חיפוש רופאים 
בדיקות 
מונחים 
כתבות ומחקרים 
ערוצי תוכן 
מחשבונים - אינפומד
- מאמרים
- מאמרים באלצהיימר, דמנציה וקוגניציה
- בני 40, 50? יותר מדי טלוויזיה מסוכנת לכם
בני 40, 50? יותר מדי טלוויזיה מסוכנת לכם
רבות נכתב על השפעתה של צפייה ממושכת בטלוויזיה על ילדים קטנים. אלא שמחקר חדש טוען שצפייה ממושכת בטלוויזיה בגילאים 40-60 עלולה להשפיע על בריאות המוח בגיל מבוגר יותר. מה אפשר לעשות בנידון? הפרטים בכתבה
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
המומחים הכי מבוקשים לנוירולוגיה:
ד"ר אסתר גנלין - כהן
רופאה בכירה, מנהלת המרפאה לטיפול במחלות נוירואימונולוגיות, המכון לנוירולוגיה, בית חולים שניידר.
ד"ר ג'רמי מולד
סגן מנהל המערך הנוירולוגי וסגן מנהל מחלקת נוירולוגיה-שבץ מרכז רפואי איכילוב
ד"ר סלים מנסור
מומחה בנוירולוגיה ורופא בכיר במרכז הרפואי מאיר, עוסק במרפאת הפרעות תנועה ומעניק אבחון וטיפול מתקדם במחלות נוירולוגיות תוך יחס אישי וליווי מקצועי
ד"ר רני ברנע
מומחה לנוירולוגיה ווסקולרית ורפואה פנימית, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבי"ח בילינסון
ד"ר טטיאנה ליבשיץ
נוירולוגית מומחית בעלת ניסיון בטיפול במחלות כלי דם מוחיים, שבץ מוחי, כאבי ראש ומיגרנות
ד"ר הדס מאירסון
נוירולוגית ילדים בכירה, מומחית בנוירולוגיה ילדים והתפתחות הילד, מכון לנוירולוגיה, בית חולים דנה דואק, איכילוב
ד"ר אייל הנדלר
ד"ר הנדלר הינו אורתופד מומחה ומנתח עמוד שדרה. עובד כרופא ומנתח בכיר במחלקת נוירוכירורגיה בבית החולים "בילינסון"
ד"ר אופיר לוי
מומחה בנוירולוגיה, רופא בכיר ביחידה לנוירואימונולוגיה במרכז הרפואי תל־אביב (איכילוב)
ד"ר אמנון מוסק
מומחה בנוירולוגיה ובטיפול בכאב ראש, מיגרנה, כאב פנים, כאב מקבצי, ובכאבים ממקור לא ברור ותסמינים רפואיים שמקורם לא ברור
ד"ר מיכאל רוטשטיין
רופא מומחה בכיר ביחידה לנוירולוגית ילדים ובמכון להתפתחות הילד בבית החולים לילדים "דנה" במרכז הרפואי תל אביב
ד"ר ורד ליבנה
מומחית להפרעות תנועה ונוירולוגיה קוגניטיבית - מנהלת המרפאה לנוירומודולציה בביה"ח איכילוב
ד"ר הדר קולב
רופאה בכירה | המערך הנוירולוגי וביחידה לנוירו-אימונולוגיה | המרכז הרפואי איכילוב תל אביב
ייעוץ נוירולוג בשיחת וידאו
חוות דעת מנוירולוג מומחה תוך 24-48 שעות, בנוחות של הבית, עם אפשרות לקבלת החזר מחברות הביטוח הפרטיות
ד"ר יפעת ויגיסר
מומחית לנוירולוגיה ונוירואימונולוגיה
פרופ' כרמל ערמון
מנהל מרפאת הפרעות הזיכרון והקוגניציה, ולשעבר מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)
המומחים שלנו יכולים לספק לך ייעוץ בנושא נוירולוגיה. לקביעת תור עם המומחים שלנו:
ככל שתצפו יותר בטלוויזיה בגילאי 40 עד 60, כך גדל הסיכון לבעיות בבריאות המוח בגיל מבוגר יותר, כך עולה ממחקר חדש (1) שהוצג בשבוע שעבר בכנס של איגוד הלב האמריקאי לשנת 2021.
