אי סבילות ללקטוז: פחות גלידות יותר גבינות קשות

לקטוז הוא סוכר החלב. אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז לא יכולים לעכל עד הסוף לקטוז. כתוצאה מכך הם עלולים פעמים רבות לסבול משלשולים, גזים ונפיחות לאחר שתיה או אכילה של מוצרי חלב. מצב זה, המכונה גם אי ספיגת לקטוז או רגישות ללקטוז, לרוב אינו מזיק, אך התסמינים בהחלט יכולים להיות לא נעימים.

מחסור בלקטז, שהוא אנזים המיוצר במעי, לרוב אחראי לאי סבילות ללקטוז. בקרב אנשים הסובלים מאי סבילות ללקטוז בדרך-כלל המחסור בלקטז יוביל לתסמינים לאחר צריכה של מוצרי חלב. אי סבילות ללקטוז היא אמנם תופעה לא נעימה, אך מרבית האנשים מצליחים לנהל מצב זה בלי לוותר לגמרי על כל מוצרי החלב.

מה התסמינים?

הסימנים והתסמינים לאי סבילות ללקטוז בדרך-כלל יופיעו כ-30 דק' עד שעתיים לאחר אכילה או שתייה של מוצרי מזון המכילים לקטוז. התסמינים הנפוצים כוללים:

• שלשול

• בחילה, ולעיתים אף הקאה

• התכווצויות בבטן

• נפיחות

• גזים

במידה ואתם חווים תסמינים אלו לאחר צריכה של מוצרי חלב לעיתים קרובות, יש לפנות לרופא.

התסמנים יופיעו לרוב כחצי שעה עד לשעתיים מצריכת מוצרי החלב ועלולים לכלול תופעות, כמו נפיחות ושלשול

למה זה קורה?

אי סבילות ללקטוז מופיעה כאשר המעי הדק אינו מייצר מספיק אנזים לקטז, שעוזר בעיכול סוכר חלב (לקטוז). 

באופן טבעי, לקטז הופך לקטוז לשני סוגים של סוכר פשוט – גלוקוז וגלקטוז – אשר נספגים בדם דרך רפידת המעי. במידה ויש מחסור בלקטז, הלקטוז בגוף עובר למעי הגס במקום לעבור תהליך של עיבוד וספיגה. במעי הגס, חיידקים באים באינטראקציה עם לקטוז לא מעוכל, והדבר יוצר את הסימנים והתסמינים שהוצגו לעיל

קראו עוד: 6 סימנים שמצביעים על כך שאתם רגישים לחלב 

ישנם 3 סוגים של אי סבילות ללקטוז:

אי סבילות ראשונית
הסוג הנפוץ ביותר של אי סבילות ללקטוז. בתחילת החיים בני אדם מייצרים הרבה לקטז, ההכרחי לתינוקות, שכן התזונה שלהם מבוססת על חלב. כאשר תינוקות מתחילים לצרוך מזון נוסף פרט לחלב, ייצור הלקטז יורד בגוף באופן טבעי, אך עדיין נשארת כמות מספקת לעיכול מוצרי חלב בתזונה של מבוגר. באנשים עם אי סבילות ללקטוז, כמות הלקטז צונחת בצורה חדה המקשה על העיכול כבר במהלך הבגרות.

אי סבילות שניונית
סוג זה של אי סבילות ללקטוז מופיעה כאשר המעי הדק מפחית ייצור לקטז לאחר מחלה, פציעה או ניתוח, שבהם מעורב המעי הדק. בין המצבים הרפואיים הקשורים למחסור שניוני בלקטוז ניתן למנות את מחלת הצליאק, מחלת הקרוהן וצמיחת יתר של חיידקים במעי. טיפול במצב הרפואי עשוי לעזור בשחזור רמות הלקטז ולשפר את הסימנים והתסמינים, אך לעיתים זה עלול לקחת מעט זמן.

אי סבילות מולדת או התפתחותית

זה אמנם נדיר, אך ישנם תינוקות שנולדים עם אי סבילות ללקטוז עקב מחסור מוחלט של פעילות לקטז. הפרעה זו היא לרוב תורשתית וצריכה להיות אוטוזומלית רציסיבית – זאת אומרת שגם לאם וגם לאב צריכים להיות גנים לא תקינים כדי שההפרעה תעבור בתורשה לילד. במקרים אחרים הנולד סובל מתת פעילות גנטית של לקטז, אשר גורמת לרמות נמוכות של לקטז בשנות הילדות. 

מאחר שהתפתחות פעילות הלקטז בעובר מתרחשת בשלב התפתחותי מתקדם יחסית, לידה מוקדמת עלולה גם היא להוביל לפעילות נמוכה של לקטז. 

טיפול

• הוספת אנזים חיצוני – תוספות של לקטז עשויות לעזור בהפחתת התסמינים בעת צריכת מזונות המכילים לקטוז, אך התגובות לתכשירים אלו משתנות לאדם לאדם.

• צריכת מוצרים דלי לקטוז – קיימים בשוק מוצרי גלידה וחלב דלי לקטוז המיועדים לאנשים הסובלים מאי ספיגת לקטוז.