על ניתוח מניעתי. עם זאת, בנשאיות BRCA1 הסיכון המצטבר לסרטן השחלה והחצוצרות גבוה משמעותית מהאוכלוסייה הכללית, ולצערנו אין כיום בדיקת סקר שהוכחה כמצילה חיים או מאפשרת גילוי מוקדם ואמין של המחלה. לכן, מעקב בלבד (אולטרסאונד ובדיקות דם כמו CA-125) אינו מהווה חלופה בטוחה לניתוח. הוצאת החצוצרות והשחלות לאחר השלמת הילודה ובגיל המומלץ (לרוב סביב גיל 35–40 בנשאיות BRCA1) מפחיתה בצורה משמעותית מאוד את הסיכון לסרטן השחלה והחצוצרות, וגם מפחיתה את הסיכון לתמותה הקשורה למחלה. בנוסף, כאשר הניתוח מבוצע לפני גיל המעבר, יש גם ירידה בסיכון לסרטן השד. כמובן שלניתוח יש גם השלכות, בעיקר כניסה מיידית לגיל המעבר, ולכן חשוב להתאים את הטיפול לאחר הניתוח – כולל דיון על טיפול הורמונלי במי שמתאימה לכך, כדי להפחית את התסמינים ולשמור על בריאות העצם והלב. ההחלטה היא אישית, אבל כדאי לקבל אותה לאחר שיחה מסודרת עם גינקולוג/ית אונקולוג/ית שמטפל/ת בנשאיות BRCA, כדי להבין את היתרונות, החסרונות והאפשרויות המתאימות עבורך.

הי , זו שאלה חשובה מאוד. העובדה שהיה בעבר סרטן שד אינה אומרת בהכרח שהממצא בשחלה הוא ממאיר, אך היא בהחלט מחייבת בירור יסודי יותר. במקרים מסוימים קיים קשר בין סרטן השד לסרטן השחלה, במיוחד אם יש נשאות של מוטציות תורשתיות כמו BRCA1 או BRCA2, אך גם ללא נשאות רוב הממצאים בשחלה אינם מתגלים כסרטן. ההערכה מתבססת על מספר גורמים: מראה הממצא באולטרסאונד, גודלו, האם הוא ציסטי או מוצק, בדיקות דם כמו CA-125 (במידת הצורך), ההיסטוריה האישית והמשפחתית, ולעיתים גם בדיקות גנטיות אם לא בוצעו בעבר. אני ממליץ לפנות להערכה אצל גינקולוג/ית אונקולוג/ית או רופא/ת נשים עם ניסיון בהערכת ממצאים שחלתיים. ברוב המקרים ניתן להגיע לאבחנה ברורה ולהחליט האם מספיק מעקב או שיש צורך בניתוח. מאחל לך שהבירור יסתיים בבשורות טובות!

אולגה יקרה, כשיש שתי חוות דעת שונות, זה בדרך כלל לא אומר שאחת מהן שגויה – אלא שלפעמים קיימות כמה גישות אפשריות לטיפול. ההחלטה בין ניתוח פתוח לניתוח רובוטי תלויה בגורמים רבים, כמו סוג המחלה, גודל ומיקום הממצא, ניתוחים קודמים, מחלות רקע, וגם בניסיון ובמיומנות של המנתח בכל אחת מהשיטות. במצב כזה, חוות דעת נוספת ממומחה שמבצע באופן שגרתי גם ניתוחים פתוחים וגם ניתוחים רובוטיים יכולה לעזור להבין מה באמת מתאים למקרה שלך – וחשוב לבחור את הגישה הנכונה עבורך, ולא להתאים את המטופלת לשיטה.

