גידולים נוירואנדוקרינים במערכת העיכול: סוגים, אבחון וטיפול

גידולים נוירואנדוקרינים (NET ‏Neuroendocrine tumors) הם גידולים שמקורם בתאים נוירואנדוקרינים המהווים חלק מהמערכת הנוירואנדוקרינית המפושטת. תאים אלה מפוזרים באיברים שונים וגוף, בהם הקיבה, המעיים, הריאות והלבלב. ברוב המקרים, גידולים אלה מאופיינים בהתנהגות ביולוגית טובה מאוד, כלומר מהלך התפתחותם הוא איטי. עם זאת, גידולים נוירואנדוקרינים מסוימים מצויים בצד השני של הספקטרום והם בעלי מהלך מחלה אלים. ייחודם של הגידולים  הנוירואנדוקרינים  נעוץ בכך שחלק גדול מהם מייצרים ומפרישים מגוון רחב של חלבונים והורמונים שיכולים להשפיע על סימני המחלה.

קיימים מספר סוגים של גידולים נוירואנדוקריניים:

גידולי קרצינואיד

מקורו של הביטוי קרצינואיד  (Karcinoid) הוא בביטוי הגרמני Kliener cancer  שמשמעותו ״סרטן קטן או סרטן לא אלים״. קרצינואיד הוא גידול של המערכת הנוירואנדוקרינית שעלול להתפתח באיברים שונים, בעיקר באיברי מערכת העיכול (קיבה, מעי דק, רקטום ועוד). 

גידולי הקרצינואיד מאופיינים לרוב במהלך מחלה איטי ולעיתים יחלפו שנים עד להופעת התסמינים ואבחון מחלה. עם זאת, לעיתים הגידול מתאפיין במהלך מחלה אלים והוא עלול להתפשט במהירות לאיברים סמוכים. 

תסמיני הקרצינואיד משתנים בהתאם למיקום הגידול  וליכולתו לייצר את הורמון הסרוטונין. חלק מגידולים אלה אינם מובילים להתפתחות תסמינים משמעותיים ועל כן הם מתגלים במהלך בדיקות שגרתיות. גידולי קרצינואיד המתפתחים באיברי מערכת העיכול עלולים לגרום לכאבי בטן, לבחילות והקאות ולשינויים בתדירות היציאות. במקרים מסוימים עלולה להתפתח תסמונת קרצינואיד – מצב הנובע מייצור עודף של הורמונים בשל הגידול. התסמונת מתבטאת בכאבי בטן קשים, שלשולים, הסמקה, קשיי נשימה ואף עלולה להוביל לפגיעה במסתמי הלב ואף לאי ספיקת לב.

גידולים נוירואנדוקרינים שמתפתחים בלבלב

הגורם להתפתחות גידולים אלה אינו ידוע במלואו, אך מקורם של חלק מגידולי הלבלב (בין 10-15% ) נעוץ בתסמונות גנטיות משפחתיות. קיימים מספר סוגים של גידולים נוירואנדוקרינים של הלבלב אשר עלולים לגרום לתסמינים שונים:

אינסולינומה  (Insulinoma) 

גידול שמקורו בתאי בטא של הלבלב. תאי הגידול מפרישים כמות מוגברת של אינסולין לדם (ההורמון אשר אמון על העברת הגלוקוז אל התאים על מנת לאפשר להם להשתמש בו לשם הפקת אנרגיה), דבר שעלול להוביל להיפוגליקמיה (ירידה ניכרת ברמות הגלוקוז בדם). 

גסטרינומה (gastrinoma) 

גידולים אלה מתפתחים לרוב בלבלב ובתריסריון והם מפרישים כמות עודפת של ההורמון גסטרין אשר גורם להתפתחות תסמונת זולינגר אליסון המתבטאת בכיבים מרובים בקיבה ובשלשולים. 

כיצד ניתן לאבחן?

