ממצאים בכליות בסקירת מערכות: מה זה אומר והאם יש צורך בטיפול?

בדיקת סקירת מערכות מאפשרת בחינה מקיפה של איברי הגוף השונים של העובר, והיא משמשת למעקב אחר הגדילה הפיזית שלו.  מדובר בבדיקת אולטרה סאונד המתבצעת לרוב בגישה וגינלית בין השבועות ה-14-16 להריון. בדיקה זו אינה בוחנת רק את איבריו החיצוניים של העובר, אלא היא נועדה לסקור גם את איבריו הפנימיים, לרבות המוח, הקיבה והכליות. למרות שהמבנה הפיזי של העובר משתנה באופן מתמיד בתקופת ההריון, בדיקת סקירת מערכות מאפשר איתור של מומים רבים. סקירת מערכות נוספת מתבצעת בין השבוע ה-22-24 להריון. בדומה לסקירה הראשונה, גם בדיקה זו בוחנת את הגדילה הכללית של העובר ואת התפתחות האיברים השונים. שתי הבדיקות נבדלות זו מזו בכך שהן מתבצעות בשלבים שונים להריון ובכך שמתמר האולטרה סאונד מונח על קיר הבטן של הנבדקת ולא בגישה וגינאלית. 

גילוי מוקדם של ממצאים שונים בבדיקת סקירת המערכות, מאפשר תכנון של המשך ניהול ההריון, ביצוע בדיקות נוספות במהלך תשעת החודשים, תכנון מעקב אחר הממצאים עם הלידה ובמקרים מסוימים גם החלטה על הפסקת ההריון. מצבים רבים בכליות ובדרכי השתן מתבהרים יותר לאחר לידת התינוק, ועל כן חשוב לבחון במהלך ההריון ממצאים שונים באיברים אלה, אחריהם ניתן לעקוב לאחר מכן ולטפל במידת הצורך.

אילו ממצאים בכליות יכולים להתגלות בבדיקה זו ומה הם אומרים? 

הרחבת אגני הכליות

מצבים בהם נמצא אגן כליה מורחב בבדיקת סקירת המערכות, מצביעים על כך שבתוך הכליה של העובר התגלתה הצטברות שתן, שעלולה להעיד על הפרעות בניקוז הכליות. הרחבה של עד 8-6 מ"מ נחשבת לגבולית תקינה, 8 -10 מ"מ לסמן קל, וברוב המקרים תעיד על חסימה קלה בדרכי השתן של העובר שאינה מצריכה כל טיפול. מנגד, הרחבה של יותר מ-10 מ"מ, יכולה להעיד על בעיה חמורה יותר בניקוז הכליות, החל מניקוז לוקה של השופכן ועד לחסימה חלקית בשופכני הכליות. למעשה, על פי החריגה מהגבולות התקינים מנהלים את המשך המעקב במהלך ההריון. 

מצבים רבים בכליות ובדרכי השתן מתבהרים יותר לאחר לידת התינוק, ועל כן חשוב לבחון במהלך ההריון ממצאים באיברים אלה 

כליה בודדת

הניסיון והמעקב אחר ילדים שנולדו עם כליה בודדת מלמד על כך שחלים שינויים ברקמת הכליה המתפקדת, זאת בשל העובדה שמדובר בכליה בודדת. שינויים אלה עלולים להביא לירידה בתפקוד הכליה. כשליש מהילדים הנולדים עם כליה בודדת, חווים ירידה בתפקודה עם השנים. חלקם עלולים לפתח יתר לחץ דם ועל כן חשוב במיוחד לשמור על הכליה הנותרת. 

מחקרים שבוצעו בילדים שנולדו עם כליה בודדת מראים שהגבלה קלה בצריכה היומית המומלצת לפי הגיל של חלבון ומלח, מסייעים בשמירה על תפקוד הכליה עם השנים. 

מה הם הגורמים לממצאים אלו בכליות בעובר?

במידה ונמצא אחד מן הממצאים שציינו לעיל, כיצד מומלץ לפעול?

כל עוד המבנה הרקמתי של הכליה הבודדת תקין, יש צורך בביצוע מעקב בלבד במהלך ההריון ואחריו עם לידת העובר. בדומה לכך, במצבים של הרחבת אגני הכליה, כל עוד ההרחבה נמצאת בגבולות הנורמה ואין פגיעה רקמתית אין צורך בפעולות מיוחדות מעבר למעקב. 

לאחר הלידה, יש לבצע בדיקת אולטרה סאונד לבחינת מצב הכליות. בנוסף, חשוב לוודא כי אין התפתחות של זיהומים בדרכי השתן בילוד. מקרים בהם קיים זיהום בדרכי השתן מחייבים אבחון נוסף של מקור הזיהום וטיפול בו מוקדם ככל האפשר. 

באילו מקרים יש צורך בהפסקת היריון?

הכתבה בשיתוף עם ד"ר זאב קציר,  מומחה לנפרולוגיה ויתר לחץ דם במבוגרים, נפרולוגיה ילדים ורפואת ילדים. הכתבה נערכה על-ידי מערכת אינפומד.