חיפוש רופאים
בדיקות
מונחים
כתבות ומחקרים
ערוצי תוכן
מחשבונים
- אינפומד
- מאמרים
- מאמרים בערוץ בריאות כללית
- החיידקים שאוכלים את התרופות שלנו
החיידקים שאוכלים את התרופות שלנו
חוקרים גילו כיצד המיקרוביום שלנו משפיע על תרופות. באמצעות בחינה של התרופה לבודופה, המיועדת לחולי פרקינסון, זיהו החוקרים איזה סוג של חיידקים משפיעים לרעה על התרופה וכיצד ניתן למנוע מהם לעשות זאת. מחקר חדש
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה:
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר איתמר גנמור
מומחה בנוירולוגיה, קוגניציה והפרעות קשב
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
ד"ר אופיר לוי
נוירואימונולוגיה בכיר בביה"ח איכילוב | אבחון וטיפול במגוון מחלות נוירולוגיות | אפשרות להחזר מביטוחים פרטיים
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ד"ר אילת זרם
מומחית בנוירולוגית ילדים והתפתחות הילד, רופאה בכירה במכון לנוירולוגית ילדים בבית החולים דנה באיכילוב
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר גבי וינשטיין
נוירולוג מבוגרים ועוסק באבחון וטיפול בשלל נושאים בנוירולוגיה כללית, מתמקצע בנושא של הפרעת קשב במבוגר
פרופ' איתי לוטן
פרופ' איתי לוטן | מומחה בנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה | רופא בכיר במרכז הרפואי רבין (בילינסון) | פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב
ד"ר ודים טשליקוב
מנהל מרפאת כאב במרכז הרפואי אסותא - סמסון, אשדוד
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
פרופ' אביזוהר (זהר) ארגוב
ד"ר יפעת ויגיסר
מומחית לנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
ד"ר איתי טוקטלי
מנהל השירות לנוירוסטימולציה, היחידה לאפילפסיה בילדים, המכון לנוירולוגיה ילדים, מרכז הרפואי תל אביב, בית החולים דנה־דואק לילדים
ד"ר סלים מנסור
מומחה בנוירולוגיה ורופא בכיר במאיר, עוסק בהפרעות תנועה. אבחון, ייעוץ וטיפול במרפאה פרטית, בביקורי בית ואונליין, בתיאום מראש
מרכז גלאי
מומחים בקשב וריכוז | מכל מקום בארץ | ייעוץ בוידאו | תור מידי מהיר | אפשרות להחזר כספי מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר יעקב נובוטני
רופא בכיר מומחה בכירורגיית כלי דם, מנהל שירות מחלות אבי העורקים וסעיפיו. מתמחה בניתוחים וצינטורים של מפרצת, חסימות בכלי דם מרכזיים ופריפארים.
ד"ר הדס מאירסון
נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
מחקר חדש של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה, אשר פורסם בכתב העת Science, טוען כי חיידקים יכולים לפרק תרופות ופעמים רבות זה מלווה בתופעות לוואי. במילים אחרות – החיידקים מונעים מהתרופה להשיג את המטרה שלה, היא יכולה לא להועיל ואולי אף להיות רעילה.במחקרם, תיארו החוקרים דוגמה קונקרטית איך המיקרוביום (כל סוגי חיידקי הגוף) יכול להפריע לתרופה להשפיע על הגוף.
החוקרים התמקדו בתרופה לבודופה המיועדת לטיפול בפרקינסון, ולצורך כך החוקרים הגדירו את קבוצת החיידקים האחראית להשפעה הזו ואיך ניתן לעצור הפרעה זו.
מחלת הפרקינסון תוקפת את תאי עצב במוח אשר מייצרים דופמין, חומר שבלעדיו הגוף עלול לסבול מרעידות, נוקשות בשרירים, בעיות בשיווי המשקל ובקואורדינציה.
מחקר חדש של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת קליפורניה טוען: חיידקים עלולים להשפיע על יעילותן של תרופות שונות
יעילות התרופה לפרקינסון
לבודופה היא תרופה אשר עוזרת לגוף לשחרר דופמין למוח כדי להקל על התסמינים. אלא שרק 1-5% מהתרופה מגיעים למוח. מספר נמוך זה משפיע על יעילות התרופה, המשתנה בין החולים. העובדה שאנזימים בגוף מפרקים תרופה זו במעיים ומונעים ממנה להגיע למוח, אינה חדשה. בשל כך, תעשיית התרופות הוציאה תרופה חדשה בשם קרבידופה, שמטרתה לחסום את המטבוליזם של לבודופה. נראה ששילוב שני הטיפולים הביא לתוצאות טובות יותר.
ועדיין, הרבה מהמטבוליזם של זה עדיין לא ידוע וההשפעה משתנה בין החולים – לא רק שהטיפול פחות יעיל למטופלים מסוימים, לבודופה שהופך לדופמין מחוץ למוח עלול לגרום לתופעות לוואי, בהן בעיות חמורות במערכת העיכול ובקצב הלב. אם רק מעט מהתרופה מגיעה למוח, למטופלים בד"כ גם יהיה קשה יותר לנהל תסמינים אלו.
קראו עוד: האם הפרעה דו קוטבית מעלה את הסיכון ללקות בפרקינסון?
האם חיידקים אחראים לאי יעילות התרופה?
החוקרים מאמינים שחיידקים הם אלה שעומדים מאחורי אי היעילות של התרופה. מאחר שמחקרי עבר הראו שאנטיביוטיקה משפרת את התגובה של מטופל ללבודופה, חוקרים שיערו שחיידקים הם ככל הנראה אחראים לכך.
ועדיין, לא זוהה איזה סוג של קבוצת חיידקים כנראה אחראית לכך, איך זה קורה ולמה בעצם. במחקר זה, החוקרים בחנו את הנושא הזה.במהלך המחקר החוקרים זיהו זן אחד של חיידקים בשם אנטרוקוקוס פקאליס (E. faecalis) שבכל פעם אכל את הלבודופה. בכך למעשה קשרו החוקרים בפעם הראשונה את התרופה לזן של חיידקים המשפיעים עליה.
בנוסף, החוקרים גילו מולקולה בשם AMFT אשר מסוגלת לעכב חיידק זה מפעילות מטבולית, בלי להרוג את אותו, וזאת באמצעות טירגוט האנזים שלו. בניסוי עם עכברים המולקולה הראתה יכולת חסימה של המסלול שדרכו האנזימים של החיידקים פירקו את התרופה.
גילוי זה מאפשר פיתוח עתידי של סוג תרופות חדשות שעשויות לשפר את התגובה של מטופל ללבודופה. מבחינה מעשית זה אומר שחולי פרקינסון ככל הנראה יצטרכו לצרוך עוד תרופה, בנוסף ללבודופה וקרבידופה. לצד זאת, חשוב לציין שהדרך עדיין ארוכה עד פיתוח תרופה זו.
האם המאמר עניין אותך?
שאלות מתוך פורום אפילפסיה
-
-
תשובת מומחה
פיקומפה
-
אפילפסיה
-
איפיליפסיה
-
-
-
תשובת מומחה
רמת קפרה בדם
-
בדיקת רמת קפרה בדם
-
רמת קפרה בדם
-
כמות קפרה בדם
-
תגובה
-
בדיקת קפרה בדם
-
הובחנתי באפילפסיה לפני כחודשיים פעם ראשונה בגיל 73
-
