דלג לתוכן

ורידים בולטים ברגליים (דליות) וגודש ורידי באגן: גורמים וטיפול

מהן הבעיות הנפוצות בוורידי הרגליים ובוורידי האגן, מהם הגורמים להן, אילו תסמינים יעידו על בעיות ורידים ומהן שיטות הטיפול שיסייעו בפתרון הבעיות הנפוצות? כל המידע בכתבה שלפניכם

מאת: ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי
תאריך פרסום: 10/01/2019 תאריך עדכון: 20/03/2019
5 דקות קריאה

מערכת הורידים היא מערכת צינורות שאוספת את הדם מחלקי הגוף השונים ומחזירה אותו ללב. קיימות שלוש מערכות ורידים ברגליים: 

מערכת עמוקה 

הכוללת את הורידים הנמצאים בתוך השרירים.


מערכת הורידים השטחית

הכוללת את הורידים המצויים בין העור לבין עטיפת השרירים. 


מערכת מגשרת 

הנקראת גם המערכת הפרפורנטים.




אילו בעיות ורידים נפוצות קיימות בוורידי הרגליים?

מקורן של רוב הבעיות של ורידים בולטים ברגליים הוא במערכת הורידים השטחית. הבעיה השכיחה ביותר היא אי ספיקה מסתמית: המסתמים נמצאים בכל ורידי הרגליים הגדולים ותפקידם הוא למנוע חזרה של הדם אל הרגליים מכיוון הלב.


במצב תקין, הדם הזורם בוורידים נדחף לכיוון הלב באמצעות שרירי הרגליים, והמסתמים מביאים לכך שזרימת הדם בוורידים תהיה חד כיוונית. אם קיימת אי ספיקת מסתמים, חלק מהדם חוזר או נשאר ברגליים – דבר שמעלה את לחץ הדם בוורידים השטחיים. כתוצאה מכך, נוצרת התרחבות של הורידים והופעה של דליות ורידים (ורידים כחולים הבולטים על פני עור). דליות עלולות להוביל לבצקות ברגליים, לאי נוחות בעמידה ממושכת (אשר גורמת לפגיעה בתפקוד) ולגרד בעור. סימנים אלה מחמירים בעמידה ממושכת, במזג אוויר חם, בזמן הוסת בנשים, או בהריון.

בחלק מהסובלים מבעיות ורידים וכתוצאה מלחץ ורידי מוגבר לאורך הזמן, מופיעים שינויים בעור בעיקר באזור השוקיים, הנקראים גם שינויים טרופיים. בעקבות שינויים אלה עלולים להתפתח גם כיבים או פצעים ורידיים. הכיבים עלולים לחזור ואף להזדהם והם גורמים לנזק ניכר לסובלים מהם, לכאבים, לפגיעה בתפקוד ואף לאשפוזים חוזרים ונשנים.

דליות עלולות להוביל גם לפקקת בוורידים השטחיים. פקקת ורידים היא תופעה הכוללת היווצרות של קריש דם בווריד המורחב המלווה בסימני דלקת, כמו אודם מקומי, רגישות מקומית וכאב מקומי. הסכנה במחלה זו היא התפשטותה לוורידים העמוקים, מצב שעלול להוות סכנת חיים בשל העובדה שקריש הדם עלול להגיע לריאות ולגרום לתסחיף ריאתי ואף למוות פתאומי. 

לפני שנים הדעה הרווחת הייתה כי הטיפול בדליות בנשים יתבצע רק  לאחר הלידה האחרונה. כיום הטיפול מומלץ לפני ההריונות והלידות כדי להקטין את הסיכון ואת סבלה של המטופלת. 

הבעיה השכיחה ביותר בורידי הרגליים היא אי ספיקה מסתמית




מהן דרכי הטיפול בבעיות ורידים ברגליים?

בכל הנוגע לאי ספיקה מסתמית ברגליים קיימות מספר טכניקות טיפוליות:



1. הטרשה (sclerotherapy) ורידית

במהלך הטיפול מחדירים לווריד תמיסה באמצעות מחט דקיקה לוורידים המטופלים.


קיימים שני סוגים של הטרשה: 

הטרשה על ידי תרופה נוזלית
המיועדת לוורידים קטנים המהווים לרוב בעיה קוסמטית.


הטרשה על ידי תמיסה מלחית מוקצפת עם אוויר
מיועדת לוורידים גדולים יותר לרוב לצרכים רפואיים. 



מהם היתרונות בטיפול הטרשה ורידית?

הזריקות נעשות ללא כל הרדמה או טשטוש ומיד אחרי טיפול המטופל יכול לחזור לשגרה היומית. 



מהם החסרונות?

לאחר הטיפול יש צורך בשימוש בגרב אלסטית שעלולה לגרור אי נוחות קלה. בנוסף, הטיפול דורש לרוב מספר מפגשים בהפרש של כחודש בין מפגש למפגש. 

