להתראות קורונה, ברוכה הבאה 2021?

אפשר לראות את שנת 2020 כאחת השנים המאתגרות שעברה האנושות המערבית, אך לצד הקשיים הרבים נולדו תהליכים משמעותיים שהובילו ליתרונות שייתכן ונזכה לראות כבר בשנה הקרובה. אז מה חשוב לזכור מ-2020 ומה כדאי לקחת ל-2021 ? ארבעה מומחים משיבים.

daily_creativity |  Shutterstock

2020: האתגרים שעמם התמודד עולם הרפואה

הסתגלות לרפואה מרחוק

עבור פרופ' דוד מרגל, פרופסור לכירורגיה אורולוגית באוניברסיטת תל-אביב ועובד כרופא בכיר במחלקה האורולוגית בבית חולים בלינסון, לצד האמון הגובר במערכת הבריאות בשנה זו ניכר קושי משמעותי בהמשך טיפול ומעקב אחר מחלות כרוניות לצד המגפה. בנוסף, המעבר לטיפול בטלרפואה הציב אתגר משמעותי לא פחות: "כרופא, מצאתי שעדיין יש קושי בתקשורת עם המטופלים במדיה הזו. הרפואה מרחוק הקשתה על העברת מסרים ולפעמים אם אני לא רואה את המטופל מול העיניים קשה יותר להעביר ולקבל את המסר. התקשורת הבינאישית עם המטופלים חשובה אבל אני מניח שזה ילך וישתפר עם הזמן גם במסגרת הרפואה מרחוק".
 

ניהול מחלות אחרות

"אני חושב שעולם הרפואה למד שיעור קשה אבל חיוני על האופן שבו יש לנהל מגפה, כמו גם לחיות לצדה" טוען פרופ' יהודה אדלר, דיקן הפקולטה לבריאות במרכז האקדמי למשפט ועסקים רמת גן, יועץ הקורונה לעיריות ראשון לציון והרצליה, יו"ר האיגוד הקרדיולוגי האירופאי למחלות שריר וקרום הלב, מומחה ברפואה פנימית ומומחה ברפואת שיקום הלב ורפואה מונעת. אצלנו בישראל, אנשים שסובלים ממחלות אחרות לא הגיעו לטיפול בתחילת המגפה. עם זמן, למדנו גם אנחנו הרופאים וגם הציבור איך להתמודד של שלל המחלות לצד מגפה גלובלית. בסופו של דבר הצוות הרפואי הוכיח את עצמו בהתמודדות עם המגפה, וזה מאוד חשוב כי בעשרים שנה האחרונות חווינו מספר מגפות ועוד צפויות לנו בעתיד מגפות קשות ומורכבות יותר".

ד"ר עופר בן בסט, מומחה ברפואה פנימית ובגסטרואנטרולוגיה, ובעל מומחיות-הכשרה מתקדמת בטיפול במחלות מעי דלקתיות, מחזק את דבריו של פרופ' אדלר ומוסיף: "אם נשים בצד את הטיפול בחולי קורונה עצמם, האתגר היה הקפדה על מעקב סדיר של חולים במחלות אחרות. ההזנחה של מצבים אלה במהלך התקופה הובילה להחמרה במצבים רפואיים רבים, לדעתי המקור לכך הוא היעדר הסברה והעלאת מודעות ציבורית לחשיבות המעקב והטיפול".

עוד מוסיף ד"ר בן בסט כי הודות למידע הרפואי שמצטבר במהירות ניתן לגבש תפיסה לגבי מחלות כרוניות והניהול שלהן לצד מגפה. "במקרה שלי, כמומחה למחלות מעי דלקתיות, מטופלים שלא היו מצויים בסיכון לתחלואה חמורה יותר בקורונה בחרו בכל זאת לבצע הפסקה בטיפול וכתוצאה מכך חלקם סובלים כיום מהתלקחות מחודשת של המחלה הכרונית".

גישה לאוכלוסיות בסיכון 

"היום סרטן היא קבוצת המחלות המובילה איתה מתמודד העולם המערבי" טוען פרופ' אילן רון, מומחה לאונקולוגיה קלינית ורדיותרפיה, פרופסור חבר בחוג לאונקולוגיה באוניברסיטת תל אביב. כתוצאה מהטיפולים האונקולוגיים, מערכת החיסון של חולי סרטן נפגעת ונמצאת בסיכון. הופעת הקורונה הגדילה את סיכון זה, שהרי גם היא דורשת פעילות חיסונית תקינה להתמודדות עם הנגיף. 

מאחר שנראה שהקורונה אינה מגפה חולפת, אתגר כפול זה צפוי להימשך בקרב חולי סרטן. אני סבור כי הפתרון של לבודד את החולים היה שגוי. מאידך, באשר לחולי סרטון וכן גם לאלה הסובלים ממחלות כרוניות אחרות הפוגעות במערכת החיסון, חשוב שהחברה תדע להגן על אותן אוכלוסיות. אנו חייבים למצוא את האיזון בין הקשיים והפתרונות כדי לסייע לאוכלוסיות אלו". 

