סרטן הקיבה (Stomach Cancer)

החיידק הליקובקטר פילורי אכן נוטה לחזור לפעמים, במיוחד במקרים בהם נמצא כי החיידק עמיד לאנטיביוטיקות מסוימות. קודם כל יש להקפיד ליטול את הטיפול כדרוש ולסיים אותו. עוד דבר הוא לזהות את החיידק העמיד (על ידי תרבית מהביופסיה) ואז לקבל אנטיביוטיקה יותר ספציפית. לא ציינת אם ביצעת זאת ואם הטיפול החוזר כלל אנטיביוטיקה אחרת. בקשר לסרטן הקיבה, ישנם מחקרים המראים כי יש קשר בין זיהום על ידי החיידק הליקובקטר פילורי לבין התפתחות סרטן הקיבה. הימצאות החיידק מגדילה פי 6 את הסיכוי לחלות בסרטן הקיבה. טיפול להכחדת החיידק מוריד את הסיכוי לכך. בברכה, ד"ר קרן גלרון - אינפומד פתח בחלון חדש

בכמותרפיה משתמשים בדרך כלל במקרים בהם הגידול בקיבה אינו נתיח, או כאשר ישנן גרורות ואין ביכולתו של ניתוח להועיל. כדאי לך לאמת את הדבר עם הרופאים המטפלים. ברפואה תמיד ישנם מחקרים חדישים ואסטרטגיות טיפול שונות. תשובה מהימנה ביותר לגבי אופי הגידול ומצבה של אימך תקבל ממי שמטפל בה. תשובה נוספת העוסקת בעניין: http://www.infomed.co.il/questions/q_080507_13.asp פתח בחלון חדש

ידוע זה מכבר כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכוי לחלות בסרטן המעי הגס, אולם רק מחקרים מעטים בדקו אם פעילות גופנית משפיעה לטובה על חולים ששרדו לאחר סרטן המעי הגס. מחקר חדש בדק את שיעורי התמותה הכללית ואת שיעורי התמותה הקשורה בסרטן המעי הגס בקרב 668 גברים עם רקע של סרטן המעי הגס בדרגה 3-1 (ללא גרורות), בהתאם לפעילות הגופנית לאחר האבחנה. מבין המשתתפים במחקר, כמחצית עסקו בפעילות גופנית באופן סדיר. התברר כי תוחלת החיים של אלו שעסקו הרבה בפעילות גופנית גדולה משל אלו שלא עסקו בפעילות גופנית. נמצא, כי הסיכון לתמותה הקשורה בסרטן המעי נמוך ב-53% בקרב גברים שביצעו פעילות גופנית שבועית שוות ערך ל-9 שעות הליכה במהירות ממוצעת, לעומת גברים שביצעו שעה ומטה של פעילות כזאת בשבוע. התועלת של פעילות גופנית נצפתה ללא תלות בגיל, בדרגת המחלה, במדד מסת גוף (BMI), בשנת אבחנה, במיקום הגידול או בדרגת הפעילות הגופנית לפני האבחנה. המחקר פורסם בכתב העת Archives of Internal Medicine. האם אנטיביוטיקה יכולה לסייע במניעת סרטן? cמחקר חדש שערכה ד"ר רינה רוזין-ארבספלד מאוניברסיטת תל אביב, נבדקה השפעת אנטיביוטיקה ממשפחת המקרולידים (המשמשת, בין השאר, לטיפול בציסטיק פיברוזיס) על התפתחות סרטן המעי הגס. האנטיביוטיקה נוסתה על עכברים בלבד. מהתוצאות עולה כי האנטיביוטיקה יכולה לעכב צמיחה של פוליפים. בנוסחתה הנוכחית, ב-80% מהעכברים הביאה התרופה לצמצום גודל הפוליפים, ואורך חייהם של העכברים שקיבלו היה גדול ב-30% בממוצע מזה של עכברים שלא קיבלו את התרופה. החוקרים סבורים כי על ידי שינוי נוסחת התרופה, היא תוכל לשמש למניעה של המחלה, וייתכן שמינון גבוה יותר אף יוכל לשמש לטיפול במחלה, בשילוב כמותרפיה והקרנות. בימים אלו נמצאים החוקרים במגעים להתחלת מחקרים קליניים בבני אדם, ומעריכים שאישורה לא יתקל בקשיים היות שהתרופה כבר אושרה לשימוש בבני אדם. האם ויטמין D מקטין את הסיכון לסרטן המעי הגס והחלחולת? מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת BMJ בדק נתוני מחקר מקיף שכלל כחצי מליון משתתפים מ-10 מדינות במערב אירופה שנמצאו בסיכון לחלות בסרטן המעי והחלחולת. החוקרים בחנו את הקשר בין רמת וויטמין D בדם הנבדקים לבין אלו של משתתפים בריאים. מתוצאות המחקר עולה כי במשתתפים עם הרמה הגבוהה ביותר של ויטמין D בדם היתה ירידה של קרוב ל-40% בסיכוי לחלות בסרטן המעי והחלחולת בהשוואה למשתתפים עם הרמה הנמוכה ביותר של ויטמין D. החוקרים מציינים כי עדיין אל ברור אם תוספי וויטמינים הם הפתרון הנכון להעלאת רמות הוויטמין D, או שיש להקפיד לשם כך תזונה נכונה, והם מזהירים כי ההשפעות ארוכות הטווח של נטילת מינון גבוה של ויטמין D עדיין לא נחקרו. היות שנחוץ לשם כך עוד מחקר, עדיין לא גובשו המלצות לציבור. ענבים, פירות יער וקטניות והסיכון לחלות בסרטן המעי הגס מחקר חדש שנערך בהולנד ופורסם לאחרונה ב International Journal Of Cancer מצא כי צריכת פלבנואידים מספקת הגנה מסוימת מפני סרטן המעי הגס והחלחולת לגברים ונשים במשקל תקין. פלבנואידים הם חומרים הנמצאים בסוגי מזון שונים. במחקר השתתפו 120,825 גברים ונשים בגילאי 69-55 שמילאו שאלונים בנוגע להרגלי התזונה שלהם ונמצאו במעקב במשך 13 שנים. במהלך התקופה הזו חלו 1,444 גברים ו-1,401 ונשים מתוכם בסרטן המעי הגס או בסרטן החלחולת. מהמחקר עולה כי לצריכה הגבוהה ביותר של סוגים של פלבנואידים יש קשר לסיכוי קטן יותר לפתח סוגי סרטן אלו בקרב בעלי משקל תקין. בקרב גברים ניכרה השפעתם של פלבנואידים המצויים בפירות יער, ענבים, שוקולד מריר, תה, יין אדום וסוגים שונים של קטניות. בקרב נשים נמצאה השפעה של פלבנואידים הנמצאים בבצלים, תפוחים, אגסים, תה, יין ומיצי פירות. החוקרים מציינים כי יש להמשיך לחקור על מנת לפענח את המנגנון שבו פועלים חומרים אלו להפחתת הסיכון לסרטן המעי הגס, ואת האופן שבו משפיע עליו המשקל. פתח בחלון חדש