מחקרי עבר כבר הראו את היתרונות שבפעילות גופנית על בריאות המוח. כך למשל, ישנם מחקרים (2) שמצביעים על שיפור ביכולות הזיכרון והלמידה שלנו באמצעות פעילות גופנית, מחקר אחר (3) הראה כיצד הורמון מסוים שמשתחרר במהלך פעילות גופנית עשוי להגן מפני אלצהיימר.עם זאת, פחות ידוע על ההשלכות הפוטנציאליות של פאסיביות ממושכת, כגון ישיבה ממושכת מול הטלוויזיה, על מבנה המוח ועל תפקודו.
Andrey_Popov | Shutterstock
אמצע החיים – הגיל שמשפיע את עתיד המוח שלנו
במחקר החדש עסקו החוקרים בהתנהגויות בריאותיות של אנשים באמצע החיים (גילאי 40-60). לצורך המחקר נשאלו המשתפים באמצעות שאלון לגבי הרגלי הצפייה היומיים שלהם בטלוויזיה. הם התבקשו לדרג את הצפייה שלהם בהתאם לכמות (זמן) התוכן שצרכו: נמוכה (מעט מאוד או בכלל לא); מתונה (לפעמים); גבוהה (לעיתים קרובות או קרובות מאוד).לאחר מכן החוקרים ערכו בדיקות קוגניטיביות וסריקות MRI למשתתפים.החוקרים גילו כי בקרב משתתפים שדיווחו על צפייה מתונה וגבוהה חלה ירידה של כ-7% בתפקוד הקוגניטיבי במהלך של 15 שנה, וזאת בהשוואה לאנשים שדיווחו על צפייה נמוכה בטלוויזיה. בנוסף, בקרב הקבוצה שחוותה ירידה ביכולות הקוגניטיביות, חלה גם ירידה גבוהה יותר בכמות החומר האפור שבמוח. חומר אפור (4) הוא חלק ממרכיבי מערכת העצבים המרכזית והוא בעל תפקיד משמעותי מאוד המאפשר לבני אדם תפקוד יומי נורמלי: שמיעה, ראייה, קבלת החלטות, בקרת שרירים. החוקרים הצליחו לחשב כי עלייה של שעה אחת בזמן הצפייה היומי הממוצע של אדם, קשורה לירידה של 0.5% בנפח של החומר האפור.
פעילות גופנית לא נותנת פייט ליושבנות
עוד עולה מן המחקר כי פעילות גופנית, שכאמור אמורה להיות בעלת השפעה חיובית על המוח, לא הספיקה בהכרח להילחם בהשפעות השליליות של צפייה בטלוויזיה. במילים אחרות – גם במקרים בהם נעשתה פעילות גופנית על-ידי המשתתפים, היא לא באה על חשבון שעות הצפייה בטלוויזיה ולכן לא הביאה לשינוי בתפקוד הקוגניטיבי של משתתפים שנטו לצפייה גבוהה.לטענת החוקרים, הממצאים מראים כי צפייה בטלוויזיה כרוכה ביושבנות (סוג של פעולה שעושים בישיבה), והיא ככל הנראה קשורה לירידה הקוגניטיבית ולפגיעה בבריאות המוח, ולכן פעילות גופנית בלבד אינה תורמת לשיפור השפעת הטלוויזיה, כי אם הפחתה ביושבנות (פחות צפייה בטלוויזיה), היא שעשויה להביא לשיפור.
חשוב לציין כי לא כל פעילויות היושבנות בהכרח מביאות להשפעות שליליות. כך למשל קריאה ומשחקי לוח הן אמנם פעילויות שנעשות בישיבה, אך הן מגרות קוגניטיבית את המוח ודווקא קשורות לקוגניציה מתוחזקת ולהפחתת הסיכוי להתפתחות דמנציה.
המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.
מקורות
(1) https://newsroom.heart.org/news/moderate-to-high-tv-viewing-in-midlife-linked-to-later-cognitive-and-brain-health-decline.
(2) https://www.health.harvard.edu/blog/regular-exercise-changes-brain-improve-memory-thinking-skills-201404097110.
(3) Nature Medicine, DOI: 10.1038/s41591-018-0275-4.
(4) StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK553239/.
האם המאמר עניין אותך?
שאלות מתוך פורום גריאטריה
תשובת מומחה נטילת אספירין 
מיקרופירין - כתוב באלון - לפני הארוחה- אספירין קרטיה
תשובת מומחה דרכים למנוע דמנציה
