אחת אבל לא לתמיד: האם נגיף הקורונה משפיע פחות על ילדים?

בין כל החדשות והעדכונים בנוגע לחולים, לטיפולים ולצעדים הממשלתיים שננקטים בניסיון להתמודד עם מגפת הקורונה, בולטת דאגה אחת המשותפת לכל ההורים: שלומם של הילדים אל מול הנגיף.

נכון לעכשיו, בכל הנוגע לחברי המשפחה הצעירים ניתן לנקוט באופטימיות זהירה: ממידע שנאסף עד כה בעולם עולה כי תינוקות וילדים מגיבים לנגיף בצורה טובה יותר ועם הרבה פחות סיבוכים, גם לעומת בוגרים שאינם קשישים. עם זאת, קיים בסיס תאורטי מוצק לכך שילדים יכולים להידבק ולהדביק בנגיף בשיעורים גבוהים, בעיקר בשל המודעות הנמוכה שלהם לחשיבות של שמירה מחמירה על ההיגיינה האישית. בנוסף, העובדה שהמחלה מתבטאת בצורה קלה ביותר בילדים בדרך כלל מעלה דווקא את הסיכון להדבקה סביבתית: הילד והוריו כלל לא ידעו שהוא חולה, כך שהוא יוכל להדביק אנשים נוספים בסביבתו, בהם גם אלה שנמצאים בקבוצות סיכון, כמו סבא וסבתא. 

 Mala Iryna | Shutterstock

כך תמנעו הדבקה

בנוסף, סייעו לילדים בשמירה על סביבה נקייה: החל מבגדים וכלה בצעצועים, בפרט אם אלו היו במגע עם אנשים החשודים בהדבקה או במקום הומה אדם. פרט לכך, המרכזים האמריקאים לבקרת מחלות ומניעתן (ה-CDC), אינם מפרט הנחיות ספציפיות לשמירה על ילדים. כך, למשל, לא נמצאה יעילות בשימוש במסכה בילדים בלי שהם נחשדו לחולים או היו בסביבת חולים מאובחנים .

קראו עוד: אחת ולתמיד: מתי מסכה עשויה למנוע הדבקה של קורונה?

תסמינים קלים יותר מאשר במבוגרים

בקרב האוכלוסייה הצעירה, התסמינים הנפוצים היו חום גבוה יחד עם שיעול קל בתחילת המחלה, כאשר במקרים הקלים החום חלף תוך זמן קצר יחסית יחד עם תחושת החולי. תמונה של דלקת ריאות בצילום חזה או בהדמיית CT הופיעה אצל מספר ילדים, ללא תלות בהתפתחות התסמינים.

עדות לדלקת ריאות בבדיקות ההדמיה נמצא במחקרים ככלי המנבא הטוב ביותר למחלת ה-Covid-19 בשלבים המוקדמים, מה שהביא את כותבי המחקרים הראשונים להמליץ על גישה יותר אקטיבית באבחנה של ילדים על מנת לזהות מוקדם את אלו שאולי יפתחו סיבוכים.

עד כה, רוב הסיבוכים תועדו בבני נוער מעל גיל 15, אך דווקא הילדים בעלי המחלה הקלה המשיכו להיות מדבקים לתקופה ארוכה יותר. עדויות לקיום הווירוס נמצאו הן ברוק והן בצואה של ילדים במשך שבועיים ועד חודש מחלוף תסמיני המחלה.

בכל זאת לא כולם חסינים ממחלה קשה או מסיבוכים

ככלל נמצא שמחלה חמורה יותר התפתחה אצל ילדים שסבלו ממחלה כרונית, כמו מחלת לב או ריאות מולדת; מומים בהתפתחות הריאות; אנמיה שמקורה בגורמים גנטיים או חסר תזונתי חמור. 

בנוסף, ילדים הסובלים מחסר חיסוני ואלו אשר פתחו תסמינים המעידים על מחלה חמורה (קוצר נשימה חמור, חום גבוה  וממושך, ירידה בתגובה לגירויים, עייפות או שינוי במצב ההכרה או מספר חריגות בבדיקות הדם), נמצאו גם הם בסיכון גבוה להתפתחות של סיבוכים. 

תשומת לב מיוחדת ניתנת גם לתינוקות מתחת לגיל שלושה חודשים, לילדים שפיתחו מחלה שאינה רק נשימתית, או שנדבקו בקורונה יחד עם חיידק או נגיף אחר.

טיפול זהה הניתן למבוגרים, מלווה באופטימיות

הטיפול בנגיף הקורונה בילדים אינו שונה מהטיפול במבוגרים והוא ככלל אינו ספציפי ומכוון להקלה בתסמיני המחלה. 

טיפול להורדת החום ולהקלה על גודש ועל קוצר הנשימה הוא נפוץ ומקובל ובמקרים קשים ניתן לתמוך בנשימה באמצעות חמצן. במקרים נדירים וחמורים יש צורך בתמיכה פולשנית יותר, כמו הנשמה מלאכותית.

לא קיימות היום תרופות ייעודיות לטיפול בנגיף ה- SARS-COV2 , על אף שמתבצעים כעת יותר ממאה מחקרים של תרופות ניסיוניות במטרה לבנות פרוטוקול טיפולי שיקל על החולים בקורונה. ככלל, הסיכוי למחלה משמעותית ולתמותה בגילאי הילדות היא נמוכה ועד כה טרם תועד מקרה תמותה בגיל הצעיר מעשר שנים, עם זאת, מידע מסין מעלה שמחלה משמעותית ביותר עלולה להתרחש בקטינים עד גיל 19 בשיעור גבוה הרבה יותר משיעור הסיבוכים של שפעת עונתית.

בשורה התחתונה, חשוב לשמור על הילדים כמו על המבוגרים ולהימנע ככל הניתן מחשיפה לנגיף. למרות זאת ניתן לשמור על אופטימיות יחסית – שכן הילדים עצמם מוכיחים שהם מתמודדים עם נגיף הקורונה טוב יותר מכולם. עם זאת, חשוב להקדיש תשומת לב מיוחדת למניעת הדבקה של אוכלוסיות בסיכון, כגון קשישים, על ידי ילדים שכלל לא יודעים שהם חולים.