5 מיתוסים על החיסונים נגד קורונה- והאמת

מבצע החיסונים בישראל אמנם התחיל בקול תרועה רמה ואף סומן כהצלחה כבירה ברחבי העולם, אך דווקא עכשיו כאשר החיסונים נפתחו לכלל האוכלוסייה נראה כי הוא מאבד את המומנטום ונמצא במגמת ירידה. בעוד שבינואר שיא המתחסנים היומי עמד על כ-71 אלף מתחסנים במנה הראשונה וכ-160 אלף במנה השנייה, השיא היומי בפברואר עומד על כ-65 אלף מתחסנים בלבד לכל אחת ממנות החיסון (1) . 

הסיבות לירידה בהיענות לחיסונים רבות ומגוונות, אולם אחת מהמובילות גורסת כי פייק ניוז בנוגע לחיסונים, תופעות הלוואי שעלולות להתפתח, כמו גם ההשפעות לטווח ארוך, מניאים רבים מהצעירים מלהתחסן. כדי לעשות סדר בשמועות, אספנו עבורכם 5 מיתוסים על החיסון לקורונה ואת האמת לגביהם.

artmedia  f | Shutterstock

1. החיסונים יוצרו תוך שנה בלבד ולכן בטיחותם מוטלת בספק

החיסון למניעת וירוס הקורונה הניתן כיום בארץ פותח על ידי חברת פייזר ועבר את כל הבדיקות והשלבים שעובר חיסון סטנדרטי. תחילה נבדקה בטיחות החיסון על ידי ניסוי בבעלי חיים קטנים וגדולים (מכרסמים וקופים). בשלב הבא עבר המחקר לשלב הניסוי בבני אדם. בשלושת השלבים המקובלים בניסוים בבני אדם החיסון נבדק למציאת המינון הנכון לשימוש, בטיחות, יכולת החיסון לגרום לתגובה חיסונית והיכולת למניעת מחלת הקוביד 19 בבני אדם. סך הכל, החיסון נבדק על למעלה מ-70,000 אנשים, במספר ניסויים ממספר מדינות שונות במקביל (2) (3) .

הסיבה לפיתוח והייצור המהיר נעוצה בתקצוב אדיר של החיסון מגופים שונים ברחבי העולם. כך לדוגמה, ביוני האחרון ממשל טראמפ הכריז כי הוא משקיע כמעט שני ביליון דולר בפיתוח החיסון של פייזר (4) . 
 

2. החיסונים לקורונה משתמשים בטכנולוגיה שלא נוסתה בעבר ולכן לא כדאי לסמוך עליה 

טכנולוגיית ה-mRNA  למעשה נותנת "הוראה" לתאי הגוף ליצר פיסת חלבון שנמצאת על גבי המעטפת של וירוס הקורונה, ה-spike protein. מדובר בחתיכת חלבון בלתי מזיקה המוצגת בחלקו החיצוני של התא, כך שמערכת החיסון תוכל לזהות אותה. בתגובה לכך, מייצרת מערכת החיסון נוגדנים נגד הנגיף ממש כפי שקורה בעת הדבקה במחלה, רק מבלי לסבול מהסיכונים הכרוכים בה. לאחר שחתיכת החלבון נוצרה התא מפרק את ה-mRNA ונפטר ממנו.

הפיתוח של חיסוני mRNA נמשך כבר מספר עשורים בניסיון לייצר חיסונים כנגד נגיפים שונים, כמו נגיף השפעת, הזיקה, הכלבת ואף לשימושים כנגד תאים סרטניים. למעשה, מאז שהופיע לראשונה נגיף הקורונה, מרבית הקהילה המדעית פנתה לנסות ולהשתמש בטכנולוגיה זו כנגדו (5). אחד היתרונות של חיסונים אלו הוא שניתן לפתחם בעזרת אמצעים הנגישים באופן נרחב ולכן תהליך הפיתוח יכול להיות מהיר מהפיתוח של חיסונים שהיו בשימוש עד היום. בנוסף, האישורים המהירים שניתנו בשל המצב לחברות אשר צלחו את  שלבי הניסויים ועמדו בכל הקריטריונים המתאימים, עזרו גם הם לכניסה המהירה לכאורה של חיסוני ה-mRNA לשימוש נרחב.

