בדיקת מיפוי PET (PET scan)

תשובה: בדיקת ה- CT שעברת התמקדה בבטן ובאגן. לא ציינת מדוע נשלחת לביצוע הבדיקה. האם בשל עצירות וירידה במשקל? ברצוני להתייחס לכמה נקודות: קשריות ריאתיות - מדובר לרוב בקשריות לימפה מוגדלות מעט. הגדלה של קשרית לימפה עשויה להתרחש על רקע תהליך הגורם לתגובה דלקתית (למשל זיהום), או על רקע תהליך הפולש לתוך הקשרית ומגדיל אותה (למשל גידול). מאחר שהבדיקה שעברת לא כיסתה את כל שטח הריאות, קשה להתרשם ממצבן. יש לציין כי עישון, גם כשלא שואפים את העשן לריאות, הוא גורם סיכון ראשון במעלה לגידולי ריאה. מומלץ מאד להפסיק לעשן, וניתן לפנות לרופא המשפחה בעניין. לימפאדנופתיה קלה ברטרופריטונאום - מדובר בהגדלה של קשריות הלימפה בחלק האחורי של הבטן. גם במקרה זה ההגדלה עשויה להיות על רקע תהליך זיהומי או על רקע גידול. לא ניתן לקבוע זאת בהתבסס על תוצאות ה- CT. המנגיומות קטנות בכבד ובחוליה L3 - אלה ממצאים חסרי משמעות. הבדיקה שעברת אינה מספקת די נתונים כדי לקבוע אבחנה, אולם בהחלט מתבקש המשך בירור לאור הסיפור של עצירות, ירידה במשקל ועישון. מומלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה. פנה לרופא המשפחה בהקדם להשלמת הבירור. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: לפי הפענוח של בדיקת ה- MRI שעברת, ייתכן שהבעיה היא ציסטה פופליטאלית (popliteal cyst) הנפוצה במקרים של הפרעה תוך-מפרקית בברך. מיקום ומראה אופייניים של הגוש ב- MRI מהווים לרוב אישור של האבחנה. הצעד הראשון בטיפול בציסטות אלו הוא בדרך כלל טיפול בבעיה התוך-מפרקית (כגון קרעים במניסקוס או אחרים). הייתי ממליץ לחזור לאורתופד לצורך המשך טיפול. בהצלחה, ד"ר רונן בלכר - אינפומד

תשובה: מיפוי עצמות בשיטת SPECT עושה שימוש בחומר רדיואקטיבי על מנת לאתר נגעים בעצמות. נגעים אלה עשויים להשתייך לכמה קבוצות: שברים, מוקדי דלקת בעצם או במפרק, גידולים, גרורות ועוד. הרופא המפענח מציין כי ישנן קליטות חריגות בגופי החוליות בעמוד השדרה התחתון, ובנוסף באזורים מפרקיים שונים. הקליטות האחרונות מתאימות לדעתו לשינויים ארתריטיים, דלקת במפרקים המעורבים. יש לציין כי דלקות מעין אלו שכיחות למדי, וכי אין צורך לטפל בהן אם אינך סובל מכאבים או מהגבלה בתנועה באזורים הללו. איחולי בריאות, ד"ר נועה גולדשר מינרבי - אינפומד

תשובה: בבדיקת CT אכן יש קרינה, אבל שתי בדיקות אינן מעלות את הסיכון שלך לחלות בסרטן או לפגיעה בפוריות. את יכולה להיות שקטה. ד"ר נעמה ורבין - אינפומד

תשובה: פיזוסטיגמין הוא השם הגנרי של חומר ממשפחת הקרבמאטים, שעמו נמנים גם החומרים פירידוסטיגמין, נאוסטיגמין וריבאסטיגמין (האחרון משווק בשם המסחרי אקסלון, לטיפול בחולי אלצהיימר). משפחה זו פועלת במערכת העצבים בגוף על ידי עיכוב הפיך (כלומר זמני) של חלבון שתפקידו לפרק את החומר שנקרא אצטיל כולין, שהוא המתווך העצבי העיקרי בחלק ממערכת העצבים שלנו, שנקראת המערכת הכולינרגית או הפאראסימפתטית. המערכת הזאת פעילה באזורים רבים של הגוף, כולל מערכת העיכול, מערכת הדמעות, מערכת השתן, השרירים, ומערכת העצבים המרכזית. מכיוון שמשפחת הקרבמאטים מעכבת את החלבון המפרק אצטיל כולין, השימוש בחומרים ממשפחה זו גורם לעלייה בריכוז של אצטיל כולין באזורי הקשרים העצביים הרלבנטיים ולפעילות יתר של המערכת הכולינרגית. מבחינה טיפולית יש לכך תפקיד במצבים ובמחלות שבהן יש פגיעה במערכת זו, מחלות כמו אלצהיימר, מיאסתניה גרביס, ובהרעלות של גז עצבים או אורגנופוספאטים (מדבירי חרקים). תופעות הלוואי של התרופות הללו הינן הן תופעות שאופייניות להפעלת יתר של המערכת הכולינרגית: ריור, דמעת, הזעה, שלשול, השתנה, הקאה, התכווצות של האישון, התכווצות שרירים, ובמקרים קיצוניים יותר גם האטה של קצב הלב. נמצא שפיזוסטיגמין ותרופות נוספות מהמשפחה משפרות את התפקוד הקוגניטיבי בחולי אלצהיימר בחומרה קלה עד בינונית, ואולי אף מאיטות את התפתחות המחלה, אך לא בולמות אותה לגמרי. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: יתכן שהתסמינים החדשים שאת מתארת קשורים למחלה. הדרך היחידה לבדוק אם כן או לא היא להיבדק על ידי נוירולוג, עדיף אחד שמכיר אותך ואת מחלתך. צריך לערוך בדיקה נוירולוגית מסודרת וטובה, על מנת לראות אם יש ממצאים שמסבירים את הבעיה שלך. מאחר שהיא קשורה לעיניים ולראייה, כדאי מאד לפנות לבדיקה של רופא עיניים שמתמחה בנושא הנוירולוגי (נוירואופתלמולוג), לא לרופא עיניים רגיל, מפני שרופא כזה יוכל לאתר בעיות עדינות שנוירולוג רגיל או רופא עיניים רגיל לא בהכרח יאתרו. ד"ר קרן מאיר-שפריר - אינפומד

תשובה: מבירור עם יצרן התרופה עולה כי אין להשתמש בתרופה לאחר שהוקפאה. יש לרכוש חיסון חדש. בברכה ד"ר איציק לוי רופא בכיר המרפאה לסיקור, מניעה וטיפול במחלות המועברות במגע מיני מומחה בפנימית, מחלות זיהומיות ומחלות המועברות במגע מיני

תשובה:

תשובה: משמעות התוצאות היא שישנה מחלה דיפוזית, כלומר לא מחלה נקודתית, אלא מחלה שמערבת את כל רקמת בלוטת התריס ולא רק חלק מסוים ממנה. ישנן כמה מחלות הגורמות למחלה דיפוזית, חלק מהן הפיכות לחלוטין תוך זמן קצר (כגון זיהום ויראלי של הבלוטה), וכאלה המצריכות טיפול ממושך. בכל מקרה, ללא בדיקות נוספות לא ניתן לדעת מה הבעיה. אני מציע לך להיפגש עם הרופא המטפל ולדון עימו על כך. בברכה ד"ר יעקב אולך - אינפומד