האם מוזיקה משפיעה על התפתחות מוח העובר?

אזהרת טריגר: ניסוי בבעלי חיים

מוזיקה מהווה חלק מרכזי ויש שיגידו כמעט בלתי נפרד מחיינו. היא שם כדי להעצים את השמחה ברגעי אושר, ללוות אותנו כשאנו עצובים ואפילו להנעים את זמננו ברגעי שעמום. האם ההשפעה הגדולה שלה מתחילה עוד לפני הלידה, בזמן התפתחות העובר? וחשוב מכך האם צלילים עשויים להשפיע על התפתחות המוח?

המוח האנושי הוא בעל יכולות מוזיקליות מולדות והוא יכול להיות מעוצב על ידי מוסיקה, מהחיים ברחם ועד לזקנה. מחקרים רבים מתחומים שונים, למשל מדעי המוח ומדעי ההתנהגות, עזרו לשפוך אור על ההתפתחות של תפיסת הקול והמוזיקה בעוברים (1) . 

Amnaj Khetsamtip | Shutterstock

הזיכרון המוזיקלי מתפתח עוד לפני הלידה

חוקרים שונים טענו בעבר כי עוברים מתחילים לשמוע רעשים, כמו קולות שהגוף מייצר, סביב השבוע ה-18 להריון. השמיעה העוברית צריכה להתפתח באופן מלא בשבועות ה-26-29 להריון (2) . 

מחקרים שמדדו את תנועת העובר או את השינוי בדופק העובר כאשר נשמעים צלילים הראו כי תגובות אלה מתרחשות ברחם כבר סביב השבוע ה- 25 להריון (1).  הוכח כי מוזיקה בעצימות גבוהה גורמת בעוברים להאצות בקצב הלב ותגובות מוטוריות מוגברות, ואילו מוזיקה בעצימות נמוכה הובילה להשפעות הפוכות (3)  .

קיימות עדויות שהראו כי יכולתם של ילודים להגיב למוזיקה ולעבד אותה, מושפעת מחשיפה לקול ברחם במהלך השליש השלישי להריון. תינוקות שנחשפו למוזיקה ברחם אך לא נחשפו למוזיקה לאחר הלידה הראו, כבר בימים הראשונים לחיים, תגובות פיזיולוגיות למוזיקה (1). 

האם השמעת מוזיקה לעובר תורמת להתפתחות המוח?

מחקרי עבר מצאו כי השמעת מוזיקה לקראת הלידה לחולדות מווסתת את התפתחות המוח ומשפרת יכולות למידה (1).

כעת, במחקר חדש  (4) שבחן עכברים שזה עתה נולדו נבחנה השפעת החשיפה הקולית על נוירונים (תאי עצב) ראשוניים בקליפת המוח. תאי עצב אלה הם הראשונים להתפתח, אך גם מתים לפני הלידה ובחודשים הראשונים לחיים. לפני שהם מתים, נוירונים אלה יוצרים חיבורים המאפשרים למידע סנסורי לנוע בין קליפת המוח לבין אזורים אחרים -  הנאו-קורטקס  (neocortex),  והתלמוס. התלמוס הוא האזור במוח אשר מעביר אותות סנסורים לקליפת המוח לשם פרשנות. במחקר קודם, מצאו החוקרים כי נוירונים ראשוניים אלה הם הסוג הראשון של נוירוני הליבה אשר מסוגלים לקבל אותות צליל. 

בחלק הראשון של המחקר, החוקרים גילו כי עכברים חרשים שהונדסו גנטית בני שבוע היו בעלי כמות גדולה יותר של נוירונים ראשוניים וקשרים עצביים בקליפת המוח, זאת בהשוואה לעכברים ללא חרשות. שינויים אלה התפתחו מוקדם יותר בכשבוע מהמצופה. 

בעבר, חוקרים סברו כי אותות סנסורים יכולים לשנות את חיבורי קליפת המוח רק אחרי שנוצרים נוירונים בתלמוס ומתחברים עם ליבת המוח – שלב חופף להתפתחות של תעלת האוזן בעובר. 

אולם, במחקר הנוכחי טוענים החוקרים כי כאשר הנוירונים אינם מסוגלים לקלוט אותות, כמו צלילים, הם ככל הנראה פונים למצוא נוירונים אחרים וליצור עמם חיבורים, ייתכן וכדי "לפצות" על היעדר קליטת הצליל. 

בחלק השני של המחקר הצוות בדק אם חשיפה נוספת לקול אחרי הלידה תשפיע על התפתחות עצבית מוקדמת. כדי לעשות זאת, הם הציבו קבוצת עכברים בני יומיים עם שמיעה תקינה בחלל שקט וקבוצה נוספת בחלל רועש בו היה רמקול שצפצף. 

העכברים ששהו בסביבה הרועשת היו בעלי קשרים חזקים יותר בין הנוירונים הראשוניים לבין קליפת המוח מאשר העכברים שלא היו חשופים כלל לרעש. אולם, הבדל זה היה פחות משמעותי בהשוואה לזה שנמצא בין עכברים חירשים לבין אלה עם שמיעה תקינה. בנוסף, העכברים שנחשפו לצפצופים היו בעלי חיבורים עצביים מגוונים יותר מאשר העכברים ששהו במקום השקט. עכברים עם שמיעה רגילה ששהו במקום השקט היו בעלי קשרים עצביים דומים לאלו של עכברים חרשים.

אם כן, על פי המחקרים המתוארים, ייתכן והשמעת מוזיקה לעובר עשויה לסייע להתפתחות המוחית ולהשפיע על יצירתם של קשרים מוקדמים בין תאי המוח. בנוסף, גם השמעת מוזיקה לאחר הלידה יכולה, ככל הנראה, להשפיע על מגוון הקשרים העצביים שנוצרים. 

(1)  Chorna O, Filippa M, De Almeida JS, et al. Neuroprocessing Mechanisms of Music during Fetal and Neonatal Development: A Role in Neuroplasticity and Neurodevelopment. Neural Plast. 2019;2019:3972918. Published 2019 Mar 20. doi:10.1155/2019/3972918

(2) https://americanpregnancy.org/healthy-pregnancy/week-by-week/baby-development-month-by-month-48163/
(3) Lecanuet J. P. Prenatal auditory experience. In: Deliège I., Sloboda J. A., editors. Musical Beginnings: Origins and Development of Musical Competence. Oxford University Press; 1996. pp. 3–34.
(4) Meng X, Mukherjee D, Kao JPY, Kanold PO. Early peripheral activity alters nascent subplate circuits in the auditory cortex. Sci Adv. 2021;7(7):eabc9155. doi:10.1126/sciadv.abc9155