3.החיסונים עלולים לגרום לפגיעה בפוריות האישה

בלבול גדול התעורר כאשר מספר דיווחים כוזבים פורסמו במדיות החברתיות בנוגע לחלבון הספייק המצוי כאמור על מעטפת וירוס הקורונה וזהה לחלבון ספייק אחר המכונה סינציקטין -1. האחרון מעורב בגדילת והשתרשות השלייה במהלך ההריון. נטען כי החיסון נגד הקורונה עלול להוביל לכך שגוף האישה יילחם בסינציקטין -1 וכתוצאה מכך גם ישפיע על הפוריות. אולם, מדובר בשני חלבונים שונים, ועל פי המידע שהצטבר עד כה החיסון לקורונה אינו צפוי להשפיע על פוריותן של נשים שמעוניינות להיכנס להריון, כולל אלו המנסות להרות באמצעות הפריה חוץ גופית (6). זאת ועוד, במהלך הניסוי של פייזר, 23 נבדקות שהשתתפו במחקר נכנסו להריון ורק אחת מהן סבלה מאובדן הריון. מאוחר יותר התגלה כי אישה זו לא קיבלה את החיסון עצמו אלא חיסון פלצבו (7) . 

בשל העובדה שחיסוני mRNA אינם מכילים צורה חיה של הווירוס, מומחים שונים ברחבי העולם סבורים כי הם אינם צפויים לסכן נשים הרות או עוברים. עם זאת, חשוב לציין כי הנתונים על אודות בטיחות החיסון בנשים הרות דלים יחסית נכון לשלב זה. מנגד, כדאי לזכור כי למרות שהסיכוי המוחלט נמוך, נתונים תצפיתיים מראים כי נשים בהריון שנדבקו בקורונה עלולות לסבול ממחלה קשה יותר ועל כן בכל הנוגע לחיסון נראה שיתרונות עולים על הסיכונים (8).
 

4. ישנה סבירות גבוהה להתפתחות של תופעות לוואי קטלניות לאחר החיסון

חיסון נגד קורונה אמנם עלול לגרום לתופעות לוואי, אך רובן קצרות טווח, קלות יחסית ולא מסוכנות. מפתחי החיסון דיווחו כי אנשים מסוימים סובלים מכאב באזור ההזרקה, כאבי גוף ושרירים, כאבי ראש או חום. תופעות אלה כולן נמשכות לרוב ימים ספורים והן למעשה מהוות בשורה מעודדת המעידה על כך שהחיסון עובד והוא הצליח לגרות את המערכת החיסונית. אלה הסובלים מאלרגיות, בייחוד חמורות שדרשו בעבר טיפול באפיפן, צריכים להתייעץ עם הרופא המטפל טרם קבלת החיסון (6)  . 

5.החיסון עלול לגרום לשינוי בדנ"א 

החיסון אינו מסוגל להשפיע על החומר הגנטי, שכן מולקולת ה-mRNA אינה נכנסת לתוך גרעין התא (היכן שנמצא החומר הגנטי – DNA) ואין לה כל דרך להשפיע עליו. זאת ועוד, כפי שציינו מעלה מולקולת ה-mRNA מפורקת בטווח זמן קצר מאוד לאחר שמלאה את תפקידה5 . יתרה מזאת, וירוסים רבים ידועים כאונקוגנים, כלומר, מסוגלים להביא לשינויים במבנה ה-DNA ובכך ליצור גידולים סרטניים. דוגמא אחת מיני רבים היא נגיף הפפילומה אשר ידוע כמעלה את הסיכון לסרטן צוואר הרחם. לכן, בעוד שאין כל חשש מפגיעה במטען הגנטי על ידי חיסון ה-mRNA מאחר ואינו מכיל כלל חלקי וירוס חיים או אף כאלו מומתים, את החשש מפני שינויים גנטיים כתוצאה מהדבקות בנגיף הקורונה עוד לא ניתן להפריך (9)  . 

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

מקורות

(1) https://datadashboard.health.gov.il/COVID-19/general

(2) PFIZER-BIONTECH COVID-19 VACCINE (BNT162, PF-07302048) - VACCINES AND RELATED BIOLOGICAL PRODUCTS ADVISORY COMMITTEE - BRIEFING DOCUMENT. Meeting date: 10 December 2020: https://www.fda.gov/media/144245/download
(3) European Medicines Agency. EMA/15689/2021. Committee for Medicinal Products for Human use (CHMP). Assessment report. COVID-19 Moderna. Procedure No. EMEA/H/C/005791/0000. 6 January 2021. 
(4) https://www.ema.europa.eu/en/documents/assessment-report/covid-19-vaccine-moderna-epar-public-assessment-report_en.pd
(5) https://www.nytimes.com/2020/07/22/us/politics/pfizer-coronavirus-vaccine.html
 Centers for Disease Control and Prevention. Understanding mRNA vaccines. Updated Dec. 18, 2020.
(6)https://www.hopkinsmedicine.org/health/conditions-and-diseases/coronavirus/covid-19-vaccines-myth-versus-fact
(7) https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/vaccines/different-vaccines/mrna.html 
(8) https://www.cdc.gov/vaccines/covid-19/info-by-product/clinical-considerations.html
(9)andey, Govind & Sharma, Madhuri. (2010). Oncogenic DNA and RNA viruses causing the cancer pathogenesis. International Journal of Pharmaceutical Sciences Review and Research. 5. 120-123.