נמצאו נזקי מוח זהים באפניאה (דום נשימה בשינה ) ובאלצהיימר

דום נשימה בשינה (אפניאה) קשור לסיכון בריאותי במערכות רבות בגוף, בהן סיכון להתפתחות שבץ, פגיעה שמובילה ליתר לחץ דם ופגיעה מוחית שעשויה להוביל לדמנציה. 

המחלה מתאפיינת בהפסקות נשימה מרובות במהלך הלילה, כאשר התסמינים הבולטים ביותר הוא נחירות חזקות שנקטעות בפתאומיות ושינה לא איכותית, שגורמת לעייפות כרונית לסובלים מהבעיה. בסופו של דבר, התפקוד היומיומי של הסובלים מאפניאה נפגע, וזה מה שבדרך כלל מביא אותם לבירור רפואי (1) . 

הקשר שהיה ידוע עד כה בין מחלת אלצהיימר ודום נשימה בשינה הוא כי אפניאה מעלה את הסיכון להתפתחות של מחלת האלצהיימר מאוחר יותר בחיים, וכי בקרב הסובלים מאלצהיימר, השכיחות של דום נשימה בשינה נפוץ יותר, בהשוואה לאנשים באותה קבוצת גיל שאינם סובלים מאלצהיימר (2) . 

By Andrey_Popov | Shutterstock

הפלאקים הידועים לשמצה

פלאקים עמילואידים הוא מונח מאוד מוכר בעולם הרפואה העוסק באלצהיימר. מדובר בחלבון הקרוי עמילואיד-בטא המצוי במוח בתצורה של פלאקים בלתי מסיסים. ניתן למצוא את הפלאקים הללו ברקמות שונות בגוף בהקשרים של מספר מחלות. הפעילות עצמה של חלבון זה אינה לגמרי מובנת למדע, אך כן ידוע היום שהמשקעים נוצרים מקיפול וחיתוך לא נכון של חלבון זה. משקעים אלו במוח ובחלקים אחרים של הגוף נפוצים גם במחלות אחרות כגון סוכרת מסוג 2, פרקינסון, קטרקט ועוד (3). 

הפלאקים העמילואידים עלו שוב לכותרות במחקר חדש שנערך בשיתוף פעולה של חוקרים מאוסטרליה ומאיסלנד, שפורסם בכתב העת Sleep. המחקר עסק במאפיינים שונים של תאי עצב באזור מסוים במוח הקרוי היפוקמפוס, כמו גם בהשפעה של דום נשימה בשינה, וחומרת המחלה, על תאים אלו (4) . 

התגלו סימנים לאלצהיימר בקרב אלו שסבלו מאפניאה

החוקרים מסבירים כי הם מצאו שבדומה למה שמתרחש במחלת האלצהיימר, הפלאקים מתפזרים במוח בהדרגה מהאזורים הנמצאים מסביב להיפוקמפוס תחילה, מתפשטים להיפוקמפוס עצמו עם החמרת המחלה, ולבסוף נמצאים  אף בקליפת המוח – הקורטקס (4).

דום נשימה בשינה היא בעיה חמורה שיש להתייחס אליה ברצינות. המחלה נפוצה בקרב 9-38% מהאוכלוסייה הכללית (5), והיא עלולה להוביל לנזקים משמעותיים שפרט להשפעתם על איכות החיים והבריאות, הם גם יכולים להוביל להידרדרות קוגניטיבית ולהתפתחות מחלות שונות. הטיפול במחלה לרוב כולל שימוש עקבי במכשיר CPAP - continuous positive airway pressure, שמאפשר נתיב אוויר פתוח לאורך כל הלילה(6) .

מחסור בחמצן 

אחת הסיבות האפשריות שמעלים החוקרים לדמיון המטריד בין שתי המחלות, הוא המחסור בחמצן, שנגרם במקרה של אפניאה עקב התקפים חוזרים ונשים של מחסור בחמצן באמצע הלילה, מה שעלול להוביל לסטרס חמצוני ולהצטברות של פלאקים עמילואידים.

אופציה נוספת שעלתה היא הקושי של הגוף לפנות עמילואידים מהמוח, פעולה שמתרחשת בדרך-כלל במהלך הלילה, במקרה של הפרעת דום נשימה בשינה (4).

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

(1) Neurology and Clinical Neuroscience 2007, Pages 203-211. https://doi.org/10.1016/B978-0-323-03354-1.50020-1.
(2) Sleep, Volume 42, Issue 1, January 2019, zsy199, https://doi.org/10.1093/sleep/zsy199.
(3) PMC 2010 Jan 29. doi: 10.3233/JAD-2010-1221.
(4) Sleep, zsaa195, 21 September 2020. https://doi.org/10.1093/sleep/zsaa195.
(5) Sleep Medicine Reviews Volume 34, August 2017, Pages 70-81. https://doi.org/10.1016/j.smrv.2016.07.002.
(6) Ther Adv Chronic Dis. 2015;6(5):273-285. doi:10.1177/2040622315590318