דלג לתוכן

רפואה 2019: הממצאים הבולטים של השנה

האם לחץ דם גבוה הוא לא תמיד אויב? איזו תרופה עלולה להעלות את הסיכון לדמנציה? האם אוכל מעובד בעל ערך קלורי זהה לאוכל לא מעובד עדיין יותר משמין? עוד שנה עמוסה עברה על מדענים מתחום הרפואה. לפניכם סקירה קצרה של כמה מן הממצאים הבולטים ביותר לשנת 2019

מאת: מערכת אינפומד
תאריך פרסום: 31/12/2019
3 דקות קריאה


מה קרה בתחום המחקר הרפואי בעולם בשנת 2019? לפניכם כמה מתחומי המחקר הבולטים ביותר של השנה, וסקירה קצרה של הממצאים הראויים ביותר לציון. 


אילוסטרציה: עולם הרפואה בשנת 2020



תרופות – חברות או אויבות?

התרופות שאנו צורכים אמורות לעזור לנו להילחם במחלות, להקל על תסמינים ולשפר את רווחת חיינו ובריאותנו. אך האם בנות ברית אלו עלולות לעיתים להפוך גם לאויבות?

מרבית התרופות גורמות לתופעות לוואי, אך כעת יותר ויותר מחקרים מצביעים גם על קשר בין תרופות נפוצות וסיכון גבוה להתפתחותם של מצבים בריאותיים שונים.

במרץ השנה, חוקרים הקשורים למועצה האירופאית European Resuscitation Council, מצאו כי תרופות מרשם לטיפול ביתר לחץ דם ובתעוקת חזה (אנגינה פקטוריס) עלולות להעלות את הסיכון לדום לב: החוקרים, שבחנו כ-60,000 משתתפים שצרכו תרופה לטיפול בבעיות קרדיווסקולריות, היו בעלי סיכון מוגבר לדום לב פתאומי.

מחקר נוסף שהתפרסם ביוני השנה בכתב העת JAMA מצא כי תרופות אנטיכולינרגיות, אשר מווסתות התכווצויות והרפיות של השרירים ונועדו בין היתר לטיפול בפרקינסון, בעיות בשלפוחית השתן ובעיות במערכת העיכול, עלולות להעלות את הסיכון לפתח דמנציה: החוקרים בחנו נתונים של כרבע מיליון איש ומצאו כי אנשים בני 55 ומעלה שהשתמשו באופן תדיר בתרופות אנטיכולינרגיות היו בעלי 50% סיכון גבוה יותר לפתח דמנציה, זאת בהשוואה לאלו שלא צרכו תרופות אלו.


לחץ דם גבוה – לא תמיד אויב 

מחקרים רבים התמקדו השנה בבריאות קרדיווסקולרית, כך למשל מחקר שפורסם ביולי בכתב העת New England Journal of Medicine, שבחן למעלה ממיליון איש ומצא כי שני המדדים של לחץ הדם חשובים כדי לנבא את בריאות הלב של אדם.

כיום, כאשר מודדים לחץ דם, עלייה בלחץ הסיסטולי נחשבת כגורם סיכון למחלות קרדיווסקולריות. עם זאת, המחקר החדש טוען כי עליות בלחץ הדם, הן הסיסטולי והן הדיאסטולי, שתיהן מהוות אינדיקציה לבעיות קרדיווסקולריות.

זאת ועוד, מחקר קטן יותר של כ-1600 משתתפים, שגם נעשה השנה והופיע במרץ בכתב העת European Heart Journal, הדגיש כי לחץ דם גבוה אינו בהכרח משקף מצב דומה אצל כולם, וזאת למרות שכיום מתייחסים אליו כמעט תמיד כאל דבר שלילי: במחקר זה הגיל הממוצע של המשתתפים היה 81 והחוקרים מצאו כי בקרב אנשים מבוגרים יותר עם לחץ דם סיסטולי נמוך יותר היו בעלי סיכון הגבוה ב-40% לתמותה, בהשוואה לאנשים עם לחץ דם גבוה.

ומה לגבי גורמים אחרים המשפיעים על בריאות הלב? מחקר שפורסם השנה באוגוסט בכתב העת Journal of the American Heart Association הראה כי אנשים שהקפידו לשמור על תזונה על בסיס צמחי היו בעלי 32% פחות סיכון לתמותה ממחלות קרדיווסקולריות, וסיכון נמוך ב-25% לתמותה מכל סיבה שהיא.

מחקר נוסף בהקשר זה, אשר פורסם בכתב העת Nutrients באפריל השנה, מזהיר כי אנשים שדבקים בתזונה קטוגנית (תזונה עשירה בשומנים ודלה בפחמימות) ומדי פעם לוקחים "יום חופש" מתזונה זו, עלולים לפגוע בכלי הדם בגוף. המחקר מצא ביו-מרקרים בדם של משתתפי המחקר, אשר עלולים להעיד על פגיעה בדפנות כלי הדם כתוצאה מהעלייה הפתאומית בגלוקוז בדם.