אני בהחלט מבין את החשש. חשוב לדעת ש״סרטן הפות״ הוא שם כללי מאוד, וסוג הניתוח תלוי בגודל הגידול, במיקום שלו ובמידת ההתפשטות. כיום הגישה היא להשתדל לבצע ניתוח מדויק ומצומצם ככל שניתן, תוך שמירה על הבטיחות האונקולוגית ועל התפקוד. במקרים רבים אפשר להימנע מהניתוחים הנרחבים שהיו נהוגים בעבר, ולעיתים גם להסתפק בדגימת בלוטת זקיף במקום ניתוח נרחב של בלוטות המפשעה. ברוב המקרים המטרה היא לאפשר חזרה מלאה להליכה, ישיבה ושגרת החיים לאחר ההחלמה. כדאי להיבדק אצל גינקולוג אונקולוג שמנוסה בניתוחים מסוג זה – רק לאחר בדיקה והיכרות עם פרטי המחלה ניתן לומר מה באמת נדרש במקרה שלך.

הי, אצטרך מעט יותר פרטים. ראשית, באיזה סרטן מדובר ?

שלום סבטה, בהחלט כן. במקרים רבים, גם לאחר שני ניתוחים קיסריים וגם בנוכחות עודף משקל, ניתן ואף מומלץ לבצע כריתת רחם בגישה רובוטית. למעשה, דווקא במטופלות עם עודף משקל ולאחר ניתוחים קודמים, שבהם ייתכנו הידבקויות, לגישה הרובוטית יש לעיתים יתרונות משמעותיים. היא מאפשרת דיוק רב יותר במהלך הניתוח, ובדרך כלל כרוכה בפחות כאב, פחות סיבוכי פצע, ירידה בסיכון לזיהומים והחלמה מהירה יותר בהשוואה לניתוח פתוח. כמובן שכל מקרה נבחן לגופו. חשוב להעריך את היקף המחלה, ניתוחי העבר, מידת ההידבקויות ומצבך הרפואי הכללי, ורק לאחר מכן ניתן לקבוע מהי הגישה הניתוחית המתאימה ביותר. מומלץ להיבדק על ידי גינקולוג אונקולוג בעל ניסיון בניתוחים זעיר-פולשניים, כדי לבחור את הגישה הבטוחה והנכונה ביותר עבורך. מאחל לך הצלחה רבה ובריאות שלמה.

שלום, אני מבין את הבלבול – זו אחת השאלות החשובות והמורכבות ביותר בטיפול בסרטן השחלה, ולצערי אין תשובה אחת שנכונה לכל המטופלות. ההחלטה האם להתחיל בניתוח או בכימותרפיה לפני ניתוח היא החלטה מאוד אישית, המבוססת על מכלול הנתונים של כל מטופלת. אחד השיקולים החשובים ביותר הוא האם ניתן, כבר בניתוח הראשון, להסיר את כל המחלה הנראית לעין. במקביל, יש חשיבות רבה גם למצב הבריאותי הכללי, למצב התפקודי ולמחלות הרקע של המטופלת, ולא רק לגילה. לכן אי אפשר לומר באופן כללי איזו מהגישות נכונה יותר, מבלי להכיר לעומק את כל הנתונים הרפואיים, בדיקות ההדמיה וההערכה של אמך. לכל מטופלת צריך “לתפור חליפה” טיפולית שמתאימה בדיוק עבורה – משום שכל מטופלת היא עולם ומלואו. אני ממליץ שאמך תיבדק ותטופל במסגרת צוות גינקו-אונקולוגי מנוסה, שיוכל לשקול את כל הנתונים ולהמליץ על הטיפול שייתן לה את הסיכוי הטוב ביותר, תוך שמירה על בטיחותה. מאחל לאמך הצלחה רבה והרבה בריאות.