לעיתים מתפתחת דלקת מקומית חמורה יותר באזור ההזרקה המובילה לאודם רגישות וכאב שעלולים לגרום לאי נוחות משמעותית במשך מספר ימים. סיבוך נוסף של ההזרקות עלול להיות פיגמנטציה – הופעת צבע חום על גבי העור באזור הורידים שהוזרקו. הפיגמנטציה לרוב מתבהרת ונעלמת עם הזמן, אך במקרים בודדים היא נשארת לתמיד. יש לציין כי ככל שהעור כהה יותר כך הסיכון לפיגמנטציה גדול יותר. 


2. טיפולים תרמיים

הטיפול התרמיים השונים עובדים על חימום של דופן הוריד. טיפולים אלה נועדו בעיקר לוורידים שטחיים ראשיים וישרים. השיטות התרמיות כוללות שימוש בלייזר תוך ורידי, שימוש באנרגיה חשמלית בתדר של גלי רדיו, שימוש בקיטור. 


הטיפול מתבצע על ידי החדרת צנתר אל תוך הוריד. לאחר החדרת הצנתר מתבצעת הרדמה מקומית מסביב לווריד המטופל והטיפול נעשה בזמן הוצאת הצנתר אל מחוץ לווריד, תוך כדי צריבתו מבפנים. המטרה בסוג טיפול זה , בדומה לטיפול בהטרשת קצף, היא לחסום את הורידים החולים ולנתב את זרימת הדם אל הוורידים הבריאים. 

תוצאות הטיפול התרמי בוורידים מתאימים, טובות יותר בהשוואה להזרקות קצף. כיום, המלצת האיגודים המקצועיים היא לטפל בשיטה התרמית כאשר מדובר בבעיה בוורידים הראשיים. 

ענפים או ורידים נוספים שלא נסגרו בזמן טיפול זה מטופלים על ידי הטרשת קצף או על ידי ניתוח מינורי של הוצאת הורידים המפותלים תוך כדי הטיפול התרמי עצמו. 

מהם היתרונות בטיפול התרמי?

תוצאות הטיפול התרמי בוורידים מתאימים טובות יותר בהשוואה להזרקות קצף. כיום, המלצת האיגודים המקצועיים היא לטפל בשיטה התרמית כאשר מדובר בבעיה בוורידים הראשיים. 


ענפים או ורידים נוספים שלא נסגרו בזמן טיפול זה מטופלים על ידי הטרשת קצף או על ידי ניתוח מינורי של הוצאת הורידים המפותלים תוך כדי הטיפול התרמי עצמו. 

בנוסף, מדובר בפעולה קצרה הנמשכת כשעה ומאפשרת חזרה מהירה של המטופל לשגרה. כמו כן הסיבוכים הכרוכים בטיפול התרמי נדירים. 

מהם החסרונות?

הטיפול התרמי עלול לגרום לפגיעה בעצבים שטחיים בעור שלרוב חולפת במשך עד שנה. לאחר הטיפול יכולה להיות מורגשת רגישות קלה באזור שטופל ובמקרים נדירים עלולים להיות דימומים בעור. קיים סיכוי קטן מאוד גם לפקקת ורידית עמוקה – הסכנה שקיימת בכל סוגי טיפולים בוורידים כולל ניתוח stripping.


3. טיפול בדבק ביולוגי 

הטיפול בדבק הביולוגי מתבצע בעיקרון דומה לזה עליו מבוסס הטיפול התרמי. במהלך הפעולה מחדירים צנתר לווריד המטופל, אליו מוחדר דבק מיוחד המצוי בשימוש ברפואה שנים רבות ומשמש להדבקת חתכים קטנים מאוד וגם לחסימת כלי דם חולים במוח. 


הדבק גורם להדבקת דפנות הוריד וכתוצאה מכך לחסימת הוריד המטופל. בדומה לטיפול התרמי, הדבק מיועד לטיפול בוורידים גדולים וישרים, אך לפעמים קיימת חריגה ורופאים מבצעים טיפול בדבק גם בוורידים נוספים. הענפים המפותלים זקוקים בהמשך לטיפול בהטרשת קצף או לניתוח להוצאתם, אם אינם נסגרים לאחר תקופה של מספר שבועות. 

מהם היתרונות בטיפול בדבק ביולוגי?

הטיפול בדבק אינו מתבצע תחת הרדמה ואין צורך בשימוש בגרב אלסטית לאחר הטיפול. בשונה מהטיפולים התרמיים, הטיפול בדבק אינו כרוך בפגיעה בעצבים שטחיים בעור. 



מהם החסרונות?

הטיפול בדבק גורם לתגובה דלקתית מקומית. תגובה זו צפויה לחלוף לרוב לאחר מספר ימים של טיפול באמצעות תרופות נוגדות דלקת. 





