גידולים נוירואנדוקרינים

הגידולים הנוירואנדוקרינים מהווים קבוצה של גידולים המורכבים מתאים נוירואנדוקרינים אשר מפוזרים בכל האיברים בגוף ויוצרים את המערכת הנוירואנדוקרינית המפושטת. תאים אלו נמצאים הן בבלוטות אנדוקריניות המפרישות הורמונים (לבלב, יותרת הכליה, יותרת המוח, בלוטת התריס, בלוטות יותרת התריס), והן באיברים שאינם אנדוקריניים (ריאות, מערכת העיכול, עור, כבד, דרכי המרה ואחרים).

התאים הנוירואנדוקרינים מכונים כך בשל דמיונם, הן לתאים האנדוקרינים האפיתלים שמהם מורכבות בלוטות ההפרשה הפנימית, והן לתאי העצב (נוירונים). בדומה לתאים האנדוקריניים הקלאסיים הם מכילים הורמונים, ועם זאת הם מכילים גם חלבונים שאינם הורמונים האופייניים לנוירונים.

הגידולים הנוירואנדוקרינים רבים ושונים מבחינת מיקומם התנהגותם וכינוייהם, אך ניתן לסווגם לשתי קבוצות עיקריות על סמך מראם כפי שהוא משתקף במיקרוסקופ אור: גידולים עם מראה אפיתלי וגידולים עם מראה של תאי עצב. (ראו טבלה).

שני סוגי הגידולים ממאירים ברובם או בעלי פוטנציאל לממאירות.

גידולים עם מראה אפיתלי: מבין הגידולים האפיתלים רק אדנומה (Aden ביוונית בלוטה) של יותרת המוח, ואדנומה של בלוטת יותרת התריס הם גידולים שפירים המאופיינים על ידי גדילה איטית והיעדר גרורות. במבנה המיקרוסקופי שלהן ובתכונותיהן ההורמוניות, האדנומות דומות לרקמת האיבר שבו הן מופיעות.

הגידול הממאיר ביותר בקבוצה האפיתלית הוא סרטן נירואנדוקריני בעל תאים קטנים - Small cell carcinoma (Karkinos ביוונית סרטן). שאת זו מורכבת מתאים צפופים בעלי ציטופלסמה דלה מאוד, מגרעינים קטנים קהים בעלי חלוקות מרובות (שהן סימן להתרבות תאים מהירה), ומאזורי נמק נרחבים. גידול מסוג זה יכול להתפתח בכל איבר, אך בריאה הוא שכיח מאוד וקשור באופן מובהק לעישון סיגריות. כ-25%-15% מסך הגידולים הממאירים של הריאה הם גידולים מסוג זה, המאופיין בהתפתחות מוקדמת של הגרורות ובשיעור תמותה גבוה. סרטן בעל תאים קטנים רגיש לכימותרפיה ולכן חשוב להבדילו מסוגים אחרים של סרטן ריאה.

גידול נוירואנדוקריני - אפיתלי נוסף הוא הקרצינואיד. למרות מראהו השפיר, גידול זה בעל פוטנציאל ביולוגי לשלוח גרורות. הקרצינואיד שכיח מאוד בריאות ומהווה כ-2%-1% מסך גידולי הריאה. המיקום השני בשכיחותו הוא במערכת העיכול.

הקרצינואידים מסווגים לטיפוסיים ולאלו שאינם טיפוסיים. הקרצינואיד הטיפוסי שולח גרורות ב-15% מהמקרים לערך, וגורם לתמותה של כ-3% מהמקרים בתוך חמש שנים ממועד האבחון. בניגוד לקרצינואיד הטיפוסי שהוא בעל מראה שפיר, הקרצינואיד שאינו טיפוסי מכיל חלוקות תאים מעטות ולעיתים נמק. ההתנהגות הביולוגית של קרצינואיד שאינו טיפוסי היא תוקפנית, והוא כרוך בתמותה בשיעור של כ-40% מהמקרים בתוך חמש שנים.

חלק מהגידולים מסוג קרצינואיד, בעיקר אלו עם גרורות בכבד, עלולים לגרום לתסמונת קרצינואידית המאופיינת בהתקפי אודם העור, בנשימה שורקנית, באי-ספיקה בלב ימני, בשלשול ובכאבי בטן. תסמונת זו נגרמת כתוצאה מייצור מוגבר של הורמון הסרוטונין.

גידולים עם מראה של תאי עצב: גידולים נירואנדוקריניים השייכים לקבוצה זו הם ברובם גידולים שממאירותם גבוהה, והם פוגעים בעיקר במוח ובאיברי החושים. בקבוצה זו קיימים רק שני גידולים שהתנהגותם הביולוגית שפירה או שהם בעלי פוטנציאל ממאיר: פיאוכרומוציטומה ופאראגנליומה (ראו טבלה).

ייתכן מצב שבו גידול נוירואנדוקריני ייווצר בו-בזמן בבלוטת התריס, ביותרת המוח, בבלוטת יותרת התריס וביותרת הכליה. תופעה זו מכונה בשם תסמונת גידולים אנדוקריניים מרובים (Multiple Endocrine Neoplasia - MEN), ה-MEN יכול להיות אקראי או תורשתי.

קיימים שלושה סוגים של MEN המוגדרים על פי צירופי האיברים שבהם מופיעים הגידולים הנוירואנדוקריניים.

טבלה: גידולים נוירואנדוקריניים

ד"ר מרינה פרלמן