אחת ולתמיד: האם חלב מזיק או מועיל ללב?

מוצרי חלב נחשבים למזון מעט מורכב. מצד אחד הם מקור לחלבונים חיוניים ולחומצות אמינו, מצד שני הם מכילים שומן רווי[1]. לאורך השנים נעשו מחקרים רבים שניסו לבחון את ההשפעה של חלב על רמות הכולסטרול בגוף, והתוצאות היו לא פעם סותרות. כעת, מחקר חדש מנסה לפתור סתירות אלו באמצעות מטה-אנליזה מקיפה הכוללת כ-400 אלף משתתפים.

By NaturalBox | shutterstock

מחקר חדש: הפתעה שסותרת מחקרים קודמים

המחקר חדש[2] גילה שלמרות ששתית חלב מובילה לנזקים הידועים כמו עלייה ב-BMI ובאחוזי השומן בגוף, היא בכל זאת מפחיתה את הסיכון ללקות במחלת לב כלילית (מחלת לב המערבת את העורקים המזינים את הלב). התוצאות, כפי שניתן להבין, מעט סותרות אחת את השנייה, שכן עליה באחוזי שומן גוף וב-BMI מהווים גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם, איך יכול להיות שלא למחלת לב כלילת?

באופן מעשי, תוצאות המחקר מובילות למסקנה שלשם הפחתה של הסיכון ללקות במחלת לב כלילית, אין סיבה להגביל את צריכת החלב, דבר שעשוי לשמח אנשים מסוימים, אך בו בעת, עורכי המחקר מדגישים כי יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש את יתרונות שתיית החלב, כמו גם לשם הצבתן אל מול החסרונות.

איך שתית חלב מובילה לירידה ברמת הכולסטרול בדם?

לפי החוקרים, ניתן להסביר את הממצאים בכמה דרכים אפשריות:

• הסידן והלקטוז בחלב עשויים לעודד ספיגה של סידן, אשר מובילה לרמות נמוכות של כולסטרול.
• אנשים שאינם צורכים חלב, כוללים את אלו שרגישים ללקטוז, ונוטים לצרוך גבינות בעלות אחוזי שומן גבוהים וחמאה.
• הסידן אשר נמצא בחלב עשוי להעלות הפרשה של מיצי מרה, שנוצרים מכולסטרול שמצוי בכבד, ובכך בסופו של דבר גורמים לירידה ברמות הכולסטרול.
• החיידקים השוכנים בקיבה עשויים ליצור תהליך תסיסה של פחמימות שלא עוכלו, ובכך להפחית את ייצור הכולסטרול.

ההמלצות העדכניות לגבי צריכת מוצרי חלב

לפי הנחיות האגודה האמריקאית למחלות לב, ההמלצה היא לצרוך 2-3 מנות של מוצרי חלב מופחתי או נטולי שומן למבוגרים. בילדים מדובר ב-4 מנות או יותר. ההנחיות מכוונות לכדי צריכה מספקת של סידן וויטמין D אשר נמצאים במזונות אלו[3].

מנת חלב נחשבת כ-240 מ"ל חלב, 215 גרם גבינת 5% שומן, 200-240 מ"ל יוגורט.[4]

כמו כן, יש לציין כי המלצות התזונה האמריקאיות והבריטיות, כמו גם ההמלצה בישראל[5], כוללות מוצרי סויה בקבוצת החלב, כאשר מנת סויה מוגדרת כ-100 גרם טופו, חצי כוס אדממה, או כוס משקה סויה. גם הסויה מהווה מקור טוב לחלבון, וזאת בניגוד לתחליפי החלב הצמחיים האחרים שאינם עשויים מסויה ונחשבים למעובדים מאוד. בכל מקרה, מומלץ לצרוך מזון במצבו הטבעי או לאחר עיבוד מינימלי בלבד.[6]

המידע בכתבה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ רפואי ו/או מקצועי והוא נועד לשם הרחבת הידע האישי של הגולשים/ות בלבד. אין לראות במידע המוצג עצה רפואית, המלצה ו/או חוות דעת מקצועית.

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK234922/.

[2] Vimaleswaran, K.S., Zhou, A., Cavadino, A. et al. Evidence for a causal association between milk intake and cardiometabolic disease outcomes using a two-sample Mendelian Randomization analysis in up to 1,904,220 individuals. Int J Obes (2021). https://doi.org/10.1038/s41366-021-00841-2

[3] https://www.heart.org/en/healthy-living/healthy-eating/eat-smart/nutrition-basics/dairy-products-milk-yogurt-and-cheese

[4] https://wikirefua.org.il/w/index.php/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99_%D7%97%D7%9C%D7%91_-_%D7%94%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%AA%D7%9D

[5] https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dietary-guidelines.pdf

[6] https://www.health.gov.il/Subjects/FoodAndNutrition/Nutrition/Adequate_nutrition/soy/Pages/default.aspx