שלום מילה, סליחה על העיכוב בתשובה. פספסתי את השאלה. קודם כל, משמח לשמוע שיש תגובה לטיפול. שימור פוריות בסרטן רירית הרחם אפשרי במקרים מאוד נבחרים – בדרך כלל בגידול מסוג אנדומטריואידי בדרגה נמוכה, ללא חדירה לשריר הרחם וללא עדות למחלה מחוץ לרחם – ותמיד תחת מעקב צמוד של גינקואונקולוג. לשאלותייך: 1. אין כלל שאומר שמותר ילד אחד או שניים ולא ילד שלישי. השיקול אינו מספר הילדים אלא בראש ובראשונה הבטיחות האונקולוגית. אם מושגת תגובה מלאה והמצב מתאים, ניתן לשקול טיפולי פוריות, כולל IVF. עם זאת, בדרך כלל דווקא ממליצים שלא לדחות את הניסיון להרות לאחר שהושגה תגובה מלאה. 2. לגבי דחיית כריתת הרחם – כאן חשוב להיות זהירים. הטיפול ההורמונלי הוא טיפול משמר פוריות ולא תחליף קבוע לניתוח, וקיים סיכון לחזרת המחלה גם לאחר תגובה מלאה. לעיתים ניתן להמשיך טיפול בפרוגסטרון/התקן ומעקב אם רוצים הריון נוסף, אבל ההחלטה לכמה זמן היא מאוד אישית ותלויה בתגובה, בביופסיות ובמאפייני הגידול. לאחר השלמת תוכנית הילודה ההמלצה המקובלת היא כריתת הרחם. 3. לגבי החשש מפגיעה קוגניטיבית – חשוב להפריד בין כריתת הרחם לבין כריתת השחלות. עיקר החשש והמידע המחקרי לגבי השפעה קוגניטיבית בגיל צעיר קשור לכריתת שתי השחלות ולכניסה מוקדמת לגיל המעבר, ולא לעצם הוצאת הרחם. בנשים צעירות עם סרטן רירית הרחם בסיכון נמוך ניתן במקרים מתאימים לשקול בעתיד כריתת רחם תוך שימור השחלות. ולבסוף – תזונה נכונה, פעילות גופנית ומדיטציה בהחלט חשובות לבריאות ולהתמודדות עם התקופה הזו, אבל אינן מחליפות את הטיפול והמעקב האונקולוגיים. זהו מצב שבו כדאי מאוד שההחלטות לגבי הטיפול והריונות נוספים יתקבלו יחד על ידי שמכיר אותך ומומחה פוריות שמכירים היטב את המקרה שלך.

אני מבין את הדאגה, אבל חשוב לדעת שלא כל גוש בשחלה ולא כל עלייה קלה ב־CA125 מעידים על סרטן. יחד עם זאת, בגיל 60 ממצא כזה בהחלט מחייב בירור מסודר וככל הנראה ניתוח. אם עולה חשד לממאירות, חשוב מאוד שהניתוח יתבצע על ידי גינקולוג אונקולוג. הוכח כי כאשר הניתוח הראשוני מבוצע על ידי מומחה בתחום, הסיכוי לטיפול מיטבי ולתוצאות טובות יותר גבוה יותר. אני ממליץ לפנות בהקדם לייעוץ אצל גינקולוג אונקולוג, כדי לקבל הערכה מסודרת ולהחליט על הדרך הנכונה ביותר עבורך.

שלום, עצירות לאחר ניתוח לפרוסקופי לכריתת רחם היא תופעה שכיחה יחסית, ויכולה להיות קשורה להשפעת ההרדמה, משככי הכאבים, ירידה בתנועה ושינויים בתזונה בימים הראשונים לאחר הניתוח. לעיתים לוקח כמה ימים עד שהמעיים חוזרים לפעילות תקינה. עם זאת, העלייה במשקל והתחושה של “נפיחות” בפנים ובגוף אינן בהכרח קשורות לעצירות בלבד, ולעיתים הן נובעות מאגירת נוזלים לאחר הניתוח או מסיבות אחרות. אם יש גם כאבי בטן משמעותיים, הקאות, חום, בטן תפוחה מאוד או חוסר יכולת להעביר גזים – יש לפנות לבדיקה רפואית בהקדם. והנקודה החשובה ביותר: בכל שאלה או תסמין לאחר ניתוח, חשוב מאוד להיות בקשר עם הרופא המנתח. הוא מכיר בדיוק מה בוצע במהלך הניתוח, את מהלך האשפוז ואת מצבך הרפואי, ולכן הוא הכתובת הנכונה להחליט האם מדובר במהלך החלמה תקין או שיש צורך בבדיקה או בטיפול נוסף. הקשר עם המנתח לאחר הניתוח הוא חלק בלתי נפרד מהטיפול, ואין להסס לפנות אליו. מאחל לך החלמה מהירה ובריאות שלמה.