כך תטפלי במחזור לא סדיר

המחזור החודשי הוא מכלול של שינויים המתרחשים בגוף האישה בכל חודש. השינוי הבולט ביותר והנראה לעין הוא הווסת - דימום מהרחם המצביע על כך שהביצית שמופרשת מהשחלה פעם בחודש לא הופרתה. 

הביצית, כמו גם השינויים ברירית הרחם שהתרחשו לקראת הפריית הביצית, עוברים ניוון והדבר מוביל להפרשת רירית הרחם, דבר המלווה בדימום שנמשך באופן רגיל כשלושה עד חמישה ימים אחת לחודש. לצד שינויים אלו יכולים להתלוות גם שינויים נוספים כגון הפרעות במצב הנפשי, כאבי בטן, שינויים בגודש השדיים, הקאות, בצקות ונפיחויות ועוד. 

 Mehaniq | Shutterstock

מה ההגדרה למחזור לא סדיר?

מהם הגורמים האפשריים למחזור לא סדיר?

מחזור לא סדיר הוא מצב שיכול להעיד על מגוון הפרעות ומחלות נפשיות או פיזיות. להלן כמה מן הגורמים האפשריים למצב זה:

• מצב נפשי: שינויים במצב הרוח וסטרס נפשי, כמו גם הפרעות נפשיות כגון אנורקסיה נרבוזה המתאפיינת ברזון קיצוני, חוסר רצון לאכול ואל וסת

• מחלות: ישנו מגוון של מחלות, בהן גם מחלות של המערכת האנדוקרינית, אשר עלולות לפגוע בסדירות המחזור: 

- מחלות שפוגעות באזור ההיפותלמוס המפקח על תפקוד תקין של כל המערך הנוירו-אנדוקריני.
 - מחלות גרנולומטוטיות, כגון סרקואידוזיס או שחפת.
- מחלות אוטואימוניות, כמו זאבת.
- ניתוחים באזור ההיפותלמוס.
- טראומה באזור או גידולים באזור.
- מחלות של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) כמו גידולים שפירים המפרישים הורמונים שונים שמובילים לשיבוש המחזור החודשי.
- מחלות אוטואימוניות או זיהומיות של ההיפופיזה.
- תת פעילות של בלוטת התריסשעלולה לגרום למחזורי וסת תכופים וארוכים.
 - פעילות יתר של בלוטת התריס, שעלולה לגרום למחזורים קטנים עם מיעוט דימום עד להפסקת הווסת
- מחלות של יותרת הכליה.
- מחלות של השחלות כמו תסמונת השחלה הפוליציסטית, ציסטות בשחלה או גידולים ממאירים בשחלות.

• משקל: רזון קיצוני או השמנה קיצונית עלולים להוביל להפרעות במחזור הווסת. לרוב הדבר ישתפר עם ההגעה למשקל תקין. 

• תרופות: תרופות שונות יכולות לגרום לשיבוש במחזור הווסת בהן הורמונים שונים, תרופות המכילות סטרואידים, גלולות למניעת הריון, טיפולי כימותרפיה ועוד.

• פעילות גופנית: פעילות גופנית מופרזת בשילוב עם דיאטה קיצונית יכולות להוביל להפסקה במחזור.

מהו הליך הבירור לאיתור הגורם לאי סדירות במחזור?

לאחר מכן ייתכן כי המטופלת תופנה לביצוע בדיקות הורמונליות. על פי התוצאות ימשיך תהליך הבירור שיכול לכלול אולטרסאונד וגינלי, MRI של ההיפופיזה ועוד. לאחר קבלת אבחנה סופית, תתוכנן אסטרטגיית הטיפול.