במקרים בהם יש חשד להתפתחות של גידול קרצינואיד, ניתן לבצע בדיקות דם לאבחון רמות הסרוטונין וכרומוגרנין  A. לעיתים תתבצע גם בדיקת שתן לאיתור רמות מוגברות של HIAA5 – חומר כימי המהווה תוצר פירוק של סרוטונין. ברוב המקרים תתבצע גם סריקת Positron Emission Tomography) PET).  אבחון גידולי NET  שהתפתחו בלבלב יתבצע באמצעות בדיקת סי-טי או בעזרת הדמיית אולטרסאונד. ללא כל תלות בסוג הגידול ובאיבר בו התפתח, לצורך אבחון סופי ולשם בחינת קצב התקדמות המחלה תתבצע ביופסיה.

מהן דרכי הטיפול?

טיפול כירורגי

הטיפול הראשון והמוביל בגידולים נוירואנדוקרינים הוא ניתוח לכריתת הגידול. הטיפול הכירורגי יבחר לרוב בחולים בעלי גידול ממוקם שמצבם הבריאותי מאפשר להם לעבור ניתוח.

טיפולים תרופתיים ממוקדים בגידולי קרצינואיד

אנלוגים לסומטוסטטין
זריקות של אנלוגים לסומטוסטטין יינתנו בגידולי קרצינואיד בעלי קולטנים לסומטוסטטין. טיפולים אלה מסייעים במיתון רמות ההורמונים המופרשים מתאי הגידול ובשיפור בתסמיני המחלה. בנוסף, מחקר שבוצע ב-2009 הראה כי טיפול זה הוביל להארכת חייהם של מטופלים שאינם ברי ניתוח בכ-6 חודשים, זאת בהשוואה למטופלים שלא קיבלו את הטיפול.

טיפול PRRT 

טיפול קרינתי ממוקד המשתמש גם הוא בקולטנים לסומטוסטטין המצויים על גבי דפנות תאי הגידול. באמצעות שימוש באנלוג לסומטוסטטין ובחומר רדיו אקטיבי ניתן להקרין את תאי הגידול באופן ממוקד וכך לחסלם. אנשים שסובלים מבעיות לב, כליות או כבד אינם מועמדים לטיפול זה. חשוב לציין כי הטיפול הקרינתי כרוך באשפוז והוא מערב סיכונים שונים, לרבות ירידה בתפקודי הכליות. 

טיפול בגידולים נוירואנדוקרינים של הלבלב 

אברולימוס - Everolimus

תרופה המעכבת את חלבון mTOR  המשתתף בתהליכי חלוקת התא. במחקרים שונים שבחנו את השפעת התרופה בחולים עם גידול בלבלב נמצא כי התקופה ללא חזרת המחלה התארכה, זאת בהשוואה לאלה שלא קיבלו את הטיפול התרופתי. לאחר כשנתיים ממתן התרופה נמצא כי כ-30% מהמטופלים שקיבלו את הטיפול נשארו בחיים, זאת לעומת 9% מהחולים שלא קיבלו את הטיפול התרופתי הממוקד. 

למרות יתרונותיה של התרופה בהארכת חיי החולים, יש לציין כי היא אינה חפה מתופעות לוואי, בהן שלשולים, עייפות, זיהומים שונים ועלייה ברמות הסוכר בדם. 

סוניטיניב - Sunitinib

תרופה זו מעכבת אנזימים מסוימים האמונים על שגשוג תאי הגידול והיא נועדה לטיפול בחולים בעלי גידול נוירואנדוקריני שמקורו בלבלב. מחקר קליני שבחן את יעילות התרופה מצא כי התקופה שבה לא הייתה התפתחות של הגידול עמדה על כ-11 חודשים, זאת בהשוואה ל-5 חודשים בקבוצה שלא קיבלה את הטיפול התרופתי. 

טיפול כימותרפי

כ-30% מגידול NET של הלבלב יגיבו לטיפול כימותרפי. 

אם התפתחו גרורות בכבד שמקורן במערכת העיכול או בלבלב בכמות מרובה שאינה ניתנת לניתוח ישנן מספר אפשרויות: 

1. כריתת כבד 

2. אמבוליזיציה, כימו-אמבוליזציה או רדיו-אמבוליזציה של הכבד

טיפול שניתן ישירות לכבד וגורם להפחתת זרימת הדם לגרורות ועל ידי כך להשמדתן. טיפול זה מסייע בהקלה על התסמינים ולעיתים רחוקות הוא אף עשוי להוביל להעלמות המחלה.