פרופ' דוד מרגל, פרופ' יהודה אלדר, פרופ' אילן רון, ד"ר עופר בן בסט 

2021: ההישגים של השנה החולפת שילכו איתנו גם לשנה הבאה

טכנולוגית חיסון חדשה

פרופ' מרגל: "חיסון המבוסס על mRNA הוא טכנולוגיה חדשה המהווה פריצת דרך גם בתחומים אחרים, ובהם תחום הסרטן. ייתכן שטכנולוגיה זו תוביל לחיסונים עתידיים לסרטן ו/או לווירוסים אחרים שלהם אין עדין תרופה וכמובן לזני קורונה אחרים שצפויים להתפתח עם הזמן". 

לדבריו של פרופ' מרגל מצטרף גם פרופ' רון: "ייתכן שטכנולוגיית החיסון תוביל לפיתוח של תרופות אחרות, כגון תרופות נגד סרטן, שכן התחלואה בשתי המחלות, סרטן וקורונה, נעזרת במערכת החיסון כדי להתגבר על המחלה.  יכול להיות שטכניקת ה -  mRNA תיקח תפקיד בפיתוח של תרופות נוספות נגד מחלות ממאירות שחלקן כרוכות בתחלואה ויראלית, כמו גידולי ראש צוואר או גידולי צוואר הרחם. ניתן אף יהיה להשתמש בטכנולוגיה זו במסגרת טיפול ומניעה של גידולים ממאירים נוספים". 

מודעות גוברת לשמירה על היגיינה

פרופ' רון: "אני חושב שהמודעות להיגיינה והשמירה עליה הוכיחה שיש לה תפקיד עצום בהפחתת שיעורן של מחלות זיהומיות שונות, וזאת אנו כבר רואים בחלקו הדרומי של כדור הארץ שבו שיעור של מחלות אלו פחת. זאת ועוד, אני סבור כי גם חלק מהגידולים הסרטניים אשר מהווים תוצר של חשיפה לווירוסים שונים יפחתו כתוצאה מכך". 

עוד מוסיף פרופ' אדלר : " בצוותי הרפואה גברה המודעות לשמירה על היגיינה וסטריליות: שמירה על מרחק, הימנעות מהתקהלויות והקפדה על עטית מסכה והיגיינת ידיים. כל אלה עשויים לתרום מאוד למנוע מגפות אחרות, כך למשל ניתן לראות שהשנה אין כמעט שפעת. אני מקווה שכלל הציבור יאמץ הרגלים אלה גם לאחר החיסונים. מדובר בשיטה יעילה להפחתת שיעור הזיהומים בבתי החולים, המהווים כיום את אחת הבעיות המורכבות ביותר במערכת הבריאות.

אני מאוד מקווה שהלקחים מאירוע המגפה יובילו לעתיד טוב יותר והבנה כיצד לטפח יותר את מערכת הבריאות כדי שהיא תשתכלל, תתקדם ותהיה טובה יותר לציבור. כיום ההון האנושי הוא זה שמחזיק את המערכת הרפואה. אציין את פרויקט החיסונים שמנוהל בצורה מצוינת. זהו גיוס אדיר של המערכת שמבינה כי הבריאות שלנו קודמת לכל".

לסמוך על יעילותם ומהימנותם של מאגרי המידע הדיגיטלי

ד"ר בן בסט סבור כי השינוי הגדול ביותר הנעוץ במגפה היא ההבנה שמאגרי מידע דיגיטליים הם מקור מהיר אך לא פחות יעיל ומהימן: "הפעם האחרונה שהעולם נתקף במגפה כל כך קשה היה בשנות החמישים בהן התפרצה מגפת הפוליו. אם מסתכלים על שתי המגפות בפער השנים, ניתן להסיק כי שטף המידע הקיים היום ומהירות העיבוד שלו אפשרו לעולם הרפואה הבנה מהירה יותר של מהלך המחלה, השלכותיה, דרכים למניעת הידבקויות וחיסונים כמובן. 

לכן מומלץ לסמוך על המסקנות שמתקבלות ופחות לפקפק בהן בגלל המהירות שבה הן התקבלו. הדבר גם מתקשר כמובן למהימנות המידע - לא צריך לחשוש שכל דבר הוא מעוות ומזויף. כיום יש יכולת לאיסוף וניתוח מהיר מאוד של נתונים. הנגזרת של זה היא היכולת לפתח חיסון מהיר מאוד עקב האצה של תהליכים רפואיים , טכנולוגיים וכן גם מימון גדול מאוד. לסיכום, ד"ר בן בסט מביע תקווה שהמגפה הבאה לא תתקוף אותנו במאה השנים הקרובות, עם זאת במידה ואכן תופיע הוא סבור שנהיה מוכנים להתמודדות מהירה יותר.