קראו עוד: האם חשיפה לאור כחול עשויה למתן יתר לחץ דם?

התזונה שלנו – הבריאות שלנו

בשנת 2019, הבחירות התזונתיות והשפעתן על הבריאות שלנו עדיין נשארו פופולריות כמושא למחקר. השנה, המחקרים התמקדו בעיקר בבחירות התזונתיות והשפעתן על הרווחה שלנו.

מחקר חשוב בנושא, שפורסם השנה במאי בכתב העת Nature Metabolism, הראה כי שייקים של חלבונים, הפופולאריים מאוד בקרב ספורטאים שרוצים לבנות מסת שריר גדולה יותר, עלולים להזיק לבריאות. מן המחקר עולה כי אבקות חלבונים אלו מכילות בעיקר חלבון מי גבינה, שיש בהן רמות גבוהות של חומצות אמינו, החיוניות לגוף. עם זאת, בניסוי שנעשה על עכברים נמצא כי רמות גבוהות של חומצות אלו הובילו לירידה ברמות הסרוטונין במוח, מה שהוביל את העכברים בסופו דבר לסבול מהשמנת יתר ולהיות עם תוחלת חיים קצרה יותר.

ומה לגבי תזונה עשירה בסיבים תזונתיים – האם גם היא עלולה להזיק לנו? כנראה שלא, כך לפחות על פי מחקר שפורסם בתחילת 2019 בכתב העת The Lancet על ידי הארגון העולמי לבריאות (WHO). החוקרים ערכו אנליזה ל-185 מחקרי תצפית ול-58 ניסויים קליניים שנערכו ב-40 שנה האחרונות, ומצאו שכדי להפחית את הסיכון לתמותה ואת השכיחות למחלות לב כלילי, שבץ, סוכרת מסוג 2 וסרטן המעי, אדם צריך לצרוך 25-29 גרם סיבים תזונתיים ביום. 

קראו עוד: חושבים שאתם מכירים את המזון שאתם צורכים? בחנו את עצמכם 

לצד זה, ניסוי קטן שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Cell Metabolism במאי השנה, הראה כי שמזון מעובד עלול להוביל לעלייה מהירה במשקל: משתתפים במחקר צרכו אוכל לא מעובד ואוכל מעובד בעלי ערך קלורי זהה. אלו שצרכו את המזון המעובד עלו מהר יותר במשקל מאשר אלו שאכלו אוכל לא מעובד.

עוד ניסוי שנעשה בתחילת השנה ופורסם בכתב העת Scientific Reports מצא שאומולסיפיר, מתחלב הנפוץ במוצרי מזון רבים כגון מיונז וחמאה, עלול להשפיע על חיידקי המעי שלנו ולהוביל לדלקת מערכתית. יתרה מזאת, השפעה זו על המעיים עלולה להשפיע גם על תהליכים במוח ולהעלות את רמות החרדה.

לסיכום, עולם הרפואה ממשיך לחקור ולגלות ממצאים מרעישים, אך לא כולם חד משמעיים והדרך להסקת מסקנות חד משמעיות עדיין ארוכה. עם זאת, ברור לחלוטין שהמטרה המשותפת של כולם היא אחת – לשפר את הבריאות של כולנו.


האם המאמר עניין אותך?

נושאים מרכזיים

רופאים בתחום
ד"ר אוריאל כ"ץ
ד"ר אוריאל כ"ץ קרדיולוגיה
5.0
( 14 חוות דעת )
"רופא מקצועי, נעים וקשוב"
ד"ר יונתן קוגן
ד"ר יונתן קוגן קרדיולוגיה
מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב, אסותא אשדוד, קרדיולוג מומחה במחלות לב והתמחות בהפרעות קצב
ד"ר ירון סטנובסקי
ד"ר ירון סטנובסקי קרדיולוגיה
5.0
( 7 חוות דעת )
"מקצועית ונעימה"
הצטרפו לניוזלטר השבועי של אינפומד

שאלות מתוך פורום מחלות לב נשים

בניהולו של ד"ר אביטל פורטר
X
שדות המסומנים ב-* הינם שדות חובה

צור קשר

פרטים אישיים
פרטי הפנייה
תודה על פנייתך, אנו נשוב אליך בהקדם!

חזור לעמוד הבית
באנר הצטרפות

רופא, אתה עדיין לא חלק מאינדקס המומחים שלנו?

שווה לך להצטרף!
youtube ערוץ הוידאו של
Infomed
הפייסבוק
שלנו
instagram האינסטגרם
שלנו