4. טיפול כירורגי 

קיימים שלושה ניתוחים המשמשים לטיפול בבעיות ורידים ברגליים:


ניתוח סטריפינג (Stripping)

הכולל שליפה של הוריד השטחי הראשי. שיטה זו חלפה מהעולם כי היא כוללת ניתוח מורכב יחסית חתכים, תפרים וזמן ארוך יותר של חזרה לשגרה. 



כריתת דליות אמבולטורית (Ambulatory Phlebectomy)

הסרת הדליות דרך חורים או חתכים זעירים. ניתוח זה נערך לרוב בהרדמה מקומית. אצל חולים מתאימים התוצאות הקוסמטיות של הניתוח לעיתים טובות יותר מהתוצאות של טיפול בהטרשת קצף. 


חשוב לציין כי ניתוח פלבקטומיה מיועד לטיפול בוורידים משניים בלבד, והוא אינו מומלץ לטיפול בוורידים ראשיים. על כן, ניתוח זה יכול להתבצע כפעולה יחידה לטיפול בוורידים המתאימים או כפעולה משלימה לטיפולים תרמיים או להזרקת דבק. 

כריתת דליות בעזרת טכנולוגיית TRIVEX

סוג ניתוחים נוסף הוא ניתוח על ידי טכנולוגיית TRIVEX. שיטה זו מאפשרת לטפל בוורידים רבים מכל הגדלים הממוקמים על שטחים נרחבים ברגליים. הניתוח מיועד לאנשים הסובלים מעודף משקל, אלה שעברו ניתוחים קודמים לטיפול בדליות, מטופלים שסבלו בעבר מפקקת ורידית שטחית, לנשים שעברו הריונות מרובים ועוד. הטיפול אגרסיבי מאוד ונערך בהרדמה מקומית, אך לא קיימת כל מגבלה בנוגע לכמות או גודל הורידים המטופלים.


החלמה לאחר ניתוח זה מתאפיינת לעיתים בכאבים משמעותיים, אך האלטרנטיבות בקבוצת חולים זו אינן מוצלחות. שיטה כירורגית זו מאפשרת לטפל גם בקבוצת החולים שאינה מועמדת לטיפולים הנוספים. 



מהן הבעיות הנפוצות בוורידי האגן? 

חסימה בוורידי האגן מתפתחת לרוב במערכת הורידים העמוקה, והיא יכולה לנבוע מלחץ חיצוני המופעל על ורידי האגן או מפקקת בוורידי האגן העמוקים. התסמינים לחסימה בוורידי האגן דומים לאלה המאפיינים חסימה בוורידי הרגליים, לרבות כיבים חוזרים, בצקות ברגליים וכאבים. למרות זאת במצבים אלה בדיקה של ורידי הרגליים עשויה להיראות תקינה. 


שיטות הדמיה שונות של האגן יראו לחץ חיצוני על הוריד, אשר מפריע לניקוז הדם מהרגליים ומהאגן עצמו או חסימתו. כמו כן, עלולים גם להופיע תסמינים שונים המעידים על גודש ורידי האגן. תסמינים אלה יתבטאו בעיקר אצל נשים בכאבים בלתי מוסברים באגן המופיעים במועד הוסת ולאחר קיום יחסי מין, והופעת דליות בפות. 

כיצד ניתן לטפל?

צנתור וורידי האגן היא שיטה הטיפול המוכרת עבור מטופלים הסובלים מפקקת בוורידי האגן או מלחץ חיצוני על וורידי האגן המוביל להפרעה בניקוז וורידי הרגליים. במהלך הצנתור מזריקים חומר ניגוד אל הווריד החולה ומשתילים תומכן (סטנט) במידת הצורך. כיום הכנסת התומכן מתבצעת תחת הכוונת טכנולוגיית IVUS  (אולטרה סאונד תוך ורידי).  היתרון בשימוש בטכנולוגיית ה-IVUS  (מומלצת ע"י איגודים מקצועיים) כפול: היא מספקת יכולת אבחון מדויקת וכן גם מאפשרת מיקום מדויק של הסטנט המושתל.


לעיתים גודש בוורידי האגן אצל נשים נגרם בשל הרחבה של ורידי השחלות בלבד. הטיפול במצב זה הוא על ידי תסחוף (embolization) אמבוליזציה של ורידים אלה בעזרת צנתור. 



הכתבה בחסות  ד"ר אלכסנדר קנטרובסקי, מנתח כלי דם בכיר במרכז רפואי הלל יפה, חדרה. עוסק בכירורגית כלי דם – מחלות ורידים ועורקים.  

האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
פרופ' סמי ניטצקי
פרופ' סמי ניטצקי כירורגיה
ד"ר עבדאלכרים עומר
ד"ר עבדאלכרים עומר כירורגיה
פרופ' יעקב שניידרמן
פרופ' יעקב שניידרמן כירורגיה
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

אולי יעניין אותך - מאמרים נוספים בתחום בריאות כללית

שאלות מתוך פורום כירורגית כלי דם

בניהולו של ד"ר אסף לבנון
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו