התופעה הנפוצה שגורמת לירידה בתפקוד המיני אצל גברים

20% מהגברים סובלים ממנה – אבל מעטים מאובחנים ומקבלים טיפול: מסמך הנחיות חדש, שנכתב על ידי החברה הישראלית להפרעות בתפקוד המיני (היל"ם), איגוד האורולוגים הישראלי והאגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה, קובע כי אחד הגורמים המרכזיים להפרעות בתפקוד המיני, עייפות ושינויים במצבי הרוח אצל גברים היא תת פעילות של בלוטות המין (היפוגונדיזם). כיצד תדעו אם אתם סובלים מהבעיה, איך מאבחנים אותה ומה ניתן לעשות כדי לטפל בה? כל התשובות – במדריך המלא שלפניכם.

מהו היפוגונדיזם?

היפוגונדיזם הוא מצב בו הגוף אינו מייצר מספיק טסטוסטרון, הורמון הממלא תפקיד מרכזי בבניית השרירים. היפוגונדיזם עשוי להיות מצב מולד, אך גם יכול להתפתח במהלך החיים, לרוב בשל זיהום או פציעה. השפעות התופעה והטיפול בה תלויים במקור הגורם להתפתחותה. 

היפוגונדיזם שכיח מאוד עם העלייה בגיל: בין 20%-40% מהגברים מעל גיל 45 סובלים מהתופעה, כאשר אלה בעלי עודף משקל, חולים סוכרת ומחלות מטאבוליות שונות - מצויים בסיכוי גבוה יותר למחסור בהורמוני המין.

היפוגונדיזם שניוני: המצביע על בעיה בשני חלקים במוח, ההיפותולמוס ובלוטת יותרת המוח, בכל הנוגע לייצור ההורמונים אשר גורמים לאשכים להפיק את הטסטוסטרון. 

בין 20-40% מהגברים מעל לגיל 45 סובלים מהיפוגונדיזם

על פי מסמך ההנחיות החדש קיימים מספר תסמינים שעשויים להעיד על ירידה ברמת הטסטוסטרון, לרבות ירידה בחשק המיני, הפרעות בזקפה, ירידה באיכות האורגזמה, בעיות אי פריון והיעדר תגובה לתרופות המשמשות לטיפול באין-אונות. 

קיימים תסמינים נוספים שעשויים לרמז על היפוגונדיזם, בניהם ירידה בתחושת החיוניות והמרץ, ברמת הכושר הגופני, הופעת גלי חום, עייפות ותשישות, תנודות במצב הרוח ותחושת עצבות ודיכאון, בעיות בריכוז או בזיכרון והפרעות שינה. 

בנוסף ישנם תסמינים פיזיים אשר יכולים להעיד על בעיה: אשכים קטנים מאוד, תחושת חוסר נוחות בשדיים או הגדלת שדיים גברית, אובדן שיער (באזור בית השחי והערווה), השמנה פתאומית וירידה במסת שריר ואובדן גובה - כולם עשויים להעיד על מחסור בהורמוני מין. 

כיצד מאבחנים מחסור בטסטוסטרון?

השלב הראשון באבחון היפוגונדיזם יכלול בדיקה גופנית אצל רופא הקהילה. במקרים בהם הבדיקה הגופנית מובילה לחשד להיפוגונדיזם תתבצע בדיקה לבחינת רמות הטסטוסטרון בדם. בשל העובדה שרמת הטסטוסטרון בדם בשעות הבוקר היא הגבוהה ביותר, תתבצע הבדיקה בשעות היום המוקדמות (לפני השעה 10). 

במצבים בהם ערך הטסטוסטרון שהתקבל בבדיקה יהיה נמוך מ- 12 ננומול לליטר, תתבצע בדיקת דם חוזרת לבחינת רמת ההורמון. רמות טסטוסטרון נמוכות מ-8 ננומול לליטר שהתקבלו בבדיקה השנייה מעידות על היפוגונדיזם ומחייבות טיפול. במקרים בהם רמת הטסטוסטרון שתתקבל בבדיקה השנייה תהיה גבולית (בין 8-12 ננומול לליטר), יוצע טיפול מוגבל בהיפוגונדיזם שימשך לרוב חודשים ספורים.

בדיקת רמות הטסטוסטרון אינה חיונית רק לאבחון היפוגונדיזם, אלא גם בעלת תפקיד מרכזי בכל הנוגע לניהול הטיפול בו. הבדיקה מסייעת בקביעת המינון התרופתי לטיפול בתופעה לאורך זמן.

מהן דרכי הטיפול בהיפוגונדיזם?

הטיפול במחסור בטסטוסטרון יתבצע באמצעות תכשירי טסטוסטרון שונים הניתנים באמצעות זריקה או ג'ל למריחה על גבי העור. המינון יקבע בהתאם לתסמינים השונים הניכרים אצל המטופל ולרמות הטסטוסטרון שהשתקפו בבדיקות הדם.

במקרים בהם קיימות בעיות בתפקוד המיני או תסמינים אחרים שעשויים להעיד על מחסור בהורמון, חשוב לפנות לרופא המשפחה לצורך אבחון וביצוע בדיקה לבחינת רמות הטסטוסטרון במקרה הצורך. אבחון מוקדם של היפוגונדיזם וטיפול מתאים עשויים להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים של הסובלים מהבעיה. 

המידע לציבור בחסות חברת באייר