ערסל במקום מיטה: מחקר חדש מצא שנדנוד משפר את איכות השינה

כפי שכבר ידוע, שינה איכותית באורך של 7-8 שעות בלילה, הכרחית לבריאות שלנו. מחלות רבות, בהן מחלות קרדיווסקולריות, השמנה ולחץ דם גבוה, הן רק חלק מהסיכונים הכרוכים בשינה לקויה.

ההמלצות לאנשים הסובלים מהפרעות שינה כוללות מגוון שינויים באורח החיים, כגון ללכת לישון באותה השעה בכל לילה, להתעורר באותה השעה בכל בוקר, לבלות פחות מול המסכים לפני השינה ועוד. אך מעבר להמלצות אלו, מחקר חדש מציע כעת משהו נוסף שיכול לשפר את איכות השינה: נדנוד עדין מצד לצד, גם בקרב מבוגרים.

המחקר החדש, שהוא שיתוף פעולה של 3 אוניברסיטאות משוויץ ופורסם בכתב העת Current Biology, בדק את ההשפעות של תנועות עדינות ורפטטיביות על איכות השינה בקרב מבוגרים צעירים ועכברים.

קראו עוד: פריצת דרך במחקר על אינסומניה: מדענים זיהו 5 סוגים של נדודי שינה 

ההשפעה של נדנוד על המוח

המחקר בחן 18 משתתפים בריאים ועקב אחריהם במשך 2 לילות. החוקרים תיעדו את קצבי הנשימות ופעימות הלב של המשתתפים והשתמשו בבדיקת EEG (אא"ג) כדי לרשום את הפעילות החשמלית במוח.

בלילה הראשון המשתתפים ישנו על מיטה זזה, בלילה השני הם ישנו על מיטה יציבה. החוקרים שמו לב כי למרות שהמשתתפים ישנו טוב בשני הלילות, הם נרדמו מהר יותר כאשר היו במיטה המתנדנדת. בנוסף, היו להם זמני שינה עמוקה ארוכים יותר ופחות יקיצות קטנטנות, גורם שלעיתים קרובות קשור לאיכות שינה ירודה.

לאחר מכן, החוקרים בדקו האם התנועה העדינה השפיעה גם על התגבשות הזיכרון (קונסולידציה). לצורך כך, המשתתפים עברו מבחני זיכרון שבהם היה עליהם ללמוד זוגות של מילים בערב ולזכור אותם בבוקר למחרת. גם כאן, מצב של תנועה היה יעיל והתוצאות של המבחנים היו טובות יותר אחרי לילה של תנועה, בהשוואה ללילה במיטה יציבה.

החוקרים רואים בתוצאות אלו תולדה של שינה עמוקה המשפיעה על פעילות גלי המוח, וטוענים שנדנוד עדין עוזר בסנכרון הפעילות המוחית על פני רשתות מוחיות הנקראות thalamocortical-cortical, שלהן תפקיד חשוב בשינה עמוקה ובבניית זיכרון. 

לא רק הימנעות ממסכים לפני ההירדמות: מחקר חדש מצא כי נדנוד עדין מצד לצד עשוי לשפר את איכות השינה 

גירוי וסטיבולרי הוא המפתח

ניסוי נוסף נעשה גם בעכברים. החוקרים נדנדו את כלובי המכרסמים במהלך שנתם, והדבר סייע להם להירדם מהר יותר ולישון במשך זמן ארוך יותר. עם זאת, שלא כמו בניסוי אצל בני האדם, השינה לא הייתה עמוקה או איכותית יותר.

לטענת החוקרים, ייתכן כי השפעות הנדנוד בשינה קשורות למערכת הוסטיבולרית, מערכת שיווי המשקל. מערכת שיווי המשקל כוללת איברים חושיים באוזן הפנימית, היא מזהה תנועה וכבידה ויוזמת בעצמה תנועות לשמירה על איזון ואוריינטציה. 

לצורך הניסוי השני, החוקרים השתמשו בשתי קבוצות של עכברים לשינה עם נדנוד: קבוצה אחת עם עכברים שהמערכות הוסטיבולריות שלהם הופרעו על ידי איברים שאינם מתפקדים באוזן הפנימית; קבוצה שנייה היא קבוצת ביקורת. 

שלא כמו בקבוצת הביקורת, העכברים בקבוצה הראשונה, עם מערכת וסטיבולרית לא תקינה, לא נהנו מכל השפעה של הנדנוד במהלך השינה. החוקרים טוענים כי ככל הנראה גירוי וסטיבולרי במהלך הנדנוד פועל על רשתות עצביות האחראיות על תנודות מוחיות מסוימות במהלך השינה.

בעתיד הקרוב מתכננים החוקרים להשתמש בטכניקות מדויקות נוספות כגון אופטוגנטיקה, לצורך מעקב אחר פעילות עצבית כדי פענח את הנוירונים ואת המבנים שמקבלים גירוי מהאברים הוסטיבולרים לפני העברתם למבני מעגל השינה.

בנוסף, מיפוי בין שתי המערכות יאפשר לפתח גישות לטיפול באנשים הסובלים מנדודי שינה ומהפרעות במצבי הרוח, כמו גם באנשים מבוגרים הסובלים לעיתים קרובות מהפרעות שינה